מיתולוגיה רומית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המיתולוגיה הרומית היא המיתולוגיה שנוצרה ברומא העתיקה, תוך עירבוב של מיתוסים, אגדות עם, אלים של עמים כבושים והעתקה של האלים במיתולוגיה היוונית, תוך שינוי שמותיהם.
שינוי זה החל בגלל שליטתו של האימפריה הרומית ביוון ומכוון שלרומא לא היה דת היא הושפעה מן הדת היוונית.
[עריכה] אלים במיתולוגיה הרומית
בסוגריים: שמו של האל במיתולוגיה היוונית.
- אאסקולפיוס (אסקלפיוס) - אל הרפואה.
- אופס (ריה) - אשת סטורן.
- קיילוס (אורנוס) - אל השמים ואבי הטיטאנים.
- אפולו (אפולו) - אל הנבואה, הרפואה והקשתות.
- באכחוס (דיוניסוס) - אל היין ופטרון השירה.
- דיאנה (ארטמיס) - אלת הירח והציד.
- וולקן (הפיסטוס) - אל האש והנפחות.
- ונוס (אפרודיטה) - אלת האהבה והיופי.
- וסטה (הסטיה) - אלת הבית, המשפחה ואש האח.
- טרה (גאיה) - אלת האדמה וראשית הכל.
- יונו (הרה) - אלת הנישואין, האמהות והלידה.
- יופיטר (זאוס) - מלך האלים ושליט העולם.
- מינרווה (אתנה) - אלת החוכמה ותכסיסי המלחמה.
- מרקורי (הרמס) - שליח האלים ופטרון הגנבים והסוחרים.
- מרס (ארס) - אל המלחמה.
- נפטון (פוסידון) - שליט הים ורעידות האדמה.
- סטורן (כרונוס) - אל השמים והחקלאות. מנהיג הטיטאנים.
- סומנוס (היפנוס) - אל השינה.
- פלוטו (האדס) - אל העולם התחתון, מנהיג המתים.
- קופידון (ארוס) - אל התשוקה.
- קרס (דמטר) - אלת האדמה והתבואה.
- אורורה (אאוס) - אלת השחר.
- יאנוס - אל השערים וההתחלות.
