גת (בור)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גת בור המשמש לדריכת ענבים או זיתים.
[עריכה] גת לגפנים
גיתות אלו שימשו לדריכת ענבים לייצור תירוש ויין. בגת זו מצויים מספר מפלסים נמוכים אליהם ניגר מיץ הענבים. בצידי גיתות אלו ניתן לעתים למצוא שקעים ששמשו לקורות שהונחו לאורך ורוחב הגת ומקורות אלו היו מוסיפים ענבים חדשים אל תוך הגת. את הענבים היו דורכים ברגליים חשופות. טעות נפוצה היא שלדריכה ברגליים חשופות הייתה חשיבות בתסיסת היין (בשל קיומן של פטריות על כפות הרגלים). הסיבה האמיתית היא שבתקופה זו נעלו סנדלים עם סוליית עץ שהייתה מרסקת את גרעיני הענבים וגורמת לטעם מר ביין.גם כיום עדיין משתמשים הכפריים (בחלקם המועט אמנם)ביהודה בגתות לדריכת ענבית ליין תירוש.
[עריכה] גת שמנים
גת ששמשה להכנת שמן זית. גת בה היו מרוכזים כלים יעודיים להכנת שמן כמו ים ומלל, בתולת בד, ועוד.
ניתן למצוא בישראל גיתות רבות שהיו לגפנים אך הוסבו לגיתות שמנים. הסברה הרווחת בקרב ארכיאולוגים היא שהסבות אלו נעשו בתקופה המוסלמית בשל איסור שתיית יין.
בספר שופטים (פרק ו', י"א) מוזכר גדעון שהיה "חובט חיטים בגת להניס מפני מדין". הסיבה לחביטה של החיטים בגת ענבים הייתה, על פי ספר שופטים, כדי להסתיר את התבואה מעיני המדיינים ובני בריתם (עמלק ובני קדם), שהיו פושטים על התבואה והמקנה של בני ישראל באותה תקופה.