ברכות הנהנין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

בהלכה היהודית, ברכות הנהנין הן ברכות שמברכים לפני או אחרי הנאה שנהנים.

מברכים ברכות הנהנין לפני ולאחרי אכילה של כל מאכל (למעט מאכלים מקולקלים), ולפני הרחה של דברים שיש להם ריח נעים.

"אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה - מעל (...) כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו גוזל להקב"ה וכנסת ישראל".

ככלל, ההלכה דורשת מהאדם לדייק בברכתו, ולומר את הברכה הנכונה לכל הנאה, אך במקרים של ספק, ברכת "שהכל נהיה בדברו", וברכת "בורא מיני בשמים" משמשות כברירות מחדל.

[עריכה] רשימה של ברכות הנהנין

[עריכה] ברכות ראשונות

הברכה שלפני האכילה נקראת ברכה ראשונה, בניגוד לברכה שלאחר האכילה שמכונה ברכה אחרונה.

[עריכה] קדימות בברכות

לברכות שלפני האכילה יש סדר הנקרא בראשי תיבות "המגע אש", שמתאר את הסדר בו האדם צריך לאכול את סעודתו כדי להרבות בברכות. המג"ע א"ש הוא: המוציא, מזונות, גפן, עץ, אדמה, שהכל.

בנוסף, בין מאכלים בעלי ברכה זהה יש קדימות למאכלים העשויים משבעת המינים, ובתוך שבעת המינים עצמם נהוג סדר פנימי, לפי קרבת שם הפרי למילה "ארץ" בפסוק בו מוזכרים שבעת המינים^[2]. כך, בלחם הסדר יהיה קודם כל לחם העשוי מחיטה לאחריו לחם העשוי משעורה ורק אחרי זה כל שאר הלחמים, וכן בדברי מזונות.

ליין יש ברכה מיוחדת בפני עצמו בגלל חשיבותו (יין קודם לזית ותמר בגלל סדר הקדימויות בברכות ^[3]), וכן בפירות העץ הסדר יהיה 1. זית 2. תמר 3. ענבים 4. תאנה 5. רימון 6. כל שאר הפירות.

בירקות הסדר יהיה קודם כל חיטה לאחריה שעורה ובסוף כל שאר סוגי הירקות ^[4]. הרמב"ם פוסק בעניין שסדר הקדימות נוהג רק כאשר לאדם אין העדפה מיוחדת לגבי המזון המוגש לו.

[עריכה] נוסח הברכות

על לחם העשוי מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, שיפון, כוסמת ושיבולת שועל) מברכים בשם ומלכות "המוציא לחם מן הארץ"
על שאר מוצרי מזון העשוים מחמשת מיני דגן או מאורז ^[5] מברכים בשם ומלכות "בורא מיני מזונות"
על יין מברכים בשם ומלכות "בורא פרי הגפן".
על פירות העץ מברכים בשם ומלכות "בורא פרי העץ".
על ירקות מברכים בשם ומלכות "בורא פרי האדמה".
על כל שאר המאכלים ועל המשקאות מברכים בשם ומלכות "שהכל נהיה בדברו"

[עריכה] ברכות אחרונות (לאחר האכילה)

אחרי אכילת לחם, או בסיום סעודה מברכים ברכת המזון ^[6].
אחרי אכילת דברים שברכתם הראשונה היא "בורא מיני מזונות" ^[7], יין ופירות שבעת המינים מברכים ברכה מעין שלוש.
אחרי אכילת שאר מאכלים ומשקאות מברכים בורא נפשות.

[עריכה] ברכות הריח

על עצים ועשבים ריחניים מברכים בשם ומלכות "בורא עצי/עשבי בשמים".
על פירות ריחניים מברכים בשם ומלכות "הנותן ריח טוב בפירות".
על שמן אפרסמון (בושם שיוצר בעת העתיקה - אינו זהה עם האפרסמון של ימינו) מברכים בשם ומלכות "בורא שמן ערב".
על שאר דברים ריחניים מברכים בשם ומלכות "בורא מיני בשמים".

[עריכה] הערות שוליים

^ במסכת ברכות (דף לה עמוד א)
^ "ארץ חיטה ושערה וגפן ותאנה ורמון, ארץ זית שמן ודבש" דברים ח' ח'
^ למרות שזית ותמר קרובות יותר למלה "ארץ" בפס' "ארץ חיטה ושעורה גפן תאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש" מאשר גפן
^ דברים הצומחים מהאדמה ואינם עץ
^ חלק מהפוסקים כוללים גם דוחן
^ ברכת המזון פוטרת גם את המאכלים האחרים
^ חוץ מאורז ודוחן