אשר עידן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אשר עידן הוא מרצה בתחומי עתידנות והמגמות העתידיות של החינוך והכלכלה באוניברסיטת בר אילן, באוניברסיטה הפתוחה ובשלוחת אוניברסיטת קלארק בישראל. השלים דוקטורט בנושא פילוסופיה של המדע והלמידה באוניברסיטת תל אביב. בדוקטורט חקר את החשיבה הביקורתית המשותפת למחשבה המדעית והמחשבה הארגונית.

בשנים 1993-1996 שימש כיועץ לשר החינוך ולמנכ"ל משרד החינוך בתחומי מח"ר 98. כיום מרצה וכותב על ווב 2.0, ננו-ביוטכנולוגיה, ומחשבים קוונטיים. עורך אתר אינטרנט העוסק בעתיד הכלכלה, החינוך, התרבות והפוליטיקה. יועץ ומרצה להנהלות של חברות בישראל בתחום השפעות עתידיות של האינטרנט.

[עריכה] ספרים

אשר עידן חיבר שני ספרים: הראשון הוא "מהי אידאולוגיה" (1990)בו פיתח את הרעיונות מעבודת הדוקטורט וגילה את הכלל: אידאולוגיה היא ראיית ההווה במשקפיים של העבר ואוטופיה היא ראיית ההווה במשקפיים של העתיד. הספר השני "מדריך למאה ה-21" (2000), בו חקר את הדרכים להימנע מראיית ההווה במשקפיים של העתיד. הממצא העיקרי בספר הוא הדרכים לראות את העתיד. חשיבות ראייה זו היא ביכולת לחיזוי ואסטרטגייה של ארגונים מסוג של ממשלות וחברות טכנולוגיה.

[עריכה] עתידנות וחיזוי

כיום, בשנת 2006 ניתן לראות בבירור באתרים של חברות בינלאומיות גדולות שקיים תכנון עד 2015 (אינטל, סאפ, לדוגמה) ואף עד 2025 (חיל האוויר האמריקאי למשל). יכולת החיזוי והאסטרגיה לפי עידן, נובעת משתי שיטות עיקריות: ראשית, לראות את אי הרציפות הקיימת. שנית, לראות את העתיד באמצעות יצירתו, כדוגמת חוק מור שעובד כבר מעל ל40 שנה. חוק זה קובע כי עוצמת המיחשוב תוכפל כל שנתיים בערך. עידן יישם את המתודולוגיות של החיזוי כדי להבין את מכלול החיים במאה ה21: כלכלה, קריירה, טכנולוגיות, חינוך, פוליטיקה ועוד. כך למשל הוא יישם את כתבי חוקר התרבות וולטר בנימין כדי לראות שבמדיה האלקטרונית מתחיל להופיע "חוק הזנב הארוך". לפי חוק זה שנתגלה ב 2004: למשל במוזיקת פופ, אנו עוברים מתרבות של 10 להיטים למיליוני בני אדם, לתרבות של מיליוני שירים כשכל שיר מיועד לקהילה קטנה של כמה עשרות מאזינים. או למשל בידע, אנו עוברים מעשרה פרופסורים שכותבים למיליוני קוראים פסיביים באנציקלופדיה, לתרבות של מיליוני כותבים כשכל כותב עושה זאת לקהילה של כמה אלפים.

[עריכה] מתודולוגיה

ד"ר עידן מסביר את המתודולוגיה העתידנית הלא רציפה הבאה לידי ביטוי בווב 2.0. תהליכים היסטוריים וכלכליים אינם קוויים אלא מעגליים כמו עונות השנה או יצירתיים כמו הגולם העובר מטמורפוזה והופך לפרפר. לכן חושב עידן שהנתונים של בנק ישראל, משרד האוצר, והקורסים לכלכלה באוניברסיטאות מוטעים. כלכלת המידע והיצירתיות של העולם הלא-מוחשי (Intangibles) אינה כלכלת התעשייה והחקלאות של העולם המוחשי. נתוני התל"ג או הגירעון כיום אינם מביאים בחשבון משאבים לא מוחשיים כמו מותגים, תגים, או חינוך. רוב המדינות רואות בחינוך צריכה ולא השקעה. נתוני הכלכלה של המאה ה-20 מוטעים במאה ה-21 כמו שזו טעות למדוד את התפתחות הפרפר בקנה המידה של התפתחות הגולם. המחרשה היא טכנולוגיית הכלכלה החקלאית. המכונה היא טכנולוגיית הכלכלה התעשייתית. ווב 1.0 הוא טכנולוגיית כלכלת הידע. ווב 2.0 הוא טכנולוגיית כלכלת היצירתיות בה לוקחים חלק ב 2006 מעל 200 מיליון עובדי יצירתיות מהודו ועד פינלנד. הבלוג, הRSS, הרשת החברתית, והויקי, הם איפוא ה"המגל והפטיש" של עובדי היצירתיות של המאה ה-21.