במעגלי צדק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמותת 'במעגלי צדק'- עמותה חברתית שקמה בירושלים בשנת 2004, במטרה להעלות בחברה הכללית, ובחברה הדתית בפרט, את הצורך בעיסוק בסוגיות חברתיות-כלכליות.
תוכן עניינים |
[עריכה] התפתחות העמותה
בראשית שנת תשס"ד, הבינו שמולי בינג, חילי טרופר, אפרת דגני ואסף בנר, מקימי עמותת שכן טוב, שכל העיסוק של העמותות הקיימות נוגע רק ל"כיבוי שרפות" ופתרון בעיות מקומיות, בשעה שצריך פתרון כולל לבעיות. הם הרגישו כי "לתורת ישראל ולציבור הציוני דתי, יש נקודת מבט ומטען ייחודי בעלי חשיבות רבה לדיון סביב גיבוש המדיניות החברתית כלכלית...יש לעסוק גם בעקרונות היסוד החברתיים, המדיניות והצדק, ולא רק בטב הלב, החסד והצדקה".
הארבעה פנו לרבנים שונים בציבור הציוני דתי ורבים נענו להם בשמחה. בעקבות היענות זו הם החלו את פעילות העמותה בהוצאת הגיליון הראשון של כתב העת במעגלי צדק שהופץ תחת הכותרת "להעשיר את השיח הדתי" ובו כתבו, בין השאר, הרבנים יובל שרלו, רא"ם הכהן, אבי גיסר ויעקב אריאל. במאמר המערכת כתבו:
- "איה קולה המוסרי חברתי של המסורת היהודית? האמנם ייתכן שלדת ישראל ולתורת חיים אין מה לומר בנושאים דוגמת הסדרי פנסיה, תנאים סוציאליים, זכויות העובד... תורתנו תורת חיים היא. פירושה של "תורת חיים", שנותנת היא דעתה לא רק למצוות שבין אדם למקום... אלא גם לחובות וזכויות שבין אדם לחברו ולחברתו: חובות האדם וזכויותיו, צדק סוציאלי..."[1]
בהמשך, הם קיימו עצרת "קריאה וזעקה לתיקון החברה בישראל" בכיכר ספרא בירושלים, שנערכה בי"ז בתמוז תשס"ד. בעקבות הצלחת הכנס מתקיימים מאז כנסים פעמיים בכל שנה - בי"ז בתמוז בכיכר ספרא, ובי' טבת בהיכל שלמה. מספר המשתתפים בכנסים הלך ועלה ובי' בטבת ה'תשס"ד כבר היה המקום בהיכל שלמה צר מהכיל את הבאים. בהמשך צירפו אנשי העמותה פעילים חברתיים ואנשי רוח חילוניים במטרה לקדם את הדיון על הנושאים החברתיים בציבור הדתי והכללי.
בעקבות הכנס הראשון בי"ז בתמוז, החלה העמותה בפרויקט "התו החברתי" שהופעל תחילה בירושלים ומוסדות הקיבוץ הדתי בלבד, אך עם הזמן מתרחב. בהמשך החלה העמותה בפעילויות חינוכיות, יזמה את "התו החינוכי" ומאבק למען "עובדי קבלן".
[עריכה] פעילויות העמותה
[עריכה] הוצאת כתב העת "במעגלי צדק"
החל מניסן ה'תשס"ד, עמותת "במעגלי צדק" מוציאה כתב עת שמטרתו לעסוק בנושאים החברתיים מנקודת המבט התורנית. בכתב העת כתבו וכותבים רבים מהרבנים הידועים בציונות הדתית והוא מעורר דיון ער סביב הנושאים הללו. כתב העת הקדיש גליונות מיוחדים לעיסוק בנושאי הסחר בנשים ועובדי קבלן.
[עריכה] תו התקן החברתי
לעיקר פרסומה זכתה העמותה בזכות יוזמתה להקניית 'תו תקן חברתי', הניתן בדומה לתעודת הכשרות, לבעלי עסק אשר התחייבו לשמור על כללים של העסקה נאותה, אי פגיעה בזכויות העובדים, ונגישות לאנשים עם מוגבלויות.
כיום התו מוצע לבתי קפה ומסעדות, ולאולמות אירועים, אך בעתיד יוצע לבעלי עסקים בכל רחבי הארץ. עד היום זכו מאות בתי עסק בתו התקן.
על התמיכה ברעיון התו החברתי חתמו עשרות רבנים כגון הרב יעקב אריאל, הרב שלמה אבינר, הרב אהרון ליכטנשטיין, הרב יובל שרלו, הרב שג"ר, הרב יואל בן נון, הרב אבי גיסר, הרב מרדכי אלון ורבים נוספים. כמו כן חתמו גם אנשי רוח נוספים מכל חלקי החברה הישראלית, ביניהם ד"ר גדי טאוב, תמי מולד חיו, פרופ' נסים קלדרון, מוקי צור ואחרים.
[עריכה] נוסח התו החברתי
בעליו של כל עסק חתם על הצהרה בנוסח: "וזאת לתעודה כי בעל בית העסק התחייב לשמור על חובותיו כלפי עובדיו, להימנע מפגיעה בכבודם, לשלם להם שכר הולם להימנע מהלנת שכרם, ולהעניק להם תנאי עבודה הולמים וראויים, הכול כמתחייב מערכיה של מורשת ישראל, חוקי מדינת ישראל, הוראות הדין, ותוך שמירה מירבית על כבוד האדם וחירותו. כמו כן, מתחייב בעל המקום לאפשר נגישות לבעלי מוגבלויות כך שיוכלו לבוא בשעריו בבטחה, ללא שייפגע כבודם".
[עריכה] פעילויות נוספות של התנועה
- "התו החינוכי" - מקביל לתו החברתי אך מיועד במיוחד למוסדות חינוך, שאמורים לחנך, אך במקרים רבים מעסיקים עובדים בניגוד לחוק.
- העמותה עורכת כנסים, שבתות וימי עיון בנושאים של יהדות וחברה.
- העמותה פועלת לאיסוף מאמרים, שאלות ותשובות בענייני חברה וכלכלה, לקראת הוצאת מערכי שיעור וספר בנושא.
- הגברת המודעות והכוונה לפעילות כנגד סחר בנשים והעסקת עובדי קבלן[1].
- הגברת המודעות ופעילות להגברת הנגישות לנכים בישראל[2]
[עריכה] הערות שוליים
1. ^ כתב העת 'במעגלי צדק' 1, ניסן ה'תשס"ד, עמ' 1.
[עריכה] קישורים חיצונייים
- אתר הבית של 'במעגלי צדק'
- פורום צדק חברתי בכיפה - בשיתוף עם במעגלי צדק.
- איזה כשרות יש לך,כתבה על תו התקן החברתי, באתר NRG
- אלי אשכנזי, בקיבוץ הדתי, כשרות היא גם היחס לעובדים בבתי העסק, בעיתון 'הארץ'
- גדי טאוב, קולות של שינוי, באתר NRG
- נדב שנרב, "במעגלי רשע? עליית הרבנות ה"חברתית" בישראל הפוסט ציונית" (נפתח בקובץ Word)
- 36% מהצעירים: נחרים מסעדה שמנצלת עובדים וואלה!
