באת'
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
באת' (באנגלית: Bath) הינה עיר בדרום מערב אנגליה הידועה במרחצאות הרומיים שבה. בתקופה האליזבתנית הפכה העיר לאתר תיירות ומרפא בשל האמונה בכוחם של מי המעייננות לרפא מחלות. העיר הגיעה לשיאה בתקופה הג'ורג'יאנית. כיום מתגוררים בעיר כ- 90,000 תושבים והיא הוכרזה אתר מורשת עולמית של אונסקו.
תוכן עניינים |
[עריכה] גיאוגרפיה
[עריכה] מיקומה של העיר
באת' ממוקמת 51°22′34″ צפון2°21′35″ מערב, ונמצאת כ-25 ק"מ דרומית מזרחית לעיר הנמל בריסטול.
באת' מקושרת לעיר בריסטול ולים באמצעות הנהר אבון ובאמצעות רשת תעלות. הנהר קושר לתמזה באמצעות תעלת קנט ואבון שנבנתה בשנת 1810.
העיר נמצאת בעמק הנהר, בקצהו הדרומי של אזור הקוטסוולדס - גבעות סיד בגובה 238 מטרים מעל פני הים. בשל תלילותו של העמק מטפסים בתי העיר על הגבעות סביב עמק הנהר, ורחובות העיר תלולים ביותר.
[עריכה] אקלים
אקלימה של העיר ממוזג, והקיצים בעיר חמים, וזאת בשל זרם הגולף המשפיע על אקלים האזור. בשל הקירבה לאוקיינוס האטלנטי, כ- 50% מימות השנה מעוננים. הטמפרטורה השנתית הממוצעת הינה 10.3 מעלות צלזיוס, אם טמפרטורות שיא ממוצעות של 14.2 מעלות, וטמפרטורות נמוכות ממוצעות של 6.5 מעלות צלזיוס. טמפרטורות אלה גבוהות מהממוצע של יתרת חלקי בריטניה, בשל הקירבה לחוף המערבי של האי, ולזרם הגולף.
[עריכה] שלטון מקומי
באת' בעבר חלק ממחוז סומרסט אולם בשנת 1974 שונתה חלוקת המחוזות כאשר מחוז אבון נוצר, ובאת' הפכה חלק ממנו. ב- 1996 שונתה בשנית החלוק למחוזות ומאז מהווה באת' חלק ממחוז באת' וצפון מזרח סומרסט. בשנת 1996 בוטלה מועצת העיר, והעיר מנוהלת על ידי חבר נאמנים.
[עריכה] דמוגרפיה
בבאת' 169,040 תושבים שגילם הממוצע 39.9 (גבוה מהממוצע הלאומי של בריטניה העומד על 38.6). מרבית התושבים לבנים 97.2% (יותר מהממוצע הלאומי העומד על 90.9%.) קבוצות אתניות אחרות לפי גודלן הן - מעורבי גזע 1%, אסייתים 0.5%, שחורים 0.5% (פחות מהממוצע הלאומי של בריטניה העומד על - 1.3%, 4.6% ו- 2.1% בהתאמה).
מרבית תושבי העיר (71%) נוצריים; היתרה חסרי דת.
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] יסוד העיר והתקופה הרומאית
על פי האגדות המקומיות באת' נוסדה על ידי בלאדוד - מלכה העשירי של בריטניה - במקום בו גילה מעינות חמים. בלאדוד עבר במקום מחופש לרועה חזירים.
עדויות היסטוריות מעידות כי במקום היה מקום פולחן קלטי לאלה סולציס. הרומאים כבשו את העיר בשנת 43 לספירה וקראו לה "אקווה סוליס" - מימי סוליס, וזיהו את האלה סוליס עם האלה הרומית מינרווה.
העיר הרומאית גדלה בהדרגה וניבנו בה מרחצאות ומקדשים שונים, ובהם המרחצאות הגדולים שהתגלו במאה ה- 18. חומות העיר נבנו במאה ה-3 לספירה.
[עריכה] התקופה הסקסונית
יש חוקרים הסבורים כי באזור העיר באת' התרחש קרב מונס בדוניקוס, בשנת 500 לערך, בו הביס המלך ארתור את הסקסונים. בעקבות קרס דאורהאם נכבשה באת' על ידי הסקסונים בהנהגת קת'ווין וקלווין מווסקס, והעיר נקראה "באום" או "באון" (Baðum או Baðan אן Baðon). בשנת 675 אוסירק מלך שבט ההוייקה הקים בעיר מנזר, והמלך אופה ממרסיה השתלט על המנזר בשנת 781, בנה מחדש את הכנסייה וקרא לה "כנסיית סנט פטרוס". בעקבות כיבוש זה הפכה באת' לעיר בבעלות בית המלוכה. המלך אלפרד הגדול בנה את העיר מחדש, והעיר איבדה את הצורה הסימטרית שהייתה לה בתקופה הרומית.
[עריכה] ימי הביניים
המלך ויליאם רופוס העניק את העיר במתנה לרופא המלכותי ז'אן מטורס שהפך לבישוף ולאב במנזר בבאת' בשנת 1088. ז'אן בנה מחדש את הקתדרלה, ובנה בקירבתה ארמון למגוריו. מרחצאות חדשים נבנו באתר המעיינות.
במהלך השנים קטנה אוכלוסיית העיר, מאחר והבישופים עברו לעיר וולס, שהפכה עיר המחוז העיקרית, ובה נבנתה קתדרלה חדשה. בעקבות הקיטון באוכלוסייה, החליט אוליבר קינג במאה ה-15 להרוס את הקתדרלה ולבנות כנסייה קטנה יותר במקומה. בניית כנסייה זו הסתיימה זמן קצר לפני פיזור המנזרים על ידי הנרי השמיני בשנת 1539.
[עריכה] התקופה האליזבתנית
בתקופת הנרי השמיני נזנחה הקתדרלה וניזוקה, אולם בתקופה האליזתנית שופצה הקתדרלה והפכה לכנסייה המרכזית של העיר. עם חידוש השימוש במרחצאות והעלייה בפופולריות שלהם החלה העיר לגדול, והפכה רשמית לעיר בשנת 1590.
[עריכה] התקופה הג'ורג'יאנית
בתקופת סטיוארט החלה העיר להתרחב. גדילתה של העיר הגיעה לשיאה בתקופה הג'ורג'יאנית. בתקופה זו נבנתה מחדש העיר העתיקה שבתוך החומות, על מנת ליצור מקומות לינה לתיירים הרבים המגיעים אל העיר. בהמשך החלו אצילים לבנות לעצמם בתי נופש סביב העיר, רובם בתכנונם של ג'ון ווד האב וג'ון ווד הבן, אשר תכננו עיר חדשה בעלת רחובות מתוכננים ורחבים הנפגשים בכיכרות עגולות וסימטריות, ובתים בעלי חזיתות אחידים, בעלי צבע אחיד מהיותם בנויים כולם מאבן באת' שצבעה מעין קרם, הנכרית בקירבת העיר (במיכרות בבעלותו של ראש העיר באותה עת).
במאה ה-18 נבנו בעיר תיאטרון (ראו בהמשך) ואתרי מפגש לאצילים.
[עריכה] תרבות
במאה ה-18 שימשה באת' אתר תיירות אופנתי אליו הגיעו כל שועי החברה הגבוהה האנגלית, אשר באו לנפוש בעיר ולבזבז בה את ממונם. כמות המבקרים בעלי האמצעים הרבה הביאה לפתיחת אתרי תרבות רבים בעיר ובהם התיאטרון המלכותי וכן הסירקס ששימש לאירועי חוצות.
כיום בבאת' שלושה תאטראות - התיאטרון המלכותי, סטודיו יוסטינוב ותיאטרון רונדו. בעיר נערך מידי שנה פסטיבל המוזיקה הבינלאומי של באת' וכן פסטיבל יצירות של מוצרט. כמו כן נערך בעיר מדי שנה פסטיבל הסרטים של באת'.
בעיר נמצאים גלריית ויקטוריה לאומנות, המוזיאון לאומנות מזרח אסיה, מוזיאון הולבורן לאומנות, מוזיאון הדואר של באת', מוזיאון התחפושות ומרכז ג'יין אוסטן.
[עריכה] באת' בספרות ובאומנות
במאות ה-18 וה-19 שימשה באת' אתר נופש מרכזי, ומרכז מפגשם של בני האצולה והחברה הגבוהה. משכך, נהגו אומנים וסופרים רבים להתגורר בעיר.
הידועה בתושבות העיר הייתה ג'יין אוסטן שהתגוררה בעיר בין 1801 - 1806. אוסטין לא אהבה את העיר, אולם העיר מהווה רקע לשנים מספריה: "מנזר נורת'נגר" ו"הטיית לב" (Persuasion).
צ'ארלס דיקנס כתב על העיר בספרו "רשומות מועדון הפיקוויקים", המתארים גם את נוהג תושבי העיר לשתות את מי המעיינות בעלי הטעם המתכתי החם.
ג'פרי צ'וסר מספר על העיר בסיפורי קנטבורי מהמאה ה-14 - בסיפור הידוע בשם "האישה מבאת'".
מחזהו של ריצ'רד ברינסלי שרידן - "היריבים" ממוקם בעיר.
ספרה של מיורה קלדקוט - "מי סול" מתאר את העיר בתקופה הרומית.
[עריכה] בקולנוע
הסרט משנת 2004 - "יריד ההבלים" צולם בעיר.
[עריכה] כלכלה
באץ' ממוקמ במפגש נהר איבון ותעלת קנט ואבון - אשר שימשו בעבר (עד המצאת הרכבת) אמצאי הגישה העיקרי לעיר. לאחר הקמת מערכת הרכבות באנגליה הגיעו לעיר באת' שני רווי רכבת - רכבת מידלנד ורכבת סומרסט ודורסט.
בעיר תעשיית תוכנה ותעשיית דפוס, אולם עיקר הכלכלה מתבססת על תיירות.
[עריכה] תיירות
עיקר כלכלת באת' מתבססת על תיירות. באת' היא העיר השנייה בכמות התיירים המגיעים אליה מבין ערי בריטניה (אחרי לונדון).
פופולריותה הרבה של העיר נובעת הן מעתיקותה ומההיסטוריה שלה, הן מהארכיטקורה היפה בה, המציגה את כל התקופות בהיסטוריה של אנגליה (החל מהמרחצאות הרומיים, בניינים מהתקופה הקלטית שנתגלו בעיר, מנזר באת' מימי הביניים והבנייה הג'ורג'יאנית מהמאות ה- 18 וה-19), וכן בשל יופי הבנייה בעיר (שנבנתה כולה מאבן מקומית הידועה כ-אבן באת').
ענף התיירות לעיר היה קיים עוד בתקופה הרומית - רבים באו למרחצאות המרפה של העיר. במאה ה- 18 שבו המרחצאות להיות פופולריים והעיר הפכה לאתר התיירות העיקרי באיים הבריטיים בתקופה זו, וכן במרבית המאה ה-19.
בעיר כ- 300 אכסניות ו- 80 מלונות, רבים מהם נבנו במאות קודמות ונמצאים כיום בבניינים היסטוריים.
עונת התיירות העיקרית היא עונת הקיץ, אך תיירים מגיעים לעיר בכל השנה.
[עריכה] תחבורה
אמצעי הגישה העיקרי לבאת' היא באמצעות מערכת הרכבות - רכבות מגיעיות לתחנת הרכבת ספא באת' מתחנת פדינגטון בלונדון, תחנת טמפל מידס בבריסטול, ומקרדיף, סוואנסי, פלימות', פנזנס, וורמינסטר, סולסברי, ברייטון, סאות'האמפטון וםורטסמות.
באת' נמצאת בקירבת שדה התעופה הבינלאומי בריסטול (לבאת' עצמה אין שדה תעופה).
ברחבי העיר פועלת חברת אוטובוסים, המפעילה גם אוטובסי קומותיים לתיירים.
[עריכה] אדריכלות
בבאת' בניינים רבים בעלי חשיבות אדריכלית. המבנה העתיק ביותר בעיר הוא מנזר באת', אולם ביחס לקתדרלות אחרות בבריטניה, מבנה זה נחשב חדש יחסית. המנזר נבנה על יסודותיה של כנסייה מהתקופה הנורמנית, ובנייתו החלה בשנת 1499 בסגנון התחדשות גותי, עם תמיכות דואות וצריחים רבים. תיקרת המבנה נתמכת מבנים על ידי קמרונות מניפה שתוכננו על ידי רוברט וויליאם ורטיו, אשר תכננו גם את קמרונות המניפה בקפלת הנרי ה-7 במנזר וסטמינסטר.
הסגנון האדריכלי העיקרי של באת' בימינו הוא סגנון ג'ורגי'אני, שמקורו בתקופה הג'ורג'י ומהווה למעשה התפתחות של הסגנון הפלדיאני - סגנון שהיה פופולרי בבריטניה בתחילת המאה ה- 18.
הסירקוס (ה"קרקס") הינו אחד הדוגמאות הטובות ביותר לתכנון העיר. מבנה זה המורכב משלוש מרפסות מעוגלות תוכנן על ידי ג'ון ווד האב, ויוצר למעשה תיאטרון פתוח המיועד לאירועים ציבוריים ולמשחקים. ההשראה להקמת מבנה זה היה הקולוסאום שברומא, ובדומה לקולוסאום, כל קומה במבנה בנוייה בסגנון קלאסי אחר - סגנון דורי בקומת הקרקע, סגנון יוני בקומת הביניים, וסגנון קורינתי בקומה העליונה.
המבנה הידוע ביותר מבין מבני הטרסה של באת' הוא חצי הסהר המלכותי שנבנה בין השנים 1767 - 1774 ותוכנן עי ידי ג'ון ווד הבן. חזית המבנה תוכננה על ידי ווד, אולם כל אחד מהרוכשים תיכנן לעצמו את המבנה, ועל כן תוכם של המבנים שונה, ולעתים שני מבנים בחזית מהווים למעשה מבנה אחד מחובר.
בשנת 1770 לערך, תיכנן האדריכל רוברט אדם את גשר פולטני בסגנון נאו-קלאסי, בהשראת גשר ריאלטו שבונציה. הגשר מהווה למעשה מרכז קניות הבנוי מעל הנהר. הגשר קרוי על שם ויליאם ג'ונסטון פולטני - בעלי השטח משני צידי הנהר.
מרכזה של באת' היה חדר המשאבות - אשר תוכנן על ידי תומס בולדווין - אדריכל מקומי שסקר את העיר בשנת 1776 ובשנת 1780 מונה להיות מהנדס העיר. בשנת 1776 תכנן את בית הגילדות של באת', וכן את רחוב גרייט פולטני - שדרה רחבה שנבנתה בשנת 1789 - אורכה 300 מטרים ורוחבה 30 מטרים. שדרה זו נחשבת לאחת השדרות היפות באנגליה.
מבחינה אדריכלית נחשבת באת' לאחת הערים היפות באנגליה בשל תכנונה והביצוע המדויק של התוכניות תוך שמירה על תיאום ושילוב בין הסגנונות הרבים בעיר, ומניעת היווצרות ניגודים בין הסגנונות.
[עריכה] השכלה
בבאת' שתי אוניברסיטאות. אוניברסיטת באת' היא הידועה מבין שתיהם ונוסדה בשנת 1966. אוניברסיטת באת' היא אחת הטובות באוניבסיטאות בריטניה, והיא מתמחה בעיקר בתחום המתמטיקה והפיזיקה. אוניברסיטת באת' ספא נוסדה בשנת 1992 כמכללה, וקיבלה מעמד של אוניברסיטה בשנת 2005. מלמדים בעיקר היסטוריה, מדעי החברה, מוזיקה ואומנויות.
[עריכה] תקשורת
בעיר יוצאים לאור שני עיתונים יומיים: "הכרוניקל של באת' - "מקומון" יומי שנוסד בשנת 1760, ומוכר כ- 14,600 עיתונים מידי שבוע, ו"הטיימס של באת'", המוכר כ- 30,000 עותקים מידי שבוע.
[עריכה] אתרים בעלי חשיבות
- המרחצאות הרומיים של באת'
- מנזר באת'
- חצי סהר לאנסדאון
- חצי הסהר המלכותי
- הסירקוס (באת')
- רחוב פולטני הגדול
- גשר פולטני
- גשר קליבלנד
- המוזיאון האמריקאי
- פארק פריור
- ספא תרמה באת'
- גבעת סולסבורי
- תעלת קנט ואוון
- חצר סנט קתרינה
- מוזיאון ויליאם הרשל
- מגגל בקפורדס
- תחנת השאיבה קלברטון
- מוזיאון הדואר של באת'
- אתר הנופש של באת'
בעיר מספר פארקים ציבוריים, העיקרים שבהם הוא פארק ויקטוריה המלכותי שנפתח בשנת 1830, ושטחו למעלה מ- 150,000 מ"ר. בפארק נערך מידי שנה פסטיבל מוזיקה בינלאומי. בשנת 2003 הופיעו בפסטיבל שלושת הטנורים.
פארקים נוספים בבאת' הם פארק אלכסנדרה הצופה אל העיר מהגבעות שסביבה, גני סידני, פארק הנרייטה, פארק הדג'מיד ופארק אליס.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- באת' בוויקיטראבל
- מדריך למטייל בבאת'
- זוהי באת'
- מועצת העיר באת'
- אוניברסיטת באת'
- עברה של באת'
- מוזיאון הדואר של באת'
