אמנות הפוגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

התיבות הראשונות של אמנות הפוגה בכתב היד מ-1742

אמנות הפוגה, BWV1080, (בגרמנית, Die Kunst der Fuge) היא יצירה לא גמורה מאת יוהן סבסטיאן באך, המורכבת מארבע-עשרה פוגות וארבעה קאנונים. כל פרקי היצירה מבוססים על אותו נושא. יצירה זו נכתבה לקראת סוף חייו של באך, בשנים 1749-1750 (גרסאות מוקדמות לכמה מהפרקים נכתבו ב-1742) ונחשבת לא רק לאחת מפסגות יצירתו, כי אם לאחת מיצירות המופת של כל הזמנים.

תוכן עניינים

1 המוזיקה
2 הפרקים
3 סדר הפרקים
4 הפוגה הבלתי-גמורה
5 דוגמאות לווריאציות על נושא 'אמנות הפוגה'
6 דיסקוגרפיה
7 קישורים חיצוניים

[עריכה] המוזיקה

כל פרקי אמנות הפוגה הם קטעים קונטרפונקטיים המבוססים על אותו נושא, ברה מינור:

נושא זה, בווריאציות שונות, משמש כבסיס לכל הפוגות והקנונים, המסודרים פחות או יותר בסדר מורכבות עולה (לגבי סדר הפרקים, ראו להלן). על כל פנים, על אף שהיצירה היא אחת המורכבות היותר שנכתבו אי-פעם, ובאך הגיע בה לרמה של שלמות צורנית שלא הגיע אליה איש לפניו ואולי גם לא אחריו, המוזיקה עצמה היא נגישה ומלאת רגש, וכלל אינה נשמעת כתרגיל שכלתני. בניגוד לכמה מהקנונים והיצירות ה'אקדמיות' המוקדמות יותר של באך, 'אמנות הפוגה' שופעת יופי שאין לו דבר עם המורכבות המתמטית שלה. שילוב זה, שהוא כמעט בגדר נס, הוא שהביא ליצירה את פרסומה והפך אותה לאחת היצירות המוערכות ביותר בהיסטוריה של המוזיקה המערבית.

אחד המאפיינים הבולטים של היצירה היא שלא מצוין הכלי או ההרכב שבו יש לנגן אותה. כל הפוגות (הנקראות Contrapunctus) כתובות בארבע חמשות וכל הקנונים בשתיים, בדומה למוזיקה לכלי מקלדת. תאוריות רבות קיימות באשר לכלי שבו יש לבצע את היצירה; הצ'מבליסט גוסטב לאונהרט כתב תזה שבה הוא מנסה להוכיח כי 'אמנות הפוגה' כתובה לצ'מבלו, אם כי כמה מן הפרקים אינם מתאימים לכלי. גם המוזיקולוג כריסטוף וולף, שהוא הסמכות החשובה ביותר כיום בנושא המוזיקה של באך, תומך בתאוריה זו. תאוריה פופולרית אחרת טוענת כי המוזיקה היא תיאורטית, ונועדה יותר לקריאה מאשר לביצוע - ולפיכך ניתן לבצע אותה בכל הרכב המתאים למנעד התפקידים. בימינו מבוצעת היצירה לרוב בכלי מקלדת (פסנתר, צ'מבלו או עוגב), הרכב קאמרי (לרוב רביעייה) או תזמורת.

[עריכה] הפרקים

במהדורה המודפסת שיצאה לאור ב-1751, לאחר מות המלחין, מופיעים הפרקים הבאים (בארבעה קולות, אלא אם מצוין אחרת):

[עריכה] פוגות פשוטות

קונטרפונקטוס I: פוגה פשוטה על הנושא.
קונטרפונקטוס II: פוגה פשוטה על הנושא, שהסיומת שלו במקצב מנוקד.
קונטרפונקטוס III: פוגה פשוטה על היפוך הנושא (כרומטית)
קונטרפונקטוס IV: כנ"ל, סגנון קונצרטנטי.

[עריכה] קונטרה-פוגות

פוגות שבהן מופיע הנושא בגרסה רגילה ומהופכת. בשלוש הקונטרה-פוגות כניסות סְטְרֶטוֹ רבות (כלומר, נושא חדש מתחיל לפני שנגמר הנושא הקודם); וכולן מבוססות על נושא 'אמנות הפוגה' בווריאציה עם צלילים עוברים (ראו דוגמאות בהמשך).

קונטרפונקטוס V: קונטרה-פוגה "בסיסית".
קונטרפונקטוס VI: בסגנון צרפתי (In stylo Francese), כלומר במקצבים מנוקדים.
קונטרפונקטוס VII: פוגה per Augmentationem et Diminutionem, כלומר פוגה שבה הנושא מופיע בשלושה אורכי צליל: רגילים, קצרים וארוכים.

[עריכה] פוגות כפולות ומשולשות

פוגות המבוססות על שניים ושלושה נושאים, שמביניהם אחד הוא נושא 'אמנות הפוגה' או וריאציה עליו.

קונטרפונקטוס VIII: פוגה משולשת בשלושה קולות.
קונטרפונקטוס IX: פוגה כפולה.
קונטרפונקטוס X: פוגה כפולה.
קונטרפונקטוס XI: פוגה משולשת.

[עריכה] פוגות ראי

פוגות שאפשר לנגן גם במהופך (היפוך מלמעלה למטה) מבלי לפגום במוזיקליות. בדרך כלל מנגנים את הגרסה הישרה וההפוכה בזו אחר זו.

קונטרפונקטוס XII
קונטרפונקטוס XIII: (גם קונטרה-פוגה) בשלושה קולות. במהדורה המודפסת צורפה גם גרסה בארבעה קולות לשני צ'מבלי, אך לא ברור אם כתב אותה באך עצמו.

[עריכה] קנונים בשני קולות

קנון באוקטבה.
קנון בדצימה (טרצה).
קנון בדואודצימה (קווינטה).
קנון מהופך באוגמנטציה (הקול השני מנגן נושא הפוך בערכי צליל ארוכים).

[עריכה] פוגה לא גמורה

קונטרפונקטוס XIV: פוגה משולשת (ואולי מרובעת), שהנושא השלישי שלה הוא מוטיב BACH.

[עריכה] סדר הפרקים

הסדר הנכון שבו יש לבצע (או להדפיס) את הפרקים השונים שנוי במחלוקת, מאחר שאין התאמה בין כתבי היד השונים והמהדורה המודפסת, שיצאה לאור כנראה ללא פיקוח מצידו של באך - ההכנה לדפוס החלה כאשר היה חולה מאוד ועיוור. מקורה של הגרסה לשני צ'מבלי לקונטרפונקטוס XIII (שנוסף לה קול רביעי) אינה ברורה - השיטה שבה מהופכת הפוגה שונה מהשיטה הרגילה של באך, והיא הפוגה היחידה שמצוין בה שם הכלי. ייתכן שאחד מבניו של באך, שפיקח על ההוצאה לאור, הוא שהוסיף את הפוגה.

ההוצאה לאור הראשונה כוללת גם כוראל פרלוד על הכוראל Vor deinem Thron tret ich hiermit ("בזאת אני פוסע בפני כיסא כבודך"), BWV 668a, שאותו הכתיב באך על ערש דווי. במשך השנים נעשו נסיונות למצוא קשר בין הכוראל-פרלוד ונושא 'אמנות הפוגה', אך ללא הצלחה. כיום מקובל להניח כי אין קשר בין היצירות.

[עריכה] הפוגה הבלתי-גמורה

קונטרפונקטוס XIV נקטע בתיבה 239:

לאחר מכן מופיעה ההערה הבאה בכתב ידו של קרל פיליפ עמנואל באך: Über dieser Fuge, wo der Nahme B A C H im Contrasubject angebracht worden, ist der Verfasser gestorben. ("בכותבו פוגה זו, שבה מופיע השם BACH כנושא נגדי, מת המלחין"). על כל פנים, גרסה זו מפוקפקת, מאחר שהפוגה כתובה בכתב ידו של באך, ולא סביר שהוא היה מסוגל לכתוב כשנטה למות, בין השאר משום שהיה עיוור. רוב החוקרים מסכימים כי הפוגה נכתבה כנראה שנה או שנתיים לפני מות המלחין. כמו כן, מקובלת היום ההנחה כי הפוגה נועדה להיות פוגה מרובעת, וכי הנושא הרביעי הוא נושא 'אמנות הפוגה' (אם כי הנושא הראשון דומה לו למדי). על פי תאוריה של כריסטוף וולף נכתב סוף היצירה על דפים אחרים, שאבדו. במשך השנים כתבו מלחינים ומבצעים שונים גרסאות לחלק האבוד, המשלבות בין ארבעת הנושאים; מבצעים אחרים (למשל גלן גולד) עוצרים בתיבה 233, כפי שמסתיימת הפוגה בגרסה המודפסת. אחרים מנגנים את הגרסה הבלתי-גמורה כמות שהיא, ומפסיקים לנגן באמצע המשפט - מה שגורם לאפקט מוזר ומסתורי.