אמברוזיוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמברוזיוס (337 - 398), ההגמון של מילנו.
אמברוזיוס נולד בטרייר (Trier), בגליה צפונית למץ, בשנת 337 לספירה בערך. אביו היה נציב גליה הדרומית, והוא נשלח לרומא ב-354 לאחר מות אביו, שם למד משפטים. ב-372 התמנה למושל הפרובינציה של צפון איטליה, והוא ישב במילנו. ב-374, כאשר ביקש הקהל לבחור הגמון, במקום ההגמון האריאני שמת, החלו להתפתח מריבות בין האורתודוכסים לאריאנים, ואז הציעו את אמברוזיוס, למרות שלא היה לו ניסיון בכמורה וכך הוא נבחר, הוטבל לנצרות ומונה לדיאקון, כומר והגמון. אמברוזיוס שילב בחיי הכמורה את העשייה המדינית, אולם הוא עצמו חי בפשטות וחילק את כספו לעניים. מלבד היותו איש דת ומדינאי היה אמברוזיוס גם נואם מוכשר, משורר ושופט.
אמברוזיוס השתתף בחיי הדת והמדינה – הוא נלחם בעוז במתנגדי הדת הקתולית, בעיקר באריאנים. הוא השפיע על הקיסר המזרחי תאודוסיוס הראשון (395-379) מבחינה דתית. כאשר המון נוצרי מוסת עשה פרעות ביהודים והחריב בית כנסת בסוריה, תאודוסיוס ציווה לשקם את בית הכנסת ולהעניש את הפורעים, אך אמברוזיוס כתב לו שקיסר נוצרי שמקים בית כנסת יהודי פוגע בכבוד אלוהים, והקיסר ביטל את החלטתו. במקרה אחר, כשתאודוסיוס הרג את 7,000 תושבי סלוניקי, כתב לו אמברוזיוס כי הוא לא יוכל לחוג את המיסה עם בית המלוכה עד שהוא יכפר על מעשיו בפומבי. תאודוסיוס ניסה להיכנס בכוח לקתדרלה במילנו, אך אמברוזיוס חסם בגופו את הכניסה. לבסוף נכנע תאודוסיוס וביקש מחילה על מעשיו.
גם על הקיסר המערבי גרציאנוס (383-375) השפיע אמברוזיוס, והקיסר הכריז ב-380 כי תורת ניקיאה שעל סעיפיה הגן אמברוזיוס, מחייבת את כל הנתונים תחת הממשל. ב-381 ניצחו הקתולים את האריאנים בסינוד (ועידה חצי עולמית) בעקבות מאמציו הרבים של אמברוזיוס וראשי האריאנים הודחו מכהונותיהם. כאשר הקיסר המערבי ולנטיניאנוס השני (392-383) ביקש להחזיר את אנדרטת האלה ויקטוריה ב-391 לפי בקשת הסנט והקונסול סימכוס, אמברוזיוס איים כי יחרים אותו, וולנטיניאנוס ביטל את החלטת הסנט.
יוסטינה, אמו של הקיסר ולנטיניאנוס, הייתה אריאנית והיא שאפה להשיג משרה לכומר אריאני בכנסייה במילנו; אמברוזיוס שבת יחד עם קהילתו עד שניצח את אם הקיסר.
דעותיו בתחום התאולוגי השפיעו על התפתחותה של הנצרות, משום שהוא שילב בהם את הפילוסופיה של פילון וקידוש השם של החשמונאים. הוא שילב בדבריו ניסוחים של הוגי דעות יווניים ורומאים כמו סנקה וקיקרו.