אסון משאית התחמושת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ב-24 בינואר 1970 התפוצצה בנמל הצבאי באילת משאית עמוסה בתחמושת. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו 21 בני אדם (ובכלל זה שלושה פצועים שנפטרו בימים שלאחר הפיצוץ) ועשרות נפצעו.

תוכן עניינים

1 רקע
2 פריקת המטען
3 הפיצוץ ופעולות ההצלה
4 החקירה
5 ארגוני המחבלים קיבלו אחריות

[עריכה] רקע

ב-22 בינואר 1970, פשט כוח צנחנים על האי המצרי שדואן, הנמצא מדרום לשארם א-שייח. הפשיטה על האי שדואן נמשכה יותר משלושים שעות ובסיומה הוחזרו הכוחות הפושטים ארצה.

למחרת, 23 בינואר, הפליגה משארם א-שייח לאילת ספינת חיל הים אח"י בת-שבע כשעל סיפונה חיילים וציוד צבאי הקשורים למבצע. לאחר הפלגה של כיממה בים שקט ורגוע הגיעה הספינה לנמל אילת בשעות אחר הצהריים של 24 בינואר והחלה לפרוק את המטען.

[עריכה] פריקת המטען

אח"י בת-שבע הייתה הנחתת הגדולה ביותר בשייטת הנחתות של חיל הים הישראלי. (אורך הספינה היה כ-100 מטרים).

הספינה נחתה בחלקו הדרומי של הנמל הצבאי באילת, ולאחר הורדת הדלת הקדמית החלה לפרוק את המשאיות העמוסות בציוד שהיו בסיפון התחתון. המשאיות הראשונות שירדו לחוף התחפרו בחול באזור הנחיתה, וחיילים רבים נקראו כדי לסייע בדחיפת המשאיות היורדות. אזרחים רבים צפו במתרחש מהכביש העובר בסמוך לאזור הנחיתה. בשלב מסוים אזרחים אף נכנסו לבסיס, אך הורחקו משם זמן קצר לפני הפיצוץ.

בשעה שאחת המשאיות העמוסות בתחמושת ירדה מדלת הנחתת אל ה"בור" שנוצר כתוצאה מהתחפרות המשאיות הקודמות בחול, אירע הפיצוץ הקטלני.

[עריכה] הפיצוץ ופעולות ההצלה

הפיצוץ אירע בשעה 16:10 ונשמע בכל רחבי אילת והעיר עקבה הסמוכה. במקום עצמו עלתה להבת אש ורסיסי מתכת עפו לכל עבר. מאזור ההתפוצצות היתמר ענן אבק שנראה למרחוק. מקום הפיצוץ עצמו נראה כשדה קטל.

ראשוני הפצועים הגיעו למיון בבית החולים יוספטל דקות ספורות אחרי הפיצוץ. בית החולים עצמו התארגן מיד לטיפול באירוע חירום וכל אנשי הצוות הרפואי הגיעו לבית החולים. בשעה שש בערב הגיעו לאילת, במטוס של חיל האוויר, צוותי רפואה ממרכז הארץ, כדי לעזור בטיפול בפצועים הרבים. מרבית הפצועים סבלו מכוויות קשות, מפגיעה של רסיסי עץ ומתכת ואף מקטיעות.

תושבי אילת נרתמו מיד לפעולות החילוץ וההצלה: העבירו פצועים לבית החולים במכוניותיהם והתנדבו לעבודות סיוע ועזרה בבית החולים, כדי לשחרר את אנשי הצוות הרפואי לטיפול בפצועים. רבים מתושבי העיר הגיעו לבית החולים במטרה לתרום דם (אחד הפצועים הראשונים שהגיע לבית החולים קיבל 17 מנות דם. באותו ערב נתרמו יותר מ-150 מנות דם, בין השאר אותרו תורמי דם באולם הקולנוע המקומי).

עוד באותו לילה העביר חיל האוויר עשרות פצועים לטיפול בבתי החולים בצפון: תל השומר, בילינסון והדסה. במקביל ביקרו במקום האסון הרמטכ"ל חיים בר לב, ראש אג"מ דוד אלעזר, אלוף פיקוד דרום אריאל שרון, מפקד חיל הים אברהם בוצר, הרב הצבאי הראשי שלמה גורן וקצינים בכירים נוספים.

למחרת פעלו באזור הפיצוץ חבלנים מחיל ההנדסה שפירקו מוקשים שהתפזרו בשטח ופינו גרוטאות.

[עריכה] החקירה

למחרת האירוע מינה הרמטכ"ל חיים בר לב ועדת חקירה לבדיקת נסיבות האסון. בראש הוועדה עמד דוד לסקוב, מהקצינים הבכירים של חיל ההנדסה הישראלי.

ועדת החקירה קבעה כי בתוך המשאית התפוצץ מוקש נגד אדם שהיה חמוש בניגוד לנהלים. הפיצוץ הזה גרם להתפוצצות של שישה טון תחמושת שהיו על המשאית. הוועדה המליצה להעמיד לדין באשמת רשלנות כמה קצינים שהיו מעורבים בהעמסת המשאית בחומרי הנפץ.

[עריכה] ארגוני המחבלים קיבלו אחריות

ארגון פתח וארגון החזית העממית לשחרור פלסטין מיהרו לפרסם הצהרות לפיהן כל אחד מהם הוא האחראי לפיצוץ משאית התחמושת באילת.

מקור: http://he.wikipedia.org../../../%D7%90/%D7%A1/%D7%95/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%AA.html

קטגוריות: אילת | אסונות בצה"ל | 1970

אסון משאית התחמושת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תוכן עניינים

[עריכה] רקע

[עריכה] פריקת המטען

[עריכה] הפיצוץ ופעולות ההצלה

[עריכה] החקירה

[עריכה] ארגוני המחבלים קיבלו אחריות

Views

ניווט

קהילה

חיפוש