מבצע מוות לפולש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מבצע מוות לפולש היה מבצע של צה"ל במהלך מלחמת העצמאות. מטרת המבצע הייתה לפרוץ את הדרך לנגב לפני כניסתה לתוקף של ההפוגה השנייה.

על חטיבת גבעתי הוטל לפרוץ מצפון על ידי כיבוש הכפרים בית עפה, חתה וכרתיה. על חטיבת הנגב היה לפרוץ מדרום ולכבוש את משלטי כאוכבה וחוליקאת.

לצורך המבצע תוגברה חטיבת גבעתי בפלוגת הנחיתה של חיל הים ובגדוד הפשיטה 89 (גדוד הקומנדו) של החטיבה המשוריינת, בפיקודו של משה דיין.

[עריכה] מהלך המבצע

בליל 17-18 ביולי 1948 החלה חטיבת הנגב בתקיפת משלטי כאוכבה וחוליקאת, אך ההתקפה נכשלה והכוחות נסוגו באבידות כבדות.

באותו לילה הותקף הכפר בית עפה מצפון ומדרום. פלוגה מגדוד 54 של חטיבת גבעתי תקפה את הכפר מדרום. ההסתערות נבלמה באש מדויקת של המצרים והכוח נסוג עם 12 הרוגים ופצועים רבים. פלוגת הנחיתה של חיל הים תקפה את בית עפה מצפון, אך עקב התקיפה של גבעתי מדרום היו המצרים מוכנים ואבד יתרון ההפתעה. לוחמי חיל הים הצליחו להשתלט על חלקו הצפוני של הכפר, אך עקב ההתקפות הבלתי פוסקות של המצרים ולאור העובדה שכוח גבעתי נסוג, ניתנה הוראת נסיגה.

בגלל בעיות בקשר לא קבלו כל החיילים את פקודת הנסיגה וחלקם נפלו בשבי. הנסיגה הייתה בלתי מסודרת וחלק מהפצועים נשארו בשטח ונהרגו על ידי המצרים. אבידות הנחתים בקרב זה היו 19 הרוגים, 3 שבויים ופצועים רבים. למעשה, כמעט כל הנופלים מחיל הים במלחמת העצמאות היו בקרב זה.

כוחות אחרים של חטיבת גבעתי כבשו את הכפר חתה ממזרח לבית עפה.

גדוד הקומנדו, בפיקודו של משה דיין, פרץ באותו לילה וכבש את הכפר כרתיה. פלוגה מגדוד 53 גבעתי התארגנה בכפר ונערכה להגנה. כיבוש כרתיה ניתק את הכוחות המצרים בכביש מג'דל(כיום, אשקלון)-פלוג'ה והיה ברור שהמצרים יעשו כל מאמץ לכבשו טרם ההפוגה.

במהלך כל יום המחרת כל אותו יום נערכו התקפות בלתי פוסקות על כוחות גבעתי בכרתיה. בהתקפה האחרונה השתתפו 4 טנקים ו-15 שריוניות ובעקבותן חיל רגלים שנראה שעמדו לפרוץ את מערך ההגנה. חולית פיא"ט הצליחה להתקרב כ-40 מטר מטנק מצרי והחייל רון פלר הצליח לפגוע בו. הטנק נעצר ובעקבות זה נסוגו שאר הכוחות המצרים והמתקפה נשברה. על מעשה זה קיבל פלר את "עיטור גיבור ישראל" (כיום, עיטור הגבורה).

[עריכה] סוף המבצע

ההפוגה השנייה נכנסה לתוקף ב-18 ביולי בשעה 7 בערב. מבצע מוות לפולש נכשל והכוחות הישראלים לא השיגו את מטרתם. הדרך לנגב נשארה חסומה בפני ישראל עד למבצע יואב. מנגד, בחסות ההפוגה תפסו המצרים משלטים מדרום לכרתיה ופתחו קו אספקה בין עיראק סואידן לפלוג'ה.