בלוטת האצטרובל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בלוטת האצטרובל היא בלוטה קטנה המצויה בגובה העיניים באמצע המוח בצידו האחורי בין שתי ההמיספרות, ותפקידה העיקרי לתווך בין גירויים עצביים להפרשה הורמונאלית, לווסת את השעון הביולוגי אצל בעלי חיים ובנוסף, ייצור ההורמון מלטונין שיש לו חשיבות רבה בתהליכי ההזדקנות, חוסנה של מערכת החיסון, גדילת ילדים ועוד. ככל הנראה בגלל המחזור החודשי, יש אצל נשים בלוטת אצטרובל גדולה יותר מאשר אצל גברים. בלוטת האצטרובל מאבדת מגודלה ככל שמתבגר ומזדקן האדם, עד שבגיל 70 גודלה רק כ- 10% מגודלה המרבי.
בעבר לא הובנו תהליכים ביולוגיים רבים, וביניהם לא הובנו גם תפקידיה של בלוטת האצטרובל שנחשבה לבלוטה מנוונת שהיה לה תפקיד רק אצל בני האדם הקדמונים. ולכן, עד שהומצאה שיטת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) לסריקת המוח התייחסו לבלוטת האצטרובל כסמן לקו האמצע של המוח בעת ביצוע צילומי רנטגן.
[עריכה] בלוטת האיצטרובל בפילוסופיה
לבלוטת האיצטרובל נודע תפקיד חשוב בפילוסופיה המודרנית כאשר הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט ניסה להשתמש בה כדי לפתור את הבעיה הפסיכופיזית. דקארט טען שהבלוטה (או חלקים בתוכה) נעה בלי להפר את חוק שימור התנע וכך מתאפשרת השפעה של הנפש על הגוף בלא להפר את חוקי הטבע. הסבר זה הוכח כלא נכון כאשר גילה לייבניץ את חוק שימור הווקטורים כלומר שהתנע נשאר קבוע גם בכל כיוון בנפרד.