נצרות קתולית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

נצרות

פורטל נצרות
מושגים בנצרות
השילוש הקדוש: האל האב · ישו · רוח הקודש
זרמים עיקריים
נצרות קתולית · נצרות אורתודוכסית נצרות פרוטסטנטית · נצרות אוריינטלית
היסטוריה של הנצרות	אישים מרכזיים
ועידת ניקיאה מלחמת האיקונין פילוג הכנסייה הנוצרית הפילוג המערבי הרפורמציה	השליחים · פאולוס אתנסיוס · אוגוסטינוס אבות הנצרות תומס מאקווינס לותר · קלווין
התאולוגיה הנוצרית
כריסטולוגיה · הקרדו · השילוש הקדוש לוגוס · התגלמות · ההריון הטהור צליבת, תחיית ועליית ישו · הביאה השנייה החטא הקדמון · כפרה · חסד · גאולה
חגים מרכזיים	הפולחן הנוצרי
פסחא · חג המולד חג העלייה · פנטקוסט התענית הגדולה חג הבשורה חג ההתגלות	הסקרמנטים טבילה · וידוי סעודת האדון (מיסה) צלב · איקונין תפילה · קדושים
כתבים נוצריים	ההייררכיה הכנסייתית
הברית הישנה הברית החדשה הבשורות הספרים החיצוניים	אפיפיור · פטריארך חשמן · מיטרופוליטן ארכיבישוף · בישוף כומר · דיאקון · נזיר
ראו גם
מונותאיזם \| נצרות ואנטישמיות \| אדריכלות כנסיות

נצרות קתולית (מיוונית [καθολικος] - כללי, כוללני), או נצרות רומית-קתולית, להבדיל מקבוצות אחרות המתקראות "קתולית" - הקהילה הגדולה בנצרות אשר מרכזה בקריית הוותיקן ובראשה עומד האפיפיור. מורכבת מהכנסייה המערבית-לטינית, הנוהגת לפי המסורת המערבית, ומ-22 כנסיות אוטונומיות, הנוהגות לפי המסורת המזרחית; מונה כמיליארד מאמינים.

[עריכה] מבנה הכנסייה הקתולית

בראש המערכת ההייררכית של הקהילה הקתולית עומד האפיפיור, הנחשב לממשיך דרכו וליורשו הרוחני של השליח פטרוס הקדוש, הבישוף הראשון של רומא, ולנציג האלוהים עלי אדמות. סמכותו מוחלטת לא רק באמונה ומוסר אלא גם בעניני משמעת וניהול הכנסייה; הדוגמה הקתולית גורסת כי האפיפיור אינו יכול לטעות. אפיפיור מוחלף רק עם מותו, לאחר שמועצת החשמנים, גוף מייעץ לאפיפיור, מתכנסת ובוחרת אפיפיור חדש.

מתחת לאפיפיור ולחשמנים נמצאים בישופים, העומדים בראש מחוזות כנסייתיים (dioceses); חלק מהבישופים נקראים בתארים שונים במקצת, כגון "פרימאס", "ארכיבישוף" ו"מיטרופוליטן", בעיקר מסיבות טקסיות והיסטוריות. בישופים ממונים לתפקיד על-ידי בישופים אחרים על-ידי סמיכת ידיים, ועל-פי המסורת הנוצרית ישנה שרשרת הסמכה לבישופות הנמשכת עד לשליחים - כלומר, הבישופים הם יורשיהם הרוחניים של השליחים, מייסדי הכנסייה.

מתחת לבישופים פועלים כמרים ודיאקונים. בנוסף לכך, לאפיפיור מצייתים מספר מסדרי נזירים.

מלבד הכנסייה הלטינית, שהיא הכנסייה העיקרית בקהילה הקתולית, בקהילה חברות עוד 22 כנסיות אוטונומיות, שלהן אמונות זהות לאלה של הכנסייה הלטינית, אך בניגוד לה, הן נוהגות לפי המסורת המזרחית; בראשן עומדים פטריארכים. בעיקרן כנסיות אלה הן "בנות-זוג" קתוליות של זרמים כנסייתיים מזרחיים - אורתודוכסים, אוריינטלים ואשורים.

[עריכה] הפולחן בכנסייה הקתולית

הכנסייה הקתולית טוענת כי היא הוקמה על ידי ישו כדי לגאול את נשמות מאמיניו. הכנסייה משיגה מטרה זאת על ידי לימוד ודרך ניהול סקרמנטים. מרכז החיים של הקתולים הוא טקס המיסה שנערך כל יום ראשון ובמספר ימים קדושים נוספים כגון: חג המולד ויום פטרוס הקדוש.

כל הקתולים מחויבים להשתתף בטקס המיסה. חלק נוסף וחשוב אחר של חיי הקתולים הם ה"שעות הקנוניות" שהינן תפילות שמתרחשות כל יום בזמנים קבועים.

[עריכה] דמוגרפיה

לכנסייה הקתולית יש מאמינים ברוב מדינות העולם, וסך מאמיניה כמיליארד איש. באירופה הקתוליות נפוצה בעיקר במדינות דוברות הלשונות הרומניות; בנוסף לכך, רוב תושבי אוסטריה, פולין, סלובניה, קרואטיה, אירלנד ודרום גרמניה הם קתולים. כמו כן הקתולים מהווים רוב מוצק בכל רחבי אמריקה הלטינית, בשל הפצת הקתוליות על-ידי המיסיונרים והקונקיסטדורים הספרדים והפורטוגזים במהלך המאה ה-16. באפריקה הקתוליות נפוצה בעיקר במושבות-לשעבר שנשלטו בידי צרפת ופורטוגל, הקתוליות בעצמן; באסיה, רק בשתי מדינות יש רוב קתולי - הפיליפינים ומזרח טימור. בנוסף לכך, ישנן קהילות קתוליות גדולות בארצות הברית, קנדה ואוסטרליה.

האוכלוסייה הקתולית בעולם

מספר הקתולים בעולם ממשיך לגדול, אם כי מרבית הגידול כיום נובע מריבוי טבעי ולא מהמרת דת. עיקר האוכלוסייה הקתולית נמצא כיום בדרום אמריקה, בפיליפינים ובארצות שונות במרכזה ובדרומה של אפריקה. בין השנים 1978 ל-2000 גדלה האוכלוסייה הקתולית ב-288 מיליון בני אדם בקירוב. במדינות אירופה שנחשבות באופן מסורתי כקתוליות, למשל בצרפת, יש אוכלוסייה גדלה והולכת של אנשים המצהירים כי הם חסרי-דת, וכן נוצר מיעוט מוסלמי גדול עקב הגירה.

[עריכה] היסטוריה של הכנסייה הקתולית

השימוש המוקדם ביותר במונח "הכנסייה הקתולית" נמצא באגרת שכתב איגנציוס הקדוש, בישוף אנטיוכיה לנוצרים בסמירנה בשנת 107. באגרת שלל איגנציוס את הכופרים מקהל המאמינים, כגון אלה אשר אינם מאמינים כי לחם הקודש הוא בשרו של "ישו מושיענו, שסבל למעננו ושהאב הקדוש, בטובו, העלה מן המתים". הוא קרא לכופרים "חיות פרא בצורת אדם, שעליכם לא רק שלא לקבל, אלא אם אפשר, לא להיפגש איתם".

הכנסייה הקתולית נוסדה בשנת 313 עם קבלת הנצרות באימפריה הרומית. היא הממשיכה של הכנסייה הנוצרית המקורית שהקים פטרוס הקדוש. הכנסייה מחזיקה בנכסים רבים: קרקעות, יצירות אומנות, והון רב.

במאה ה-11 התחולל הפילוג הגדול. הכנסייה הרומית-קתולית שמרכזה ברומא נפרדה מן הכנסייה הביזנטית-אורתודוקסית שמרכזה בקונסטנטינופול (כיום: איסטנבול).

הפילוג המשמעותי הבא שהחליש את כוחה של הנצרות הקתולית, התרחש במערב אירופה במאה ה-16. תנועת הרפורמציה שהנהיג מרטין לותר הביאה לכך שקהילות נוצריות בצפון אירופה ניתקו את קשריהן עם רומא, וגיבשו ממסד דתי משלהם: הנצרות הפרוטסטנטית.