אריאל זילבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אריאל זילבר

מקור	תל אביב, ישראל
שנות פעילות	1967—היום
ז'אנר	רוק פופ מוזיקת עולם
חברת תקליטים	התקליט חיפה הד ארצי סי בי אס המון הפקות התקליט

אריאל זילבר (נולד ב- 23 בספטמבר 1943. כ"ב באלול תש"ג). זמר, מלחין ופזמונאי ישראלי. הוא נחשב אחד המקוריים והייחודיים בין המבצעים והיוצרים במוזיקה הפופולרית הישראלית וכן ברוק הישראלי, בין השאר בזכות סגנון הנגינה והשירה הפרוע האופייני לו.

[עריכה] ביוגרפיה

זילבר נולד בתל אביב, בן לזמרת ברכה צפירה ולכנר הפילהרמונית בן עמי זילבר. בשנת 1967 החליט לנסות את מזלו בחו"ל ונסע לאנגליה ואחר כך לצרפת, שם זכה להצלחה בעיקר ככותב מוזיקה לפרסומות. בתקופה זו הקליטו משיריו אסתר ואבי עופרים.

בשנת 1972 החל עובר בין ישראל לצרפת כשהוא כותב בישראל שירים עבור מבצעים כמו הגשש החיוור, תיקי דיין, אילנה רובינא ואחרים. בשנת 1973 שב לישראל, אחרי שלא השלים הקלטת אלבום דובר אנגלית ובשנת 1974 הצטרף ללהקת תמוז. במסגרת חברותו בלהקה ביצע מספר שירים אותם הלחין לפני כן כמו "אגדה יפנית", "בטי בם", "ככה את רצית אותי" ו"הולך בטל" והיה שותף (עם שלום חנוך) להלחנת "סוף עונת התפוזים".

בשנת 1976, בעקבות מריבות בין חברי הלהקה והצלחתו הגדולה של להיטו "רוצי שמוליק" (מלים ולחן: שמואל צ'יזיק) שלדעת שאר חברי הלהקה לא התאים לתמוז, עזב זילבר את הלהקה ויצא למסע הופעות שנפסק כעבור זמן לא רב, במידה רבה בעקבות התנהגותו הקפריזית של זילבר. באותו זמן יצא לאור אלבומו הראשון, שזכה להצלחה רבה. לאחר מכן הקים זילבר את להקת ברוש כלהקת ליווי להופעותיו, איתה הקליט את אלבומו השני "אריאל זילבר ולהקת ברוש" (1978), וכעבור זמן לא רב פרש ממוזיקה לטובת מגורים בכפר ועבודה במשתלה, ממנה הגיח לפרקים כדי להלחין מספר שירים, להופיע בפסטיבלי ילדים ולהופעות יחיד.

בשנת 1983 שב זילבר למרכז הבמה כאשר הקליט את שירו של שמואל צ'יזיק "החברה להגנת הטבע", שהיה להיט גדול, יחד עם שירים נוספים כמו "הנה אנו המיואשים", "אני שוכב לי על הגב" (רוטבליט, ג. גודסינגר), "התמהוני" (לחן, להקת באפ הגרמנית) ואחרים. למרות הצלחת השירים העדיף זילבר לשוב ולפרוש ועבר לגור במצפה מתת בגליל, כשהוא מגיח לפרקים להופעות, להופעות איחוד תמוז ולכתיבת שירים עבור הגשש החיוור.

בשנת 1989 הקליט זילבר את האלבום "בה-דה-די-דיאה" שבו נכללו ארבעה שירים מעזבונו של שמואל צ'יזיק וביניהם "הלוואי ויכולתי" ו "חולם". להיט התקליט היה "מיליארד סינים" (חידוש לשיר Et Moi Et Moi Et Moi של הזמר הצרפתי ז'אק דיטרון), אך בין שיחרורו לרדיו והופעת האלבום בשוק עבר זמן רב מדי, והמומנטום אבד. בשנה הזאת נפטרה גם אימו, ברכה צפירה הזמרת. תוכניות למופע בעקבות התקליט לא עלו יפה וזילבר המשיך בהלחנת שירים עבור מבצעים אחרים.

בשנת 1991 יצא אלבומו "שבועיים בעיר זרה". הראפ "להתראות במבול הבא (אוזון דאנס)", שאמור היה להיות הלהיט שידחוף את האלבום, שוחרר לרדיו כשנה לפני כן, וכמו עם האלבום שלפני, הזמן הרב שחלף מאז ועד לשחרור האלבום לחנויות גרם לאיבוד המומנטום. בעקבות זאת התראיין זילבר לעתונות הכתובה והודיע על אי אמון בחברות התקליטים הממוסדות.

בשנת 1992 הוא הצטרף להיות נגן בתוכנית "מסיבת גן". הוא הצטרף לנגן את שירי הילדים עם שלמה גרוניך וגילה חסיד.

זילבר לצד חברי להקת תמוז

מעט לאחר מכן הכריז זילבר כי אין לו עוד עניין במוזיקת רוק ויצר בשנת 1998 אלבום בשם "מסך עשן", ובו מוזיקה ערבית וישראלית מקורית, שלהיטיו היו "מסך עשן" ו"נינה".

ב-2001 פורסם הסינגל הראשון מתוך הפרויקט "תולדות המים - שירים לאחרים" של דני סנדרסון, "בדיעבד", שבוצע בידי זילבר. השיר הצליח במצעדי הפיזמונים.

ב-2005 יצא אלבום בשם "אנבּל" שכולל את הסינגלים "לב אמיץ" ו"אנבל" המהווה מחווה למוזיקה האתיופית.

[עריכה] מעורבות פוליטית

ב-2001 יצא זילבר בהכרזות חריפות כנגד הומוסקסואלים, קיבוצניקים, שמאלנים וערבים וזכה לביקורת חריפה על כך מצד העיתונות ומעריציו. בחודשים שקדמו לביצוע תוכנית ההתנתקות ובמהלכה היה זילבר אחד הבולטים במוחים נגד התוכנית. הוא כתב וביצע שירים נגד התוכנית, העביר את ביתו לרצועת עזה והופיע מחוץ למחנה בו התכוננו כוחות צה"ל והמשטרה לביצוע הפינוי. פעולותיו זכו לחשיפה נרחבת בתקשורת.

לאחר ההתנתקות הופיע בכנס של המטה העולמי להצלת העם והארץ בביצוע מחודש של הימנון נטורי קרתא "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים" [1]. בבחירות לכנסת ה-17 זילבר חיבר, הלחין ושר זמריר למפלגת חזית יהודית לאומית של ברוך מרזל ואף החל לחבוש כיפה בחלק מהופעותיו.