אריה סיון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריה סיון, משורר סופר ומתרגם עברי.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
אריה סיון נולד בשנת 1929 בתל אביב, בשם אריה בומשטיין.
בוגר האוניברסיטה העברית בלשון עברית ובספרות. שירת בפלמ"ח, והשתתף במלחמת העצמאות. נשוי לעתידה וחי ברמת השרון. לפרנסתו עבד כמורה לספרות בבית ספר תיכון.
היה בחבורה הספרותית "לקראת" עם משה דור, נתן זך, בנימין הרושובסקי ואחרים.
פרסם ספרי שירה, תרגומים, וספר מתח בשם "אדוניס", 1992. כל אלה יצאו לאור תחת שם העט "אריה סיון". לאחר מכן, שינה את שמו בתעודת הזהות לשם זה.
בשנת 1989 זכה בפרס ברנר, ובשנת 1998 - בפרס ביאליק.
[עריכה] אדוניס
"אדוניס", אשר יצא בהוצאת "עם עובד" נחשב עד היום לאחד מספרי המתח הטובים שנכתבו בעברית. הספר מתרחש בתל אביב בשנת 1931 (סיפור המסגרת, שבו מספר הסופר על מציאת מזוודה זרוקה ובה מחברות המכילות את סיפור העלילה, מתרחש בשנת 1991). הספר כולל תיאור של תל אביב בשנות השלושים. העלילה הבלשית מסובכת ומתוחכמת, אך עיקר מעלתו של הספר היא שפתו העשירה. ניכר בספר שנכתב על ידי משורר. אין מקבילה בספרות הבלשית (בעברית ולרוב אף בשפות אחרות) אל העומק הלשוני והתרבותי אליו מגיע הספר, בהפניות לספרות ולשירה, לתנועות אידאולוגיות ואומנותיות (אף שמו של הספר, אדוניס, הינו רמיזה די עבה אל תנועת הכנענים).
התיאורים המופיעים בספר, תיאורים של נופים ואנשים, תיאורים אירוטיים מן היפים בספרות העברית, מחיים לעין הקורא את התקופה שבה עוסק הספר, עד כי תל אביב, אותה בורא הסופר מחדש בין דפי הספר, תראה לו, כשם שנראתה לגיבור הסיפור, כ"Unreal City" כפי שכתב המשורר ט. ס. אליוט בפואמה ארץ הישימון, אותה קורא גיבור הספר במהלך העלילה.
[עריכה] מספרי השירה של אריה סיון
- שירי שריון, 1963.
- ארבעים פנים, 1970.
- אישרורים, 1981.
- חיבוקים, 1983.
- לחיות בארץ ישראל, 1984.
- ארץ מעלה, 1988.
- כף הקלע, 1989 (זוכה פרס ברנר תשנ"א)
- גבולות החול, 1994.
- דייר לא-מוגן, 1998.
- ערבון: מבחר 1957-1997, 2001, בעריכת לאה שניר.
- חוזר חלילה, 2004.
[עריכה] תרגומיו
- "המתופף בחוצות", מבחר שירים מאת משה-לייב הלפרן, בתרגום בנימין הרשב ואריה סיון.
- "בשבח הזקנים" , שירו של אירווינג לייטון, הליקון מס' 14, קיץ 1995.
[עריכה] לקריאה נוספת
- תמר רודנר, "שירה כמעשה תשבץ , שירי אריה סיון - תכנים ודרכי ביצוע מהיבט בינטקסטואלי", (עבודת מ"א באוניברסיטת תל אביב, 1996).
- יונה בחור, טבע, חיים, היסטוריה וחידותיהם : הערות לפואטיקה של אריה סיון, נדפס במאזנים, ס'ב, 1993.
- עידן צבעוני, הבלש הפרטי בשליחות סיזיפית : עיון ברומן הבלשי, החתרני-פונקציונלי, של אריה סיון - "אדוניס", נדפס בעיתון 77, 240, תש"ס 2000.
- עדה קינסטלר, על שיר אהבה אחד של אריה סיוון, נדפס בכרמל, 10, 2005.
- נורית גוברין, בין אשם למאשימיו : על "מפגש קפקאי בסביליה" לאריה סיון, נדפס באפיריון, 13, 1989.
- אילן שיינפלד, דיוקן המשורר כעובד קהילתי, נדפס בעלי שיח, 1990.
- רינה ליטווין, אחד בשיירה : על היבט מרכזי בשירת אריה סיון, במיוחד על פי "כף הקלע", נדפס במאזנים, ס'ד, 1990.
- רפי ויכרט, ריבוי פניו של דייר לא מוגן, נדפס בעיתון 77, 228, תשנ"ט 1999.
- יערה בן-דוד, ארבעים שנה בדרך - אל אהבתו : אריה סיון, "ארץ מעלה", מבחר שירים, נדפס באהבה ממבט שני, 1997.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מאמרו של המבקר יוסי פלס על שירתו של אריה סיון
- אריה סיון בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- משיריו של אריה סיון באתר "שירשת"
- אריה סיון, באתר המכון לתרגום ספרות עברית
