אנטיוכוס השלישי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנטיוכוס השלישי (הגדול) (241 בערך - 187 לפנה"ס), מלך בממלכה הסלאוקית בין השנים 223-187 לפנה"ס. הוא היה בנו הצעיר של סלאוקוס השני, ועלה למלכות בגיל 18 בערך. כינויו המסורתי, "הגדול", נובע מאי-הבנה של התואר המקובל של מלכי פרס, Megas Basileus ("מלך גדול"), אותו אימץ על מנת לבדל את עצמו ממלכים אחרים, זוטרים יותר לדעתו.
אנטיוכוס השלישי ירש ממלכה במצב קשה. לא רק שאסיה הקטנה אבדה לממלכה, אלא גם מחוזות מזרחיים מרדו בשלטון הסלאוקי -- באקטריה (אזור בפקיסטן וחלק מאירן) תחת שלטונו של דיודוטוס היווני, ופרתיה תחת שלטונו של מנהיג הנוודים ארסאקֵס. זמן קצר לאחר שעלה לשלטון מרדו גם פרס ומדי, בהנהגת שליטיהם, האחים מולון ואלכסנדר.
בהשפעתו ההרסנית של השר הרמיאס הורה המלך הצעיר על התקפה על ארץ ישראל, במקום לגשת למחוזות המורדים ולפגשם בעצמו. ההתקפה הייתה כשלון מחפיר, והגנרלים שפגשו במולון ובאלכסנדר כשלו לחלוטין. רק באסיה הקטנה, שם ייצג את בית סלאוקוס בן-דודו של המלך, אכאוס, נותר מעט מיוקרתה של הממלכה, לאחר מספר נצחונות באזור.
רק בשנת 221 לפנה"ס פנה אנטיוכוס מזרחה, ומרידותיהם של מולון ואלכסנדר קרסו. גם מדי, שהכריזה בינתיים על עצמאות, חזרה לחיק הממלכה. אנטיוכוס פטר עצמו מעונשו של הרמיאס (על-ידי רציחתו), ושב לסוריה (220 לפנה"ס). בינתיים מרד בן-דודו אכאוס, והכריז על עצמו כעל מלך אסיה הקטנה; אולם היות שכוחו לא היה רב, אנטיוכוס הניח לו ופנה לנסות שוב לכבוש את ארץ ישראל.
המערכות של 219 ו-218 לפנה"ס הובילו את הכוחות הסלאוקיים עד לפתחה של מצרים, אולם בשנת 217 לפנה"ס התעמת תלמי הרביעי עם אנטיוכוס בקרב רפיח. אנטיוכוס נחל מפלה קשה שגרמה לו לאבד את כל הישגיו עד כה, והוא נסוג צפונה ללבנון. בשנת 216 לפנה"ס פנה צפונה כדי לטפל באכאוס, ועד שנת 214 לפנה"ס גרם לאכאוס לברוח אל העיר סרדיס (בלידיה). אנטיוכוס ניסה לתפוס את אכאוס עצמו, אולם המבצר בסרדיס החזיק מעמד עד 213 לפנה"ס, תחת אלמנתו של אכאוס, ואז נכנע.
לאחר שהשיב לעצמו את השליטה במרכז אסיה הקטנה, פנה אנטיוכוס לכבוש מחדש את הפרובינציות בצפון ובמזרח. הוא הכניע את מלך ארמניה ב-212 לפנה"ס. ב-209 לפנה"ס פלש לפרתיה, כבש את עיר הבירה הקטומפילוס והתקדם לעבר הרקניה (בדרום הים הכספי). כפי הנראה תבע המלך הפרתי שלום, ותביעתו נענתה. ב-209 לפנה"ס היה אנטיוכוס בבאקטריה, שם נמשך המרד, כעת תחת הנהגתו של אותידמוס. כאן שוב הצליח אנטיוכוס: לאחר מצור מפורסם על באקטרה הבירה, הגיע אותידמוס להסכם שלום מכובד לפיו נישא בנו לאחת מבנותיו של אנטיוכוס.
אנטיוכוס פנה לעבר עמק קאבול, זכה בהכרת-כבוד מהמלך ההודי סופגסנוס, וחזר מערבה, אל סלאוקיה שעל החידקל.
נראה כי אנטיוכוס השלישי הצליח לשקם את האימפריה הסלאוקית במזרח. ב-205/204 לפנה"ס עלה תלמי החמישי (אפיפאנס), והוא רק בן 5, על כיסא המלכות במצרים, ואנטיוכוס כרת ברית סודית עם פיליפוס החמישי לחלוקת ממלכת תלמי.
אנטיוכוס שב ותקף את ארץ ישראל, ונראה כי עד 199 לפנה"ס כבש את כולה, אולם אז הצליח הגנרל סְקוֹפָּס לכבשה מחדש עבור תלמי. זמן קצר לאחר מכן, ב-198 לפנה"ס, הביס אנטיוכוס את סקופס בקרב פניום ליד מקורות נהר הירדן.
לאחר מכן חזר אנטיוכוס לאסיה הקטנה, כדי להכניע את ערי-החוף שהכירו בשלטון בית תלמי, ואת הערים היווניות העצמאיות. יוזמה זו עוררה עליו את חמתה של רומא, משום שחלק מהערים (ובהן סמירנה - איזמיר של ימינו) פנו לרפובליקה המערבית. המתח גדל עוד לאחר שבשנת 196 לפנה"ס השיג אנטיוכוס דריסת-רגל בתראקיה: פינוי היוונים בידי הרומאים נתן לאנטיוכוס את ההזדמנות שחיכה לה. בנוסף, חניבעל הפליט היה כעת בחצרו של אנטיוכוס ועודדו להמשיך.
ב-192 לפנה"ס פלש אנטיוכוס ליוון, כשלצידו כמה מערי-המדינה היווניות. אך בשנת 191 לפנה"ס הכריחו אותו הרומאים, תחת פיקודו של מניוס אסיליוס גלבריאו, לסגת לאסיה. הרומאים המשיכו הלאה והתקיפו את אנטיוכוס באסיה הקטנה. הניצחון המכריע של סקיפיו אפריקנוס בקרב מגנסיה (190 לפנה"ס), ולאחר מכן ההפסד הימי של חניבעל לצי של רודוס, הפילו את אסיה הקטנה לידי הרומאים.
במסגרת "שלום אַפָּמֵאָה" (188 לפנה"ס) נטש המלך הסלאוקי את כל חבל הארץ שמצפון להרי הטאורוס, ורומא חילקה את השטח בין תומכיה. בנוסף הוטל על הממלכה הסלאוקית קנס של 15,000 טאלנטים ונאסר עליהם להחזיק פילי מלחמה. כתוצאה ממכה זו לבית סלאוקוס חזרו רבות מהפרובינציות שכבש אנטיוכוס להכריז על עצמאותן.
אנטיוכוס השלישי נפל במסע מלחמה חדש למזרח (בחבל לוריסטאן שבאירן, בשנת 187 לפנה"ס). הממלכה הסלאוקית שנותרה אחריו עברה לידי בנו, סלאוקוס הרביעי (פילופטור).
[עריכה] שלטון אנטיוכוס השלישי בארץ ישראל
קרב פניום סימן את קץ שלטון בית תלמי בארץ ישראל. שלטון אנטיוכוס השלישי היה מתון מבחינה דתית, והתקופה נחשבה כתקופה טובה ליהודים. בתקופתו החלה תופעת ההתייוונות בקרב השכבות המשכילות והעשירות של היהודים.
| סלאוקוס הראשון • אנטיוכוס הראשון • אנטיוכוס השני • סלאוקוס השני • סלאוקוס השלישי • אנטיוכוס השלישי • סלאוקוס הרביעי • אנטיוכוס הרביעי • אנטיוכוס החמישי • דמטריוס הראשון • אלכסנדר הראשון • דמטריוס השני • אנטיוכוס השישי • דיודיטוס טריפון • אנטיוכוס השביעי • דמטריוס השני • אלכסנדר השני • קליאופטרה תאה • סלאוקוס החמישי • אנטיוכוס השמיני • אנטיוכוס התשיעי • סלאוקוס השישי • אנטיוכוס העשירי • דמטריוס השלישי • אנטיוכוס האחד עשר • פיליפוס הראשון • אנטיוכוס השנים עשר • אנטיוכוס השלושה עשר • פיליפוס השני • סלאוקוס השביעי |
