ביופיזיקה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
פיזיקה ביולוגית (ביופיזיקה, Biophysics) היא תחום בפיזיקה ובביולוגיה העוסק בחקר תופעות פיזיקליות בייצורים חיים.
ביופיזיקה היא אוסף של מחקרים ושיטות, עיקרם מנוירוביולוגיה (אחד ממדעי חקר המוח), ובעיקר מאלקטרופיזיולוגיה. השיטות משלבות ידע מן הביולוגיה התאית, ביוכימיה ופיזיקה פשוטה של חשמל ומגנטיות. הביופיזיקה, ברוב המוסדות, אינה דיסציפלינה העומדת בפני עצמה, אלא אוסף שיטות למציאת מאפייניו החשמליים של תא עצב (נוירון). חלק חשוב ב אפיונו החשמלי של תא עצב הוא מציאת הרכב תעלות היונים שעל קרומו.
מודל הודג'קין-הקסלי נחשב לגולת הכותרת של תקופת הביופיזיקה הקלאסית. המודל מתאר את התגובה החשמלית של תאי עצב ומסביר את אופן היווצרותם של דחפים עצביים, עליהם מתבססת התקשורת העצבית. המודל פורסם בשנת 1952 על ידי אלן הודג'קין ואנדרו הקסלי, על יסוד מחקר שביצעו על תכונותיהם החשמליות של סיבים עצביים בדיונונים. עבודה זו זיכתה את השניים בפרס נובל לרפואה לשנת 1963.
