בית בד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית בד הוא מפעל קדום לעצירת שמן זית. נקרא כך על שם הבד (קורת העץ) שהיה מותקן בו ושימש כמנוף לסחיטת הזיתים.
עצירת השמן התבצעה על ידי שימוש בשתי אבנים גדולות המונחות אחת על השנייה. צורת האבן הראשונה, המכונה "ים" או "מפרכה", היא כקערה גדולה ושטוחה. במרכזה עומד מוט עץ ארוך, עליו מורכב ציר. הציר הוא מוט ארוך העובר דרך האבן השנייה - האבן הטוחנת, המכונה "ממל".
אל ציר האבן הטוחנת נהגו לרתום בהמה, בדרך כלל חמור. עם תנועת הבהמה סביב הים, מסתובב המלל וכותש את הזיתים.
לאחר כתישת הזיתים, התבצעה בהם פעולת סחיטה באמצעות מערכת נפרדת: הזיתים הכתושים הועברו לסלים קלועים מחבלים או מסיבים. סלים אלו נקראו "עקלים". הסלים הונחו בדרך כלל במכבש יעודי, אשר בסיבובו לחץ על הסלים וסחט מן הזיתים נוזל. שיטה נוספת לסחיטה הייתה הנחת קורת עץ כבדת משקל על הסלים. בפעולה זו שימשו הסלים כמסננת: השמן והמוהל (נוזל נוסף, בלתי שמנוני, המצוי בזית) טפטפו החוצה ואילו הגלעינים, הקליפה ושאר פסולת שנקלעה בין הזיתים נותרה בתוך הסלים. פסולת זו כונתה במשנה "גפת", והיא שמשה להאכלת הבהמות ולהסקה.
השמן הנסחט נזל אל בור לאיסוף שמן, המכונה "עוקה". לאחר מספר ימים, בהם צף השמן מעל המוהל, הופרדו שני הנוזלים לכלים שונים.
בדי בד רבים נמצאו באתרים ארכיאולוגיים ברחבי הארץ. המצאותם מעידה על תפוצתו הרחבה של הזית ברחבי הארץ ומהם נלמדה שיטת עצירת השמן העתיקה, אשר ממנה התפתחה השיטה המודרנית. עקרונות עצירת השמן נותרו דומים, ההבדל הוא בעיקר במכשור הטכנולוגי הקיים לפעולה זו.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: בית הבד |
- אורי רובינשטיין, גילגולו של זית, מתוך גיליון 95 (נובמבר 2001) של "מורשת דרך : כתב העת של מורי הדרך לתיירות בישראל", באתר הספרייה הוירטואלית של מט"ח
- בתי בד - תמונות ושירטוטים, באתר הספרייה הוירטואלית של מט"ח
