שלמה אבינר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שלמה חיים הכהן אבינר (נולד 1943), רב ומנהיג רוחני, מהאידאולוגים של הציונות הדתית.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
הרב שלמה אבינר נולד בשנת 1943 בעיר ליון שבצרפת, תחת שלטון הנאצים. הוריו והוא כתינוק היו צריכים להתחבא כמו שאר היהודים שהתגוררו בצרפת תחת זהות בדויה כדי להנצל משליחתם למחנות ההשמדה.
בצעירותו היה חבר בתנועת הנוער בני עקיבא בצרפת כחניך וכמדריך, ומאוחר יותר גם כאחד מחברי הנהלת התנועה בצרפת. בגיל 16 נכנס לאוניברסיטה למדעים ולמד מתמטיקה, פיזיקה והנדסת חשמל והוסמך כמהנדס אלקטרוניקה. הוא סיים השתלמות במרכז לחקר גרעיני בצרפת. לאחר מכן, גויס לצבא הצרפתי, בו שירת במקצועו - אלקטרוניקה, בחיל האוויר.
בשנת 1966, ביום שבו סיים את שרותו הצבאי, בהיותו בן 23, עזב את צרפת בהשאירו מאחור את כל משפחתו. יחד עם גרעין בני עקיבא עלה לקיבוץ שדה אליהו שבעמק בית שאן. בכך החליט הרב אבינר ליישם את האידאל של חיי העבודה והחקלאות בארץ. גם כרב הוא ממשיך לעודד צורת חיים זו, כדרך לביטוי הקשר העמוק אל הארץ. מאוחר יותר עלו בעקבותיו כל בני משפחתו. אחיו מכהן אף הוא כר"מ בישיבה במעלה אדומים.
מאוחר יותר התגייס לצה"ל. במלחמת ששת הימים לחם בחזית הדרומית ובמלחמת יום הכיפורים לחם בגבול הצפון. בצה"ל הגיע לדרגת סגן.
הרב אבינר הלך ללמוד בישיבת מרכז הרב, שבראשות הרב צבי יהודה קוק. לאחר מספר שנים קצר, כאשר חודש היישוב היהודי בחברון, עבר ללמוד בישיבה שם. בחברון פגש את מי שלימים הייתה לאשתו. גם כשלמד בחברון, וגם בשנים מאוחרות יותר שבהן כיהן כרב בצפון הארץ, המשיך להגיע לשיעורים בישיבת מרכז הרב, ושמר על קשר רצוף עם הרב צבי יהודה קוק. הוא ערך חוברות של שיחותיו, שהפכו מאוחר יותר לספרים על הגותו, בשם "שיחות הרב צבי יהודה".
בשנות לימודיו בישיבה, כדי להמנע מקבלת מלגה מהישיבה, עבד הרב אבינר בהוראת מתמטיקה, שאותה תיאר כאהבתו הגדולה, בישיבת נתיב מאיר וכן בישיבת ירושלים לצעירים. אהבה זו למתמטיקה ולמדעים החלה אצלו בגיל התיכון. בראשית לימודיו כתלמיד ישיבה, הוזמן על ידי "המוסד" לעבוד בשורותיו, אך הוא דחה את ההצעה עקב רצונו להמשיך בלימוד בישיבה. למרות זאת, מאוחר יותר נשלח פעמיים לשליחויות קצרות בתפקידים מיוחדים במדינת אויב.
בשנת 1971, לאחר שקיבל את הסמכתו לרבנות, החל לכהן כרב הקיבוץ לביא בגליל התחתון. הדבר היה לאחר שמספר קיבוצים דתיים הרחיקו מעליהם את הרבנים, בשל סכסוסים שונים. למרות זאת, הרב אבינר היה אהוד בקיבוץ, דבר שגרם מאוחר יותר לקיבוצים אחרים לשים עליהם רבנים אחרים. בשנים הראשונות, כשהיה חבר קיבוץ לביא, עבד במשק חצי יום כהזדהות עם האידאל הקיבוצי, תוך שהוא משמש כרב הקיבוץ.
בשנת 1977 מתוך הכרה "בהכרח להזרים דם חדש", עזב הרב אבינר את הקיבוץ ועבר למושב קשת ברמת הגולן, שם התמנה לרב היישוב. בשנת 1981, עבר לשמש כרב היישוב בית אל (כ-4 שנים לאחר הקמתו), תפקיד שאותו הוא ממלא עד היום. בשנת 1983 במקביל לרבנות בבית-אל, הקים את ישיבת עטרת כהנים בירושלים ועמד בראשה. הישיבה נמצאת בעיר העתיקה ונוסדה מחורבותיה של ישיבת "תורת חיים" בה נשארו כ-10 תלמידים. כיום לומדים בישיבה כ-200 תלמידים במספר מסלולי לימוד. מהישיבה יצאו במהלך השנים כ-1500 תלמידים, מתוכם רבנים רבים, מורים ומחנכים, וכן קצינים בכירים בצה"ל. מאוחר יותר שונה שמה של הישיבה ל"עטרת ירושלים".
במסגרת הישיבה יזם הרב אבינר הוצאת חוברת חודשית, בה מאמרים בתחומי מחשבה והלכה, בשם "עיטורי כהנים", בה הוא מפרסם באופן קבוע תשובות קצרות שלו ושיחות של הרצי"ה שנערכו על ידו. הרב אבינר נוהג לכתוב מידי שבוע גם בעלוני פרשת השבוע המופצים בבתי הכנסת בשבתות כמו "מעייני הישועה" והעלון השבועי של מכון מאיר - "באהבה ובאמונה". בנוסף תשובותיו מפורסמות גם באתר "ספריית חוה", והוא עונה למאזינים בשתי תוכניות רדיו שבועיות ברדיו "קול חי" וברשת "מורשת" של קול ישראל.
[עריכה] פועלו
הרב אבינר משמש כרב היישוב בית אל, וכראש ישיבת עטרת ירושלים. מעבר לכך הוא עוסק גם בהוראה, העברת שיעורים שבועיים בנושאים שונים ביהדות בישיבות, מכינות, אולפנות, תנועות נוער, יישובים ועוד.
מלבד תחום ההוראה, הוא מייעץ ליחידים ולבני זוג הפונים אליו בעל פה או בכתב, בכל נושא, משאלות הלכתיות ועד לשאלות בנושאים ציבוריים ומדיניים. הוא עונה תשובות למאזינים בתוכניות רדיו ברשת מורשת של קול ישראל וברדיו קול חי. את תשובותיו הוא מפרסם בספרים, כתבי עת ועוד. כתוצאה מעיסוקו הרב עם הציבור, רבים הם הפונים אליו ונועצים בו.
הרב אבינר מרבה לעסוק בעניינים חברתיים, ובעלוני השבת ("מעייני הישועה", "באהבה ובאמונה") כמו גם בהרצאותיו הוא מרבה לדבר על נושאים כמו אלימות במשפחה, צדקה, יחסים שבין אדם לחברו, פמיניזם ועוד. הוא נמנה על קבוצת הרבנים המלווה את הארגון החברתי "במעגלי צדק". הוא פעיל בארגון "צדק", המרכז פעילות עבור נוער דל אמצעים המאגדת ובו אלפי בני נוער מכל הזרמים, דתיים וחילוניים. כן הוא הקים את ארגון "עצת נפש", שמטרותיו העיקריות הן סיוע להומוסקסואלים דתיים לשנות את נטייתם המינית, ועידוד צעירים דתיים להימנע מאוננות, דבר שעורר עליו ביקורת של חלק מהפסיכולוגים הסבורים שזו תכונה קבועה.
בנוסף לפעילותו בארץ, נוסע הרב אבינר מספר פעמים בשנה לחו"ל, בעיקר לצרפת, על מנת לארגן גרעיני עלייה במסגרת עמותה לעלייה קהילתית. בנוסף מטפלת העמותה גם בליווי המשפחות בארץ ובסיוע לקליטתן. מאמריו ושיעוריו מתורגמים לצרפתית וגרמנית, ומגיעים לשם בעזרת אתרי האינטרנט, ספרים ומאמרים בצרפתית, הרצאות בווידאו ועוד. כך צבר קהל תלמידים גדול גם בצרפת.
[עריכה] שיטתו ודרכו
בניגוד לרבים, המציבים את השאלה מה קודם למה, עיסוק בשאלת ארץ ישראל או בעניינים החברתיים, הרב אבינר טוען שהדברים משלימים זה את זה ונובעים זה מזה.
יסוד גישתו טמון בין היתר בצורה בה הוא לומד ומלמד את מאמר הדור שכתב הרב קוק. לשיטתו, הדור של היום, כמו דורו של הרב קוק, סובל מפירוק המסגרות החברתיות והיציבות שהייתה בעבר, והייחודיות של כל אחד ואחד מודגשת. לכך שתי השלכות: ראשית, הנוער ביקורתי ואינו מקבל דברים מאליהם רק בשל סמכות האומר. כאשר ערכים אינם מוצגים לו ברמת העומק שהוא דורש, הוא מפנה להם גב ושנית, הנוער מחפש משהו שלא יהיה רק אמת כללית מופשטת, אלא אמת בשבילי, מה שהוא מכנה 'חיפוש האותנטיות'.
מתוך כך, נובע סגנונו הייחודי הכולל דיבור בגובה העיניים בד בבד בעיסוק בנושאים פילוסופיים מורכבים. הוא עצמו מתאר את הדור כמחפש "תשובות גדולות בלשון פשוטה" וצריך לפנות אל בני הנוער ואל הדור כולו מתוך הבעיות שמטרידות אותם ודרך הבירור המאפיינת אותם. הוא משלב גם הומור וסיפורים להמחשת רעיונותיו בשיעוריו, יחד עם תוכן רוחני ברמה גבוהה.
לאחר עיון במאמרו של הרב אבינר, המתייחס לפרשנותו של הרב קוק לעקידת יצחק, טען אבי שגיא בספרו יהדות בין דת למוסר כי הרב אבינר הוא מהבודדים בהגות היהודית לדורותיה שביטלו את חשיבות המוסר הטבעי. שגיא התייחס לעובדה כי לפי פרשנותו מובן לכאורה שהציווי האלוקי קובע את המוסר וממילא אין עימות. לעומת שגיא, אחרים (כמו הרב אורי שרקי) לא הבינו כך. לטענתם, כוונתו של הרב אבינר, המובעת במאמרים רבים, היא שה' הוא מקור המוסר הטבעי שאמנם יש לו חשיבות גדולה, ולכן במקום שבו יש עימות בין רצון ה' למה שנראה כמוסר הטבעי, יש לפעול לפי דבר ה'.
[עריכה] בעניינים המדיניים
הרב אבינר הוא מממשיכי גישתו של הרב צבי יהודה קוק ממקימי גוש אמונים, וממתווי דרכו בנושאים השונים.
[עריכה] יחסו לארץ ישראל
גישתו ביחס לארץ ישראל, בנויה על ארבע יסודות:
- היסוד האמוני. יסוד זה טוען שעם ישראל קם לתחיה, על פי פקודת ריבונו של עולם. עם ישראל נולד מחדש, חוזר לארצו ובונה אותה, מקים את מדינתו, ועתה זהו הצו ההיסטורי האלוקי להתמסר בין השאר לארצו.
- היסוד המוסרי. בבסיסו טענה שהארץ הזאת, אינה רכוש פרטי של הממשלה או הכנסת, היא שייכת לעם ישראל, כולו, ולכל דורותיו, בצדק וביושר, ולא בגלל שהעם גורש מארצו בעל כורחו, הוא איבד את זכותו על ארצו. וממילא כל הפקרה של חלק מן הארץ היא מעשה בלתי מוסרי ביחס לעם הנצחי.
- היסוד הדתי. בסיסו בהלכה המחייבת במסגרת מצוות יישוב ארץ ישראל, לעלות לארץ, ליישב את הארץ, ולהבטיח ריבונות על הארץ.
- היסוד הלאומי. בבסיסו הציונות, ועליו טוען הרב אבינר שעם צריך להיות נאמן לארצו, וחוסר נאמנות הוא גם בושה וחרפה וגם סכנה.
יחד עם זה, למרות היותו אידאולוג בנושא ארץ ישראל, הוא סובר כי המטרה אינה מקדשת את האמצעים, ולכן הוא מקפיד לדרוש שהמאבקים הציבוריים לא יחצו את הקווים האדומים של פגיעה באהבת ישראל. גם בעניין זה הוא ממשיך את דעת רבו, הרב צבי יהודה קוק, שהתייחס למאבקים בין פלגים לפני קום המדינה והגדיר שלושה תנאים למאבק: בלי הרמת יד, בלי ביזוי ובלי שנאה. עמדתו זו, הבלתי מתפשרת, גרמה כלפיו פעמים רבות אי נחת מצד המיעוט הקיצוני.
[עריכה] צבא וסרבנות
הרב אבינר נחשב כממלכתי ומתון במחנה הדתי-לאומי ולמרות היותו בעל דעות נחרצות בנושא ארץ ישראל והתנגדותו לפינוי יישובים, הוא התנגד להתנגדות אלימה ולסרבנות לפינוי יישובים. לאחר רצח כמה מתלמידיו בישיבת עטרת כהנים הרגיע את תלמידיו, וקרא להם לא לקחת את החוק לידיים, אלא לנהוג בגישה ממלכתית ולתת לשב"כ ולמשטרה לעשות את עבודתם.
עמדה זו שייכת להשקפת עולמו הרחבה על ערכו של צה"ל. הוא רואה בצבא ערך מקודש, לא ככלי לחימה, אלא כתשובה למציאות המדינית/בטחונית בחיינו בארץ. כל תלמידיו, בשלב זה או אחר של לימודיהם, משרתים בצה"ל. עם תלמידיו נמנים קצינים בכירים ואף סגני אלופים ואלופי משנה בסדיר ובמילואים.
במהלך תוכנית ההתנתקות, בשנת 2005, יצא כנגד פסיקתו של הרב אברהם שפירא שקרא לסרב לפקודת פינוי יישובים. עמדה זו של הרב אבינר קוממה עליו רבים בציבורו. עם זאת הבהיר כי למעשה הוא מצפה מחייל שלא למלא את פקודת הפינוי, לא מתוך סירוב הפגנתי, אלא מתוך היעדר יכולת מוסרית ונפשית למלאה.
[עריכה] מעורבות פוליטית
במשך השנים תמך בגלוי במפד"ל, ואף המליץ להצביע בעדה בבחירות, למרות החלופות הימניות השונות שעלו בעבר.
בשנת 2005 פרש הרב אבינר מתמיכתו במפד"ל והצטרף כיועץ למפלגת "ציונות דתית לאומית מתחדשת" ("סיעת התחברות") שהקימו אפי איתם והרב יצחק לוי שפרשו מהמפד"ל.
עם זאת, בכנס היסוד של התנועה הפתיע כשאמר שצריך לשמור על קשרים טובים עם המפד"ל מכיוון שבעתיד יתחברו מחדש. כמו כן אמר כי יש להתנהג בענווה כלפי המפד"ל מכיוון שיש לה הרבה זכויות ואילו התנועה החדשה הינה רק בחיתוליה.
ואכן, בבחירות שהתקיימו בשנת 2006, הורה להצביע עבור הרשימה המאוחדת של המפד"ל עם האיחוד הלאומי.
[עריכה] תרומת אברים
הרב אבינר, הוא בין הרבנים הבודדים התומכים באופן פעיל בתרומת איברים וחתימה על כרטיס אד"י (בהתניה של קבלת אישור מסמכות רבנית). שיטתו מבוססת על הפסיקה ההלכתית כי מוות מוחי, כולל גזע המוח, נחשב למוות והתרומה מהווה פתרון יחיד להצלת חייהם של חולים רבים הממתינים להשתלת איברים.הרב אבינר פרסם מאמרים רבים בנושא ומפעם לפעם ה"מרכז הלאומי להשתלות" מפנה אליו משפחות המתלבטות בעניין.
[עריכה] בענייני צניעות
שיטתו בעניני צניעות בנויה על יסוד כבוד האישה, על-פי הגישה הלוחמת נגד השקפה של גברים המחשיבים עצמם כסובייקט ואת הנשים כאובייקט, משמע שהם אישיות והנשים אינן אלא חפץ הנועד לסיפוק צרכיהם. הרב אבינר טוען כי יש להעמיד את שניהם בשוויון מצד "צלם אלוקים שבאדם".
נוסף לכך, הוא חרד מהתפרקות המסגרות המשפחתיות, הנובעות מחיפוש הרפתקאות מחוץ לנישואים ובגידות ומהמחיר הגבוה שגובה תופעה זו (אחוז גרושין של מעל 25% בישראל). לכן, הוא שואף לחנך לצניעות ובכך לשמור ענינים מסוימים לאינטימיות של בני הזוג, דבר שיחזק את הזוגיות ואת התא המשפחתי.
הרב אבינר ידוע כאחד מגדולי המחמירים בענייני צניעות. במהלך השנים פרסם שלושה ספרים וכן מאמרים בנושא. בין היתר ידועה גישתו המחמירה בנושא החברה המעורבת ובנושא בעיות הצניעות בתנועות הנוער, והיה מראשוני הרבנים שקראו להפריד את הפעילות של תנועת בני עקיבא. במקרים מסוימים ישנם אף פוסקים חרדים המקלים ממנו.
בין היתר קבע שאין לנשים להרצות לפני קהל של גברים, הסתייג משימוש בשמות חיבה אצל בני זוג מאורסים במהלך הקשר ביניהם והמליץ שאל להם להתארח בשבתות זה בביתו של זו. בספר "גן נעול" קבע בין השאר כי המרפק צריך להיות מכוסה בכל עת ואסור ללבוש בגדים בצבעים בולטים. דווקא בנושא לבישת גרביים לאשה, נקט בעמדה מקלה שלא לחייב, בעקבות "החפץ חיים". פסיקות מחמירות אלו אינן מקובלות על רבים בציבור הדתי לאומי.
[עריכה] בעניני חינוך
שיטתו החינוכית של הרב אבינר מבוססת על הפסוק "חנוך לנער על פי דרכו", גישתו סוברת כי בכל ילד יש נפש יחודית ולה צרכים יחודיים, ועל ההורים/מחנכים יש לשים לב אליו באופן אישי ופרטני. בספרו חינוך באהבה, בונה הרב אבינר את יסודות החינוך.
היסוד הראשי אותו מדגיש הרב הוא אהבה. על ההורה לאהוב את הילד ללא תנאי, ללא קשר למעשיו הטובים או הרעים. מעבר לאהבה שבלב צריך לגלות את האהבה על ידי מעשים כמו אמירה, חיבוק וכדומה. אהבה, לדברי הרב, הינה צורך חיוני של הילד ממש כאוויר לנשימה. כמובן מהצד השני אין לבלבל בין אהבה לבין פינוק שיכול להשחית את נפש הילד.
היסוד השני לשיטתו הוא הערכה. לילד יש "אני" (שזיגמונד פרויד והפסיכולוגיה הכללית מכנים "אגו") ואותו צריך לבנות בצורה מאוזנת. על פי שיטתו, מחד אסור לחנך את הילד להתנפח מגאווה, ולכוונו להעצמת ה"אני" בצורה שאינה אמיתית כי הדבר יזיק לו בחייו, אך מאידך צריך ללמד את הילד שלא להשפיל עצמו ולא להתרגל לתודעה עצמית נמוכה. ההערכה שמוענקת על ידי ההורה או המחנך נותנת לאדם מדד כיצד הוא נתפס בעיני האנשים סביבו, מה מקומו בעולם וכו' ולכן כה חשוב לבטאה. במילים אחרות, הערכה היא הבעת הכבוד לילד על מקומו והישגיו.
על בסיס קומת ההערכה בונה הרב את יסוד האמון. על המחנך להאמין כי הילד ביסודו הוא טוב וכי כוונותיו טובות, אך הוא מסתבך במערבולת החיים והיצרים ולכן שוגה לעתים בהתנהגותו. המחנך צריך לעזור לו להוציא אל הפועל את טבעו הטוב. ככלל, שיטת הרב אבינר היא שהמחנך הוא כמו גנן ששותל שתילים ותפקידו הוא לסייע להם לגדול כפי טבעם הטבוע בהם.
הרב אבינר קובל על כך כי בעידן המודרני אין להורים די זמן לשהות עם ילדיהם אך הדבר קריטי להתפתחות הילד. צריך להקשיב למה שהילד אומר, להאזין לו ללא ביקורת או הטפות מוסר. ההורה צריך לגלות אהדה ואמפתיה אל הילד, וכך יפתח הילד ויחשוף רגשותיו.
מצד שני צריך לדעת לדבר אל הילד בשפה פתוחה וברורה ללא כיסויים והסתרות. ההורה צריך לדבר אל הילד לא כשופט או חוקר אלא כסנגור, מישהו מהצד שלו. שנינו מאותו הכפר, עם אותם אינטרסים.
אלו יסודות כלליים התואמים את כלל הגילאים, אך הוא מתייחס בשיטתו גם להפרדה ביחס בין הגילאים השונים.
[עריכה] גיל הינקות (1-3)
בגיל זה, עיקר החינוך הוא אהבה. צריך לחבק ולנשק את הילד ככל שאפשר, כי אהבה מופשטת אינה נתפסת אצלו. אצל תינוק יונק, תתורגם אהבה זו גם ליניקה עצמה, שבה הוא נמצא קרוב אל אמו, חש בחום גופה ומקבל את צרכיו הגופניים והנפשיים כאחד. מעבר לאהבה צריך לתת לילד בגיל זה הרגשה שהוא "שווה" ושהוא מצליח והדרך הנכונה לעשות זאת היא על ידי נתינת אתגרים בהם הוא יוכל להצליח. ריבוי כשלונות בגיל זה, יטביע בילד דימוי עצמי נמוך שיכול להרוס כל חלקה טובה באישיות.
[עריכה] הגיל הרך (3-6)
הגיל הרך מאופיין, לדעת הרב אבינר, ברכות פיזית ונפשית של הילד, דבר הגורר הדרכות חינוכיות מיוחדות לגיל זה. הילד צריך לגדול בשמחה, תוך נתינת חופש ליצירה ובניין עצמי. מצד שני צריך להעמיד לו גבולות ברורים, אך לא מתוך ענישה, כי הילד בגיל זה אינו מסוגל להבין את עניין העונש והדבר רק פוצע את נפשו הרכה. צריך לפנק את הילד בצורה נכונה, היינו מילוי כל צרכיו מבחינה גופנית ונפשית.
הוא מתנגד להפעלת לחץ על הילד שילמד בגיל הרך. לדעתו, יש לתת לילד להתענג על הלמידה בגיל זה ולא לכפותו בכך. לשם כך חשוב לבחור גן ילדים שיתאים לכך, בהיותו בבואה של המשפחה, בה יקבל הילד אהבה ללא תנאי, מקום משחק וחינוך אשר יבנו אותו לפי יכולותיו והתפתחותו.
[עריכה] יחסו למדעים
לרב אבינר הערכה גדולה לכל המקצועות והמדעים, הן בזכות עברו המדעי והתענינותו המדעית המתמדת והן בגלל השקפת עולמו, הסוברת שבניין האומה בארצה מצריך גם אנשי מעשה וגם אנשי מדע.
לפני מספר שנים, פרסם הרב מאמר הקורא לנוער הרואה עצמו מתאים לכך ללמוד מתמטיקה ושאר מדעים תאורטיים שאינם מושכים את הצעירים. המאמר הכה גלים בקהילה האקדמית בישראל שהרבתה לצטטו במקומות שונים.
יחד עם זאת הוא רואה בלימוד תורה ערך עליון, ואף סובר כי האידאל, למי שמסוגל לכך, הוא ללמוד תורה בלבד ללא לימוד חול ולהשלים את הבגרויות באופן עצמאי לקראת סוף התיכון.
[עריכה] פרשיות שנקשרו בשמו
בשנת 2002 פורסמה בעיתון "מעריב" כתבת תחקיר ובה האשמות של שתי נשים, שטענו כי הרב אבינר הטרידן מינית כשבאו אליו לייעוץ. הפרשה עוררה סערה, מאות רבנים התייצבו מאחורי הרב עוד לפני שהתבררה הפרשה, דבר שהביא לביקורת מצד חלקים בציבור הדתי, אך הרב אבינר עצמו נמנע מלתקוף את המתלוננות נגדו, וקרא להניח להן. הפרשה הסתיימה בהחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיק החקירה מחוסר אשמה ובקביעה כי מדובר בתלונת סרק. בורר שמונה בפרשה מטעם "מעריב", הפסיכיאטר פרופ' נתנאל לאור, קבע שדברים שאמר הרב פורשו שלא כהלכה ואין להאשימו בהטרדה מינית.
המתלוננות לא טענו עוד שבוצעה הטרדה מינית, אך אחת מהן פנתה לבית הדין הרבני בירושלים באומרה שבוצע נגדה מסע הכפשה. בית הדין פסק כי הנשים העלילו עלילה על הרב אבינר, וכי "התביעה קנטרנית" וכדבריהם "הגענו למסקנה ברורה שאין ממש בתביעה, והיא בנויה כולה על דמיונות של התובעת. השתכנענו שמדובר בתביעת סרק. בנדון דידן ההר לא הוליד אפילו עכבר" (עמ' 19 בפסק).
בשנת 2005, נטען על ידי קבוצה בציבור הדתי נגד הרב אבינר כי הוא הטעה זוגות נשואים בהלכות נידה. בפרשה עורבו גם הרב מרדכי אליהו ורבנים חשובים נוספים. ועדה שמינה הרב אליהו, שכללה את הרב זלמן נחמיה גולדברג הרב דב ליאור והרב יעקב יוסף, פסקה כי על הרב אבינר להפסיק ולעסוק בהלכות נידה. לעומתם טענו מקורבי הרב אבינר כי פסיקתו המקלה של הרב אבינר בנושא נידה ידועה מזה עשרות שנים וכי המחלוקת הפוליטית נעטפה באיצטלה הלכתית, אשר באה לכסות על הטינה האישית נגד הרב. לטענתם, יסוד הפרשה ביוזמה של קבוצת קיצונים אשר ביקשו להתנקם ברב על גישתו הממלכתית בהתנתקות, אשר התנגדה לסירוב פקודה, ועמדה במחלוקת מול דעת רבם, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא ואשר סייעה לטענתם למימושה של התוכנית בפועל. מאמרים, אתרים וגילויי דעת המגובים ברשימות מכובדות של רבנים, פורסמו משני הכיוונים, עד שלאחר כחצי שנה, שככו הרוחות. הרב אבינר, מגובה בתמיכתם של רבני הר המור, התעלם מהחלטות הוועדה והמשיך לפסוק כרגיל בעניני נידה כבענינים אחרים. מאוחר יותר פרסמה אותה קבוצה של מתנגדי הרב אבינר חוברת בה מוחזר סיפור הנשים מ-2002, וסיפורים נוספים, אשר נאסרו לפרסום על ידי בית הדין הרבני בטענת לשון הרע. במקביל פורסמו נגדו פוסטרים אשר טענו כי היה שותף להצלחת ההתנתקות. עד היום, ישנם מספר רבנים בציבור הדתי אשר מורים שלא להתייעץ ברב אבינר אם מסיבות הלכתיות ואם בגלל גישתו הממלכתית בתקופת ההתנתקות.
[עריכה] מספריו
הרב אבינר הוציא לאור עד היום כמאה ספרים ויותר. ספריו יוצאים לאור בהוצאת "ספריית חווה" בבית אל. הספרים עוסקים בנושאים מגוונים, ופונים לקהלי יעד מגוונים הן בגילאים (ילדים, נערים, לקראת נישואים ומבוגרים) והן ברמות דתיות שונות (מסורתי, דתי ובחורי ישיבות).
חלק מספריו נערכו מתוך שיעורים מוקלטים שנתן הרב במקומות שונים, ששוכתבו ונערכו על ידו. הרשימה המובאת היא חלקית וכוללת מבחר מספריו המוכרים יותר.
[עריכה] ספרי הרב אבינר
- טל אורות - סדרת ספרים בנושאי אמונה למהלך פרשת השבוע.
- משבריך וגליך עלי עברו - בנושא האמונה בשואה
- טל חרמון - ספר כפול, שחלקו האחד מוקדש לשיחות על פרשת השבוע וחלקו השני לשיחות על המועדים.
- פרושים על מגילת אסתר, איכה,מגילת רות, קהלת, שיר השירים, יונה, שיר המעלות, (פירוש על ברכת המזון), הגדה של פסח ועוד.
- פירושים על ספר הכוזרי ושמונה פרקים לרמב"ם.
- ואהבת לרעייתך כמוך, פרקי אהבה, אשת חיל ובת מלך - עוסקים בזוגיות, אהבה, חיי משפחה, ומעמד האשה ביהדות.
- חינוך באהבה - סדרה מקיפה בת 2 כרכים בנושא חינוך. יסודות החינוך, הגיל הרך, גיל ההתבגרות.
- חיי עולם - ספר העוסק בשיטות בלימוד תורה.
- גן נעול, חסד נעורייך - העוסקים בצניעות.
- על דגלו - עניני אמונה וצבא לחיילי ישיבת עטרת כהנים.
- מחיל אל חיל, שאל נא, שאילת שלמה, באהבה ובאמונה, משיב הרוח - שו"תים לנוער, לחיילים ולמבוגרים. חלק מהשו"ת "שאילת שלמה" מוצג באתר 'ספריית חוה'.
- עם כלביא - בחלק א' עניני הלכה, שאלות ותשובות המחולקות לפי ספרי השולחן ערוך.
- עם כלביא - בחלק ב' עניני השקפה.
[עריכה] ספרי הרב צבי יהודה קוק
ספרי הרב צבי יהודה, מחולקים לשתי קטגוריות - שיחות הרצי"ה שערך הרב אבינר, וספרים אודות הרצי"ה.
משיחותיו יצאו לאור:
- שיחות הרב צבי יהודה-פרשת השבוע - שיחות בפרשת השבוע בחמישה כרכים.
- שיחות הרב צבי יהודה-ארץ ישראל - שיחות בנושא ארץ ישראל.
- שיחות הרב צבי יהודה-מועדים
- שיחות הרב צבי יהודה-אורות
אודותיו, פרסם הרב אבינר שני ספרים, הראשון סיפור תולדותיו והשני אלבומי.
- צבי קודש - תולדות חייו של הרב צבי יהודה הכהן קוק.
- רבינו - הרב צבי יהודה - אלבום כרומו הכולל מאות תמונות של הרצי"ה.
[עריכה] ספרי ילדים
הרב אבינר כתב כמה ספרי ילדים ביניהם:
- אבא לא ישוב - ספר ילדים העוסק בהתמודדות עם אובדן ושכול.
- אני לא שווה - ספר העוסק בדימוי העצמי של הילד והתמודדות עם הילד השונה.
[עריכה] מתלמידיו
- הרב אייל קרים - לשעבר ראש המקד"צ שע"י ישיבת עטרת כהנים
- הרב אביחי רונצקי - הרב הראשי לצה"ל; לשעבר ראש ישיבת איתמר
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ספריית חוה, אתר הבית
- ישיבת עטרת כהנים, אתר הבית
- שיעורי הרב שלמה אבינר מאתר מכון מאיר
- שיעור בוידאו של הרב אבינר מתוך יום העיון של מכון זהות
- דוגמאות אופייניות לכתיבתו:
- מהות הנישואים, מתוך הספר רעים האהובים
- יסודות החינוך: אהבה, מתוך הספר חינוך באהבה
