אל תהי צדיק הרבה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אל תהי צדיק הרבה - עצה המופיעה בספר קהלת (ז, ט"ז). הפסוק השלם הוא "אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה, וְאַל תִּתְחַכַּם יוֹתֵר, לָמָּה תִּשּׁוֹמֵם".
הוראתו הראשית של פסוק זה, לפי רוב המפרשים - הנחיה שלא להפריז במידת האדיקות הנדרשת בקיום המצוות. גישה קיצונית מדי בתחום זה עלולה לגרור את האדם המאמין לחסר מגופו ומנפשו דברים נחוצים - עד כדי סיגוף - ולהפוך לנטל על סביבתו.
רש"י מביא את מדרש חז"ל הרואים בפסוק אזהרה לאדם שלא יחשוב להיות צדיק יותר מבוראו, "כשאול, שדימה להיות צדיק וריחם על הרשעים" (כאשר לא קיים בשלמותה את מצוות הנביא על מחיית זכר עמלק).
לפי פירוש אחר ממליץ הפסוק שלא להגזים ברדיפת הצדק. פרשנות זאת יוצאת מנקודת המוצא שההפרזה ברדיפת הצדק מפחיתה ממעלת הצדיקות ומורידה את דרגתה. לפיכך ניתן לראות בסיום הפסוק, "לָמָּה תִּשּׁוֹמֵם", אזהרה כי רדיפת הצדק המוחלט באופן בלתי מתפשר עלולה להמיט אסון. דוגמה לכך מסִפרות העולם ניתן למצוא בדמותו של מיכאל קולהאס בנובלה, הקרויה בשם זה, מאת היינריך פון קלייסט.
הפסוק העוקב בספר קהלת שולל גם הליכה בדרך הנגדית: "אַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה וְאַל תְּהִי סָכָל לָמָּה תָמוּת בְּלֹא עִתֶּךָ". לסיכום ממליץ קהלת על בחירה בשביל הזהב: "טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךָ כִּי יְרֵא אֱלֹהִים יֵצֵא אֶת כֻּלָּם".
נהוג לומר את הפסוק גם כאשר אדם נוהג רוממות בלשונו, מתוך כוונה להפנות את תשומת לבו לכך שצדיקים מדברים מעט ופועלים הרבה, שכן המעשה הוא העיקר, ולא הרצאת הדברים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אביעד הכהן, אל תהי צדיק הרבה, באתר "כיפה"
