אל עריש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

אל עריש היא עיר מצרית בחצי האי סיני לחוף הים התיכון, במרחק של כ-47 ק"מ מן העיר רפיח, ובמרחק של 344 ק"מ צפונית-מזרחית לקהיר. ההערכה היא שבשנת 2002 מנתה אוכלוסייתה כ-114,900 בני אדם. בין תושביה פליטים פלסטינים. בשנים האחרונות הפכה אל-עריש ליעד תיירותי מבוקש.

העיר נבנתה סביב מצודה פרעונית, באזור שאוכלס בעיקר על ידי בדואים במשך אלפי שנים. פירוש השם "עריש" בערבית הינו סוכה, ויש המקשרים את העיר למסעות בני ישראל בעת יציאת מצרים.

יש הסבורים שהיא רינוקורורה המוזכרת בכתבי יוסף בן מתתיהו כמקום אליו נמלט הורדוס מפני מתתיהו אנטיגונוס השני (מלחמות היהודים ספר א' יד, ב). העיר הייתה חלק מממלכת יהודה לאחר שנכבשה על ידי אלכסנדר ינאי. במהלך המרד הגדול חנה בה טיטוס במסעו מאלכסנדריה לירושלים. יוסף בן מתתיהו מציין כי לאחר מכן חנה ברפיח, והיא "תחילת גבול סוריה" ומכאן שבתקופה זו הייתה אל עריש חלק ממצרים. פירוש השם "רינוקורורה" ביוונית הוא "קצוצי האף", ויש הסבורים כי למקום זה הוגלו פושעים, לאחר שאפם נקצץ כעונש.

במאה ה-12 נכבשה אל עריש בידי הצלבנים. האימפריה העותומנית בנתה ביצורים חדשים למצודה בשנת 1560.

במהלך מלחמות נפוליון, בדרכו של נפוליון אל ארץ ישראל, הטילו הצרפתים בפיקודו של ז'אן לואי אבנעזר רינייה מצור על המצודה, שנפלה לאחר 11 ימים ב-19 בפברואר 1799.

ב1903 סיירה באזור משלחת ציונית בראשות בנימין זאב הרצל אשר בחנה את "תוכנית אל עריש" להקים במקום מדינה יהודית בחסות בריטית. התוכנית לא יצאה אל הפועל, ואת מקומה תפסה "תוכנית אוגנדה".

המצודה נהרסה על ידי מפציצים בריטים במהלך מלחמת העולם הראשונה. ב1917 נכבשה אל עריש בידי הבריטים.

במלחמת העצמאות, במהלך מבצע חורב הפציץ צה"ל ב22 בדצמבר 1948, ולאחר מכן החל טור ישראלי משוריין, בפיקודו של יגאל אלון את דרכו אל העיר, עד שנעצר לאחר התערבות בינלאומית.

העיר, כמו כל חצי האי סיני, נכבשה על ידי ישראל במהלך מבצע קדש ב2 בנובמבר 1956, אך כחלק מסיני הוחזרה למצרים ב15 בינואר 1957.

במלחמת ששת הימים הגיעו כוחות צה"ל בפיקודו של האלוף ישראל טל (טליק) אל העיר עוד ביומה הראשון של הלחימה, 5 ביוני 1967.

כחמישה קילומטר צפונית מזרחית לעיר הוקמה ההתנחלות נאות סיני. ההתנחלות הוקמה כהיאחזות נח"ל ב1967 ולאחר מכן אוזרחה בשם "נאות סיני".

באזור אל עריש שכן גם בסיס חיל האוויר 5, שבו שכן גדוד נ"מ 66, ושימש כשדה פריסות, וכשדה אימונים לחניכי בית הספר לטיסה.

אל עריש הוחזרה למצרים בשלב הראשון של הנסיגות הישראליות על פי חוזה השלום בין ישראל ומצרים, ב15 במאי 1979, כאשר הנסיגה המלאה משטחו של חצי האי הושלמה באפריל 1982. העיר עצמה הוחזרה בטקס צבאי ללא כל חיכוכים, במהלכו הכריזו מנחם בגין ואנואר סאדאת על גבולות פתוחים בין שתי המדינות, אך ב"נאות סיני" התבצרו מאות אנשים ב"גן הירק" וצה"ל נאלץ לפנותם בכוח.

כיום העיר הינה בירת המחוז "שמל סיני" (צפון סיני), במקום שדה תעופה אזרחי משגשג, ומספר רב של מלונות המשמשים את התיירים הבאים המגיעים למקום.