שלמה גרוניך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

שלמה גרוניך (נולד ב-21 בינואר 1949) הוא מוזיקאי ישראלי.

שלמה גרוניך

[עריכה] ביוגרפיה

שלמה גרוניך נולד בחדרה ב-21 בינואר 1949, לגאולה ואהרון (אוטו) גרוניך. אביו המוזיקאי היה המנצח הראשון של תזמורת צה"ל, ובנוסף הקים את תזמורת מכבי האש של חדרה.

דרכו המוזיקלית של גרוניך החלה כשהיה בן 6, והחל ללמוד נגינה בפסנתר. בגיל 7 החל כבר להופיע. בגיל 14 נשלח לכפר הילדים והנוער ויצ"ו קנדה הדסים שהייתה מפורסמת בעידוד יצירתיות ובאמנים הרבים מבין בוגריה, כגון גילה אלמגור, יונה עטרי וגלי עטרי. בשנים 1968 עד 1970 למד באקדמיה למוזיקה בתל אביב.

בשנת 1970 התגייס לצה"ל ומילא תפקידים כנגן קלידים בלהקת השריון ומעבד מוזיקלי של מספר להקות צבאיות אחרות. בזמן שירותו בצה"ל, הציע את שירו "רוזה מרציפן" ללהקה בה שירת, אך אלו חשבו שהשיר "מוזר מדי".

בתקופה זו, הכיר לראשונה את מתי כספי, שלקח אותו כפסנתרן להפקות שניהל, ביניהן "לילי גם" ו"עיר הגברים", כאשר מתוך האחרון התפרסם בעיקר השיר "פנקס הקטן", בביצועו של ששי קשת (וגם מתוך תקליטו הראשון), אשר בו גרוניך ניגן פסנתר, באחת מהקלטותיו הראשונות.

בשנת 1971 הוציא את תקליטו הראשון "למה לא סיפרת לי?", בעידודו ובדחיפתו של מתי כספי. תקליט זה אומנם לא זכה להצלחה מסחרית, מאחר והיה אלבום המשקף זעקות שבר וכאב של גרוניך הצעיר, אך כיום הוא מסווג כאחד החשובים שהוקלטו באותה עת בישראל, ואף הודפס מחדש באריזה מהודרת על ידי חברת פונוקול ב2003. באלבום זה גם נכלל לחנו למילים של נורית זרחי בשם "ברחוב שלנו". שירו זה הוצע לחוה אלברשטיין, אך זו סירבה.

בשנה זו, הקליט מלחניו הראשונים לזמר מרדכי "פופיק" ארנון, למה שהפך להיות אחד מאלבומי הפסיכדליה המהפכניים ביותר שיצאו בישראל. באלבום זה גם נמצא למעשה הביצוע המקורי ל"אל נא תלך", אשר מופיע גם ב"למה לא סיפרת לי!?", ולחנים נוספים למילותיו של ארנון, "שלא נדע מצרות" ו"היה לי לילה". אגב, בקרדיטים צוין שמו כ"שלמה גרויניך".

בשנת 1973, שיתף גרוניך פעולה לראשונה עם המוזיקאי מתי כספי באלבום וסדרת הופעות תחת השם "מאחורי הצלילים". בין השירים בולטים: "ציור", "אל נא תלך", "קוינטה" ו"ואותך" אותו כתב עם כספי.

בין השנים 1974-1975, היה חבר בהרכב המוזיקלי "קצת אחרת" לצידם של שלמה יידוב ושם טוב לוי. את יידוב ולוי הכיר גרוניך בתוכנית טלוויזיה של שירי לאה גולדברג, ושם גילו כי לכולם הייתה סקרנות אמנותית דומה. "קצת אחרת" הוציאו אלבום אחד יחיד, שכלל מספר מלחניו של גרוניך, ובהם: "שיר הנסיעה", "גורו", "אביב", "קווינטה" ו-"204". על אף חשיבותו של האלבום, והפיכתם של כמה משיריו לקלאסיקות ישראליות, לא הצליח ההרכב מסחרית ופורק לאחר כשנה של פעילות.

בשנת 1975, לאחר שהשתתף בכמה אלבומים שלא נהנו מהצלחה מסחרית, וחש כי אין הקהל בארץ מעריך מספיק את יצירותיו, החליט גרוניך לעזוב את הארץ, בתחילה לאירופה ולאחר מכן לניו יורק שם למד בבית הספר למוזיקה "מאנס". לפני שעזב, הספיק להקליט קולות לאלבומם של יוני רכטר ואבנר קנר, "ארבע-עשרה אוקטבות", בשירים "דמעות של מלאכים" ו"לא טוב היות האדם לבדו". רכטר וקנר, התרגשו מאוד מהסכמתו להקליט עבורם קולות, שכן היו צעירים ממנו ולא מנוסים כמותו.

בשנת 1979 נשא גרוניך לאישה את נירית ירון, שחקנית, בימאית, מלהקת ותסריטאית.

בגיחה לארץ, הוא הוזמן על ידי דורי בן-זאב לנגן בתקליטו "אפרוחים" - וגם נקרא להופעות רבות עם אמנים רבים. גילויי הערכה מאוחרים אלו גמלו בגרוניך את ההחלטה לחזור ארצה.

בשנת 1980 שב סופית לארץ והחל לפתח קריירת סולו בנוסף לשיתוף פעולה עם אמנים אחרים. באותה השנה, הוציא גרוניך את אלבומו השני כסולן קונצרט, שהכיל כמה משיריו כדוגמת "שיר אהבה טרי" (גרוניך), "אל נא תלך" (ר. טאגור/ י"ס באך), "אל מלא רחמים" (יהודה עמיחי/גרוניך) ו"רוזה מרציפן" (שולמית לפיד/גרוניך). באמצע אותה שנה התארח באופן קבוע בתוכנית הטלוויזיה זהו זה, בה הופיע בכל תוכנית עם שיר חדש שבדרך כלל התאים לנושא התוכנית. אלו תועדו על גבי תקליט בשם "אמא שלי תמיד רצתה שאני אהיה בטלוויזיה", אשר ראה אור בשנת 2006 ע"ג דיסק בהוצאת חברת אן.אם.סי.

בשנת 1981 הוקלטו לחניו לפסקול הסרט "אלף נשיקות קטנות" של מירה רקנאטי.

בשנת 1983 הקליט אלבום עם שם-טוב לוי, בשם "אלבום משפחתי". הסיבה שאלבום זה היה אלבום משפחתי הוא משום שנשותיהן של השניים הן אחיות, ועל כן היו סוג של קרובי משפחה.

בשנת 1984 תועד שיתוף פעולה מרתק בין גרוניך לבין יהונתן גפן, אשר עסקה במלחמת לבנון.

בשנת 1987 הלחין מוזיקה לסרטו של יהודה ברקן "אבא גנוב 1".

בשנת 1988 שיחרר את אלבומו, "נדודי שינה", ובעקבותיו יצא גם למסע הופעות גרנדיוזי ומושקע, אשר לא הצליח כמצופה, ועובדה זו אכזבה את גרוניך מאד. באותה שנה, הקליט גרוניך אלבום שירי ילדים בשם "בגלל המנגו", אשר היה לחנים שלו לטקסטים של אשתו דאז, נירית ירון-גרוניך.

בשנת 1989, לאחר 10 שנות נישואין, הוא ונירית התגרשו.

בשנים 1990-1994, הופיע כפסנתרן בתוכנית הילדים "מסיבת גן".

בשנת 1991 הקים את מקהלת "שבא" המורכבת מנוער יוצא אתיופיה והקליט איתם תקליט שזכה להצלחה גדולה. בנוסף פתח איתם בסיבוב הופעות אשר נמשך עד היום. באותה השנה הקליט הופעה פרטית בפני קהל מעריצים מצומצם באולפן, שתועדה באלבום "NETO LIVE".

בשנת 1996 נשא גרוניך לאישה את מיכל אדלר, סולנית שלישיית אדלר. כעבור זמן קצר, נולדו להם זוג תאומים: שחר וים.

בשנת 2004 הקליט גרוניך אלבום בהפקתו, של שירי נהר שניר, ילד אשר נפצע בתאונת דרכים קשה, ופגיעתו הקשה גרמה לו להתמקד בכתיבת שירים. בנוסף לגרוניך, יוני רכטר הלחין שיר נוסף לאלבום זה, ומתן מורג שניים.

כיום ממשיך גרוניך בפעילותו הענפה ושותף לפרויקטים רבים ומגוונים, כגון הופעות עם הרכבים שונים המתמחים במוזיקה יהודית חסידית, שיתוף פעולה עם הזמרת הערביה לובנה סלמה, וכתיבת יצירות נוספות לו ולאחרים.

גרוניך השתתף בקדם האירוויזיון 2006 יחד עם אישתו מיכל אדלר והזמרת לובנה סלמה. השלושה שרו את שירו של גרוניך - "אמא אדמה".