החזית העממית לשחרור פלסטין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
החזית העממית לשחרור פלסטין (בערבית: الجبهة الشعبية لتحرير فلسطين; תעתיק מדויק: אלג'בהה אלשעביה לתחריר פלסטין) היא ארגון טרור פלסטיני סוציאליסטי שנוסד על ידי ג'ורג' חבש וודיע חדד ב-11 בדצמבר 1967.
בניגוד לארגוני הטרור הפלסטיניים האחרים, החזית העממית אינה רואה את המאבק להשמדת ישראל כמאבק דתי או לאומי, אלא כחלק ממהפכה רחבה יותר כנגד ה"אימפריאליזם המערבי".
החזית העממית דגלה מאז ומעולם בפעולות טרור ראוותניות המושכות את תשומת לב התקשורת כחטיפת מטוסים ופיגועים במקומות וארועים מרכזיים.
[עריכה] היסטוריה
במהלך 1968 פרש מהארגון פלג אשר הקים את ארגון החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין בראשותו של נאיף חוואתמה. ב-1969 פרש מהארגון פלג נוסף והקים את החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית בראשות אחמד ג'יבריל.
החל משנת 1971 ניכר תהליך התמתנות, שהוביל לפרישה של בעלי הקו הניצי מהארגון. עם זאת, הארגון לא הסכים להכיר בישראל אך פרש מאש"ף לאחר קבלת "תוכנית השלבים" ביולי 1974.
במהלך שנות התשעים התמתנו במעט עמדות הארגון. החזית העממית התנגדה להסכמי אוסלו ומתחה ביקורת על הרשות הפלסטינית, אך מאוחר יותר, שיקמה את יחסיו עם ערפאת, ושבה לשורות אש"ף.
במאי 2000, פרש ג'ורג' חבש מתפקיד המזכ"ל בעקבות מצבו הבריאותי, והוחלף על ידי אבו עלי מצטפא. מצטפא, שארגן פיגועי טרור במהלך העימות וחוסל בסיכול ממוקד ב-21 באוגוסט 2001 ברמאללה, הוחלף על ידי אחמד סעדאת. כנקמה על חיסול מצטפא, המזכ"ל החדש הורה לחוליית הארגון להתנקש בשר התיירות רחבעם זאבי (17 באוקטובר 2001), ובעקבות לחץ ישראלי ובינלאומי נעצרו סעדאת ורוצחי זאבי על ידי הרשות הפלסטינית ונכלאו ביריחו בפיקוח בינלאומי. בעקבות ההתרופפות בשמירה על סעדאת וכוונת הרשות הפלסטינית בראשות חמאס לשחררו, עזבו הפקחים הבינלאומיים את המוקטעה בה נכלא ב-14 במרץ 2006. במבצע צבאי הטיל צה"ל מצור על המוקטעה והחל להרוס אותה באמצעות ציוד מכני הנדסי. בתוך מספר שעות מהפעלת הדחפורים, נכנע סעדאת עם שאר חברי החולייה שרצחה את השר גנדי. אנשי החזית העממית נעצרו והועברו למתקני כליאה בישראל, שם נחקרו על ידי השב"כ. בתגובה לפעולה חטפו מחבלי החזית כ-14-17 אזרחים זרים בשטחים, אך כעבור יממה שחררו את כולם.
מלבד סעדאת, לחזית העממית הנהגה פוליטית היושבת בשטחים ובסוריה, ותשתית מבצעית קטנה יחסית בשטחים ("גדודי אבו עלי מצטפא"), עיקר פעילותו החבלנית של הארגון בשנים שמאז מעצרו של אחמד סעדאת היא שיגור רקטות קסאם מרצועת עזה.
[עריכה] רשימת פיגועים של החזית העממית
- בנובמבר 1968 חטפו מחבלי החזית העממית מטוס אל-על (החטיפה הראשונה של מטוס אל-על) אשר היה בדרכו מרומא לתל אביב, ואילצו אותו לנחות באלג'יר. 32 נוסעי המטוס הוחזקו באלג'יר כבני ערובה במשך 39 יום.
- חודש לאחר מכן, הותקף מטוס אל-על על הקרקע באתונה. נוסע אחד נהרג, אחר נפצע. ישראל הגיבה בהתקפה על נמל התעופה בביירות ופיצוץ 13 מטוסים בו על הקרקע.
- פיצוץ מטוס של חברת סוויסאייר משווייץ לישראל ב-21 בפברואר 1970. בהתרסקות נהרגו 47 איש, מהם 15 ישראלים.
- ב-6 בספטמבר 1970 ניסו לחטוף מחבלי החזית העממית בו זמנית 4 מטוסים ולהנחית אותם בירדן: DC-8 של סוויסאייר ובואינג 707 של TWA נחטפו באותה עת, ו-6 ימים לאחר מכן נחטף מטוס VC-10 של BOAC. חטיפת מטוס אל-על שתוכננה נכשלה הודות לטייס אשר ביצע צלילה חריפה ולתגובה מהירה של המאבטחים והנוסעים במטוס. עם זאת, החזית העממית הצליחה לחטוף מטוס בואינג 747 של פאן-אמריקן ולהנחיתו בקהיר.
כל המטוסים פוצצו על הקרקע, הנוסעים שוחררו בשלום. - ב-30 במאי 1972 ביצעו שלושה מחבלים יפניים את הטבח בנמל התעופה לוד, בשליחותה של החזית העממית לשחרור פלסטין, לאחר שאומנו על-ידה בלבנון.
- ב-7 באפריל 1980 השתלטו חמישה מחבלים על חדר הילדים בקיבוץ משגב עם ורצחו את מזכיר הקיבוץ ואת אחד התינוקות. רק לאחר כמה שעות הצליחה סיירת גולני לשחרר את שאר בני הערובה.
- התנקשות בחיי השר רחבעם זאבי, ב-17 באוקטובר 2001, כנקמה על חיסולו של מנהיג הארגון, אבו עלי מוצטפא.
- פיגוע התאבדות בקרני שומרון, 3 הרוגים, ב-16 בפברואר 2002.
- פיגוע התאבדות בצומת גהה, 3 הרוגים, ב-25 בדצמבר 2003.
- פיגוע התאבדות בשוק הכרמל בתל אביב, 3 הרוגים, ב-1 בנובמבר 2004. המחבל המתאבד היה נער בן 16.
