זית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| זית | |
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו פסיגיים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | זיתיים |
| סוג: | זית |
| שם מדעי | |
 Olea europaea |
|
הזית הוא פרי עץ הזית, אחד משבעת המינים. הפרי ירוק, קטן ובעל גרעין. עץ הזית נפוץ בארצות הים התיכון ובמיוחד ביוון, איטליה וספרד שנחשבות ליצרניות שמן הזית הגדולות בעולם. מקורו של עץ הזית הוא במזרח התיכון, בארץ ישראל ודרום סוריה, שם הוא תורבת לפני כ-6,000 שנים. [1]
פרי הזית משמש למאכל כשהוא כבוש, וכמו כן מופק ממנו שמן. לזית ובעיקר לשמן הזית מיוחסות מעלות תזונתיות ורפואיות.
קטיף הזיתים נקרא מסיק.
תוכן עניינים |
[עריכה] עץ הזית
עץ הזית הוא דו-פסיגי תדיר ירק ופרחיו קטנטנים וערוכים באשכול (בחלקו מורכב). לפרחים לפחות ארבעה עלי גביע מאוחים, ארבעה עלי כותרת מאוחים לבנים, שני אבקנים, עלי בעל שתי צלקות ושחלה עילית ובה שתי מגורות שבכל אחת מהן שתי ביציות, שרק ביצית אחת מתוכן מתפתחת לזרע. הפרי בית גלעין ובטבע מפיצות אותו הציפורים. עם ההבשלה מתכהה צבע הפרי כמעט עד לשחור. ציפת הפרי (וגם הגלעין) עשירה בשמן (עד 45%) ובחלבון. הפריחה באפריל או במאי, והפירות מבשילים בסתיו.
העלים נגדיים ומוארכים, צידם העליון קירח ומבריק, ואילו התחתון מכוסה שערות דמויות קשקשים וגונו אפור מכסיף.
ההבדלים הבולטים בין הזנים לשמן והזנים לכיבושים הם ראשית, היחס בין הציפה (החלק שנאכל) לגלעין; בזנים לכיבושים שואפים לקבל ציפה גדולה יותר ולאלו המשמשים לשמן גלעין גדול יותר. ושנית, משקלם הכללי (למשל, המשקל הממוצע של פירות הזן סבילאנו – עשרה גרם), ואילו בזנים לשמן מסתפקים בפירות שמשקלם קטן משני גרמים. הזן סורי הנפוץ בישראל מתאים הן לכבישה והן להכנת שמן.
גם בעצת הזית קיימת שימושיות רבה- היא משמשת לייצור פריטי ריהוט, גילוף, וגם חפצי נוי וקישוט שונים עשויים מעצת הזית.
[עריכה] היסטוריה
| זית | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ערך תזונתי ל-100 גרם | |||||||||||||||||
| מים | 72 ג' | ||||||||||||||||
| קלוריות | 115 קק"ל | ||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||
מקורו של הזית הוא בזית הבר, שהיה בעל פרי קטן. זית הבר מהקדומים ביותר בעולם נמצא בארץ ישראל בחפירות ארכיאולוגיות בנחל אורן בכרמל לפני כ-10,000 שנים. תירבות עץ הזית נעשה בסביבות 4,000 לפני הספירה. חוקרים בתחום סוברים כי העדויות לכך הם באתרים ארכיאולוגיים מצפון לים המלח ובאזור השומרון. מאוחר יותר סוחרים פיניקים הביאו אותו מהמזרח התיכון ליוון וספרד וארצות נוספות באגן הים התיכון. כיום ארצות אגן הים התיכון אחראיות לרוב מוחלט של תפוקת שמן הזית בעולם, כאשר בראשן ספרד, איטליה ויוון. מדינות נוספות מובילות בתחום הן תורכיה, טוניסיה וסוריה.
[עריכה] הקשרים תרבותיים
הזית מוזכר בתנ"ך במשל יותם, ועל חשיבותו הרבה ניתן ללמוד מן העובדה שהיה הצמח הראשון אליו פנו. וכן בסיפור תיבת נח, בו היונה המחזיקה במקורה עלה של עץ זית מסמנת את סוף המבול. סמל זה, בשינוי קל (יונה עם ענף זית במקום עלה), הפך לסמל השלום. הזית מופיע בסמלים נוספים בארץ ובעולם (סמלה של מדינת ישראל, סמל האומות המאוחדות ועוד). ארץ ישראל קרויה "ארץ זית שמן ודבש".
יש המחזיקים בארנקם עלה של זית כסגולה למזל.
 עץ זית |
 זיתים כבושים |
 שמן זית |
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: זית |
||
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זיתיים |
||
| תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זית |
||
| תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תמונות זית נוספות |
||
| תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תוצרי הזית |
- זית, באתר הרפואה העממית והפולקלור של נסים קריספיל
- מתכון לכבישת זיתים מאתר וואלה
- מתכון לכבישת זיתים מאתר masterhow.com
[עריכה] הערות שוליים
- ^ שרידים של חרצנים ועצי זיתים מתורבתים מהתקופה הכלכוליתית נמצאו בתולילאת אל עאסול, בבקעה, בשומרון ובעוד אתרים בארץ ישראל.
קטגוריות: קצרמר בוטניקה | עצים | פירות | זיתיים | צמחי מרפא | צמחי המקרא
