ארבע הליחות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארבע הליחות הן בסיסה של תאוריה רפואית שנוצרה על-ידי קלאודיוס גלנוס, (יש כאלו המיחסים אותה להיפוקרטס בן מאה ה-5 לפנה"ס), ובאה להסביר את מקורן של המחלות.
על פי תאוריה זו לאדם ארבע ליחות – מרה שחורה, מרה צהובה, מרה לבנה (נוזל הלימפה) ומרה אדומה (דם). כאשר עקב גורמים חיצוניים יש עודף או חוסר באחת הליחות, יהיה האדם חולה. הרופא אמור לעזור לטבע בריפוי החולה באמצעות הקזה או הוספה של ליחות.
לתאוריית ארבע הליחות זיקה הדוקה לתאוריה רווחת אחרת ביוון העתיקה, זו של ארבעת היסודות. שילוב שתי התאוריות מוצג בטבלה הבאה:
| 'ליחה | עונה | יסוד | איבר | איכויות | מצב-רוח | מאפיינים |
| מרה אדומה (דם) | אביב | אש | כבד | חם ולח | בוטח | אמיץ, מלא תקווה, אוהב |
| מרה לבנה (ריר) | חורף | מים | מוח/ריאות | קר ולח | אדיש | רגוע, בלתי אמוציונלי |
| מרה צהובה | קיץ | אויר | כיס המרה | חם ויבש | מהיר חימה | נוח לכעוס, רע מזג |
| מרה שחורה | סתיו | אדמה | טחול | קר ויבש | מלנכולי | דיכאוני, חסר שינה, מוטרד |
היום ידוע שתאוריה זו מופרכת לחלוטין, אולם במשך כמעט 2,000 שנים, עד המאה ה-15, ובחלקים ממנה אפילו עד המאה ה-18, דבקו בה הרופאים המערביים וניסו לרפא לפיה. למעשה, הם אף הצליחו במקרים רבים, עקב אמונת החולים שעמדה לזכותם.
