עתידנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

עתידנות היא טכניקה לחיזוי העתיד על האספקטים הטכניים והחברתיים שלו.

עוד משחר ימיו ניסה האדם לחזות את העתיד. בתנ"ך אנו מוצאים את האורים והתומים, הנבואה ורוח הקודש. בעוד שביוון העתיקה האורקל מדלפי היוותה כתובת לכל מי שנזקק לתחזית עתידית, כולל מצביאים לפני שיצאו לקרב. אי אפשר שלא להזכיר את האסטרולוגיה שחיזוייה התבססו על מיקום הכוכבים וכל שליט ראוי לשמו היה לו אסטרולוג פרטי.

עתידנות כמדע התפתחה במחצית השנייה של המאה העשרים, בד בבד עם התפתחות הטכנולוגיות המתוחכמות וכן המודעות שחדרה לראשי המימסד בארצות רבות, שכדי לנהל מדיניות שקולה יש לדעת מה יהיו פני העתיד מבחינה חברתית ופוליטית.

חרף הקושי לחזות את העתיד, אפשר להבחין במגמתיות בנקודות מסוימות:

הנטייה לעבור לטכנולוגיות של מיזעור.
מגמתיות של שיפור מהירות המעבר ממקום למקום.
נטייה גוברת והולכת בשימוש בטלקומוניקציה אישית ומיכשור של תקשורת המונים.
מגמה לעבור למוצרים לשימוש חד-פעמי.
הגדלת תוחלת החיים כתוצאה מהתקדמות מדע הרפואה.

אלו כמה פרמטרים, שניתן כמובן להוסיף עליהם. יש כמובן להסתייע בתחזיות במקדמי הסתברות ובמניעים פסיכולוגים, אך גם אם אין העתידנות יכולה להפוך לעולם למדע מדויק, יש אפשרות להופכה לכלי עם מיתאם כזה שיהפוך אותה לתורה ישומית לא פחות מאשר הסוציולוגיה, הפסיכולוגיה ואפילו הגרפולוגיה.

ישנם מספר מומחים המתמחים במה שנהוג לכנות ניהול העתיד. הם משתמשים בכלים סטטיסטים ואחרים לחיזוי מגמות שונות. למשל, על ידי איסוף מידע על הרגלי גלישה של גולשים ברשת, מומחים אלו יכולים לחזות את הרגלי הצריכה של גולשים אלו ולחזות טוב יותר אלו מוצרים או אתרים יצליחו בפלחי השוק הנחקרים.

ז'ול וורן שחזה את הטכנולוגיה של ימינו ובהם שימוש בצוללת או בטילי חלל היה נחשב היום לעתידן. יש לציין שיש מספר סופרים מתחום המדע הבדיוני שנותנים מבט על העתיד, ובהם מייקל קרייטון בספרים כ"העולם האבוד" ו"טרף", ורובין קוק בספרים כמו "מוח" ו"כרומוזום 6".