ביהוויורליזם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ביהייויורליזם הוא גישה ששלטה במדע המדינה באמצע המאה ה-20. גישה זו נתפסה כמהפכנית בעיני החברים בה ובעיני אחרים, עקב מספר הבדלים מהותיים בינה לבין גישות קודמות במחקר הפוליטי.
ראשית, גישה זו הגדירה את הפוליטיקה כהתנהגות, ולכן גרסה כי המחקר הפוליטי חייב להתמקד בחקר ההתנהגות. דגש זה מוציא ממוקד הניתוח הפוליטי את מושג המדינה, ומסיט את הדגש לחקר תנועות חברתיות, מפלגות וכוחות חברתיים - מערכות חברתיות. המדינה נתפסת כזירה בה פועלים כוחות פוליטיים.
שנית, הביהוויורליזם גורס כי על מדעני המדינה להתמקד במישור האמפירי והפרקטי, ולא בפילוסופיה פוליטית. לכן, הביהוויורליזם תופס עצמו כיישום האורתודוכסי של הגישה הפוזיטיביסטית. על פי גישה זו יש אמת אחת והיא ניתנת לחקירה - מטרת החוקר היא להגיע לאותה אמת מדעית. בהתאם לשיטה פוזיטיביסטית, הדרך להגיע אל הידע היא באמצעות אינדוקציה. ולכן, המחקר הוא מחקר כמותי. לפי גישה זו החוקר הוא נייטרלי, בלתי מעורב ואובייקטיבי. מטרת המחקר היא לנבא, מציאת קשרים בין סיבה ותוצאה, אפשרות חיזוי ומציאת כללים.
קיומם של אפשרות החיזוי ומציאת הכללים מציבים בפני החוקר הביהיויורליסטי, לטעמו, את האפשרות של תכנון חברתי. אם החוקר מכיר את הכללים המעצבים את הפוליטיקה, הוא יכול ליעץ לקובעי מדיניות כיצד לכוון לתוצאה זו או אחרת.
[עריכה] ביקורת על הביהביורליזם
בשנות ה-70 התערער מעמדה ההגמוני של הביהיויורליזם, והוא ספג ביקורת ממספר כיוונים:
1 חוקרים ביהיויורליסטים בוקרו על כך שהם חוקרים רק את מה שניתן לכמת. המתודולוגיה קבעה את נושאי המחקר, וקביעה כזו של נושאי המחקר יצרה בו הטיות.
2 התייחסות של הגישה הייתה רק ברמת המיקרו - למשל משום שהדגש היה גם על התנהגות שאפשר לפרק ליחידות – הדגש היה יותר על האינדייווידואל או מיקרו – יחידות קטנות. התעלמו ממערכות ורמת הקבוצה.
3 שימת דגש על תהליכים הניתנים לפירוק – תהליכים ולא תוצאה – דיון בשאלות - מהי ראציונאליות, מהי התנהגות ראציונאלית?! זהו מושג בעייתי - בעבר בעידן הטרום ביהייויורלי ניסו להגדיר הגדרה מהותנית. לכן המושג מדיניות ראציונאלית הפך למושג תהליכי פרוצדוראלי – בודקים לא לפי המדיניות אלא ע"פ שאלות שניתנות למדידה.
4 אובייקטיביות - הביקורת אומרת שלא ניתן שמחקר במדעי המדינה יהיה אובייקטיבי וניאטרלי. עצם השימוש במונחים מסוימים ולא אחרים המייחסים ערך שלילי או חיובי והם רווי קונוטציות ואסוציאציות ערכיות – הוא למעשה בחירה מסוימת. הבהביורליסטים ניסו להשתמש במילים ניאטרליות כמו מגדר במקום מין או מערכת במקום מדינה.
5 שאלת הנייטרליות - תפקידנו כחוקרים – לא להיות מנותקים מהחברה בה אנו חיים – המחקר צריך לתרום לחברה., הניאטרליות עצמה היא נקיטת עמדה.
6 הבהביורליזם קידש את הקיים – הבהביורליזם בנוסח העקרוני ובייחוד האמריקאי – הוביל את החוקרים לכיוון של ניאטרליות, ניתוק מערכים אמיתות או נורמות או קודים התנהגותיים ראויים ובאמצעות קידוש הקיים הובילו רוח אנטי-מהפכנית, בלי התלהמות, אופורטוניזם יותר טוב מאידאולוגיה, פשרה היא טובה בשל המנעות מנקיטת עמדה.
7 כימות ללא הקשר- גם אם הביהוויורלים יהיו אובייקטיבים חסר לנו ההקשר. ברגע שיצאתי מיחידת בדיקה מדויקת והכנסתי הקשר זה נעשה פחות מהימן וזה לא מקובל על הביהוויורליסטים.
8 נטית הביהוויורליזם ללכת למיקרו - רדוקציה - לא בודקים חברה אלא התנהגויות שניתן לצפות בהן. ההתעלמות מתהליכים ברמת המאקרו עלולה להוביל, ואכן מובילה לעתים, לאבסורדים.
