בית עפה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית עפה הוא כפר ששכן במקום שבו שוכן היום מושב יד נתן. יש הטוענים שהכפר מצוי במקום בו שכן היישוב המקראי בית לעפרה הנזכר בתנ"ך פעם אחת בלבד (ספר מיכה).
במיפקד הבריטי משנת 1931 נמנו בכפר כ-462 נפשות וכ-105 בתים. במלחמת העצמאות התרוקן הכפר מיושביו (על פי פרופ' בני מוריס , בספרו "לידתה של בעיית הפליטים", לא ידוע אם תושבי הכפר גורשו או נטשו את כפרם). בשלב מסוים של מלחמת העצמאות (מאי 1948) נתפס הכפר על ידי כוחות של צבא מצרים. הכפר היווה חלק מרצועת הניתוק של הנגב מהיישוב היהודי שמדרום לו על ידי הצבא המצרי.
בחודש יולי 1948 התרחשו קרבות קשים על הכפר. קרב ראשון ב-15 ביולי בהשתתפות כוחות של שועלי שמשון, וקרב שני ב-18 ביולי במסגרת מבצע מוות לפולש בהשתתפות גדוד 54 של חטיבת גבעתי ופלוגת לוחמים מחיל הים. להרחבה ראו: קרב בית עפה.