בטי אוליברו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בטי אוליברו (נולדה בשנת 1954 בתל אביב), מלחינה ישראלית.
בטי אוליברו למדה באקדמיה למוזיקה בתל אביב במגמת תיאורטיקאים. היא למדה תאוריה אצל יצחק סדאי וקומפוזיציה אצל לאון שידלובסקי. כן למדה נגינה בפסנתר אצל אילונה וינצה קראוס. לאחר סיום לימודיה בתל אביב המשיכה להשתלם בקומפוזיציה באוניברסיטת ייל, ארצות הברית אצל ג'ייקוב דרקמן וג'ילבר אמי.
בקיץ 1982 יצאה להשתלמות בטנגלווד אצל לוצ'אנו בריו, במלגה על שם לאונרד ברנשטיין. לאחר ההשתלמות הזמין אותה בריו לעבוד אתו באיטליה, שם עסקה בהלחנה וכתבה מוזיקה להרכבים קאמריים שונים, קונצ'רטי לכינור ולקונטרבס ועוד. אוליברו השתתפה בפרויקט אירופאי בהדרכת בריו, שעסק בתזמור ובעיבוד מחדש של יצירה מאת מונטוורדי לפסטיבל "מאג'ו מוזיקלה" בפירנצה, 1984 ועבדה עם בריו בעריכת אחדות מיצירותיו.
תזמורות חשובות בעולם, כמו הפילהרמונית של ניו יורק, תזמורת רדיו הולנד, תזמורת רדיו רומא הסינפונייטה של לונדון ואחרות ביצעו את המוזיקה של בטי אוליברו והוצאת ריקורדי האיטלקית והמכון למוזיקה ישראלית הוציאו לאור את יצירותיה.
[עריכה] רשימת יצירותיה
- "תהילים" לשנים עשר צ'לי וארבעה קונטרבסים (1983)
- "אורפיאו" עיבוד לאופרה של מונטוורדי בהדרכת לוצ'אנו בריו (1984)
- "פאן", לחמישה חלילים בגדלים שונים (1984)
- "בטנון", לקונטרבס ותזמורת (1985)
- "פרזנצה" לעשרה נגנים (1986)
- "דואו" לכינור ופסנתר (1987)
- "מאקאמאת" לזמרת ותשעה נגנים (1988)
- קונצ'רטו לכינור ולתזמורת (1988)
