ארגונים וטכנולוגיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ב-1961 נערכו מחקרים רבים שהראו קשר בין מבנה ארגון לטכנולוגיה שבשימושו, בעיקר בכל הנוגע למשאבי אנוש בארגון. מחקרים אלו הביאו לענף המחקר בו נבדק הקשר בין הארגונים לסביבתם.
המחקר של לורנס ולורש:
החוקרים פ' לורנס וג' לורש היו מהראשונים לחקור קשרים אלו, בחקרם שלושה סוגי ארגונים:
- בתעשיית הפלסטיק הייתה סביבה טכנולוגית מתפתחת במהירות, שדרשה שינויים רבים ותכופים בשיטות הייצור (למרות אופיו ההמוני של הייצור), וכן תחרות כלכלית עזה. מפעלי הפלסטיק פיתחו ארבע מחלקות, שהן מחלקת ייצור בעלת רמות הבנייה ופורמליזציה גבוהות שהתאימו לאופיו החדגוני והקבוע של הייצור, ושלוש מחלקות: שיווק, מחקר בסיסי ומחקר שימושי, בהן צורת ארגון בעלת רמות הבנייה ופורמליזציה נמוכות (בייחוד במחלקות המחקר). תאום מחלקות אלו בוצע תוך השקעת אנרגיה מרובה מצד ההנהלה, ומינוי גורמי תיאום מיוחדים מטעמה.
- בתעשיית המיכלים הייתה סביבה טכנולוגית יציבה יחסית, ותחרותיות חלשה. מפעלי ייצור המיכלים היו הומוגניים יחסית, ובעלי ריכוזיות גבוהה.
- בתעשיית המזון המעובד, ששילבה את שתי התעשיות הנ"ל, נתגלו מאפיינים משולבים מתוך המאפיינים הנ"ל.
[עריכה] מיוני ארגונים לפי טכנולוגיה
מחקרים אלו עסקו במיוני ארגונים על בסיס שיטת הייצור, מיונים שנעשו על-ידי סוציולוגים חוקרי ארגונים, שבדקו את ההשפעה של שיטת הייצור על משאבי אנוש בארגון ותפקודו הכללי וחילקו את הארגונים השונים בהתאם.
המיון של וודוורד: במחקרה (1965) של החוקרת האנגליה ג' וודוורד היא מיינה את הארגונים השונים על-פי שיטת הייצור הנהוגה בהם, וחשפה קשר בינה לבין מבנה הארגון:
- ייצור יחידני, בלתי שגרתי, ברמת תחכום משתנה, בו קיימים שלושה שלבי הירארכיה, מוטת שליטה של 21-30 כפופים בממוצע בשלב הראשון של ההירארכיה, שיעור מנהלים נמוך והבנייה נמוכה (לדוגמה: ייצור אבטיפוסים, ייצור לפי דרישות יצרן וכו').
- ייצור המוני, שגרתי, ברמת תחכום משתנה, בו קיימים ארבעה שלבים בהירארכיה, מוטת שליטה ממוצעת של 41-50 בשלב הראשון, שיעור מנהלים בינוני והבנייה גבוהה (לדוגמה: תעשיה המבוססת על סרט נע).
- ייצור תהליכי, שגרתי, ברמת תחכום גבוהה, בו קיימים שישה שלבים בהירארכיה, מוטת שליטה ממוצעת של 11-20 בשלב הראשון, שיעור מנהלים גבוה והבנייה נמוכה (לדוגמה: תעשית הכימיה, כריית מחצבים וכו').
המיון של פרו: החוקר צ' פרו מיין ארגונים על-פי מאפייני חומרי הגלם (ובכללם חומרים, מידע, בני אדם ותוצרים של תהליך ייצור קודם) הדרושים בתהליך הייצור. פרו הגדיר שני מאפיינים בהתייחסתו: מידת השגרתיות בחומרי הגלם (לדוגמה: ייצור מסמרים ממתכת הינו שגרתי ביותר, אך בעריכת דין שונות רבה בין המקרים) והיכולת ללהתבסס על מחקרים מחושבים ומדויקים בעיבוד חומר הגלם, במקום על יצירתיות (לדוגמה, בייצור מכוניות ניתן לבצע מחקרים רבים ומדויקים על מנת לשפר את המוצר, בעוד שבציור ופיסול נדרשת בעיקר יצירתיות). טענת פרו היא, שרמת ההבנייה של ארגון תעלה ככל שהייצור שלו יהיה שגרתי ומבוסס על מחקר. על-פי מיון זה קיימים ארבעה סוגי ארגונים:
- ייצור שגרתי, בו רמת שגרתיות ומחקרים גבוהה (לדוגמה: רפואה, תחבורה וכו').
- הנדסות, בה יכולת חקירה גבוהה אך שגרתיות נמוכה (לדוגמה: ביטחון, מסחר בהון וכו').
- אומנות, בה יכולת חקירה נמוכה ושגרתיות גבוהה (לדוגמה: תפירה, משחק וכו').
- ייצור בלתי שגרתי: בו יכולת חקירה ושגרתיות נמוכים (לדוגמה: סאטירה והומור, כתיבת פרוזה וכו').
המיון של ברנס וסטוקר: החוקרים ט' ברנס וג' סטוקר הבדילו ב-1961 בין שני סוגי ארגונים, על פי היציבות שמבטיחה הטכנולוגיה שבתחום הייצור בו עוסק הארגון:
- דינמיות טכנולוגית (בתחומים כגון מחשבים והיי-טק) יוצרת מבנה אורגאני.
- יציבות טכנולוגית (בתחומים כגון הכנת מזון) יוצרת מבנה מכאני.
