בן-חצב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בן-חצב | |
---|---|
בן-חצב סתווני, Scilla autumnalis |
|
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | חד פסיגיים |
סדרה: | שושנאים |
משפחה: | שושניים |
סוג: | בן-חצב |
שם מדעי | |
Scilla |
בן-חצב (שם מדעי: Scilla) הוא סוג של עשב רב-שנתי, שמין הם פקעתיים ממשפחת השושניים. הוא גדל ביערות, כרי-דשא בהרי האלפים התחתיים, ובחופיהן של אירופה, אפריקה ואסיה ("העולם הישן"). פרחיו לרוב כחולים, אולם נראו גם מינים לבנים, ורודים וסגולים. מרבית המינים פורחים בתחילת האביב, ומיעוטם גדל בסתיו (כמו בן החצב הסתווני). מספר מינים אפריקנים שבעבר סווגו תחת הסוג בן-חצב הוסרו מסוג זה, והועברו לסוג Ledebouria. הידוע ביותר ממינים אלו הוא Ledebouria socialis, שבעבר נקרא Scilla violacea. תמצית בן-החצב משמשת כמרכיב בתרופות למניעת שיעול ובניתוחי לב.
מקורו של שמו הלטיני (המדעי) של בן-החצב, Scilla, הוא במיתולוגיה היוונית: בסיפור האודיסיאה של הומרוס מתוארים שני סלעים, סקילה וכריבדיס, שהיו שני סלעים במיצר הדרדנלים. שני אלו שהלכו והתקרבו, וכך מחצו את כל הספינות שניסו לעבור במיצר. עם זאת, אודיסאוס הצליח לעבור בין שני הסלעים, על ידי פיזור של תמצית הפקעות של פרח בן-החצב על הסלעים. התמצית הרגיעה את הסלעים, ומכאן שמו של הפרח- סקילה, ובלטינית- Scilla. שמו העברי של הסוג נגזר בשל קרבתו לחצב ועל הדמיון בין צורת הפרחים שלהם.
[עריכה] בן-חצב בישראל
בישראל גדלים ארבעה מינים מהסוג:
- בן-חצב סתווני (Scilla autumnalis)
- בן-חצב מדברי (Scilla hanburyi)
- בן-חצב החורש (Scilla cilicica)
- בן-חצב יקינתוני (Scilla hyacinthoides)