אל השמש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אל שמש, בתרבויות ודתות קדומות רבות, הוא ישות האחראית על השמש או על אספקטים מסוימים הקשורים אליה. במהלך ההיסטוריה, תרבויות רבות העריצו את השמש. נטייה זו הגיונית ביותר, שכן השמש הייתה (ועודנה) אחת הדברים החשובים והיוותה מסתורין גדול, ככדור התלוי באויר שמפיק אור וחום. לכן התפתחו אגדות רבות בקשר לשמש. השמש יכולה להיות מיוחסת גם לנקבה, וחוקרי מיתולוגיות מסוימים טוענים שהאללת השמש בדמות נקבית היא אף נפוצה יותר, רק לא בתרבות האירופית. באמונות מסוימות אל השמש הוא אל שאחראי על השמש בתור עצם, ואילו בתרבויות אחרות אותו אל הוא השמש עצמה. דוגמה לכך היא הליוס היווני, שלפי האמונה רוכב במרכבת אש בשמים, ובלילה יורד למחילה תת קרקעית.
ליקויי חמה והתקצרות הימים בחורף גם הם יוחסו לאלי השמש השונים.
במיתולוגיה הסינית, השמש והירח מסמלים את היינג והיאנג, ולכן אינם מיוחסים לאל או אלה. לפי אמונתם, בראשית היו תשע שמשות והחיים היו בלתי אפשריים עקב החום, עד שהגיע גיבור שירה בשמונה מתוכן.
דוגמאות נוספות לאלי שמש:
- במיתולוגיה המצרית: רע.
- במיתולוגיה הרומית ובמיתולוגיה היוונית: אפולו.
- בתרבות הפרסית וההינדית: מיתרה.
- במיתולוגיה של שבט האיבו: צ'וקוו.
- במתולוגיה האכדית : שמש.
- במיתולוגיה העברית המלאך אוריאל הוא שומר השמש.
