בתי ראנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בּ‏ָתֵּי רַאנְד - שכונה מדרום לשכונת מחנה יהודה, בינה לרח' בצלאל, במרכז ירושלים.

ע"ש מייסד השכונה מְנַחֵם מֶנְדֶל הַכֹּהֵן רַאנְד מגליציה שבפולין שהשתקע בירושלים. בתי השכונה נבנו בשנים תרס"ז - תר"ע (1910-1907). גבולות השכונה: רח' התבור, רח' הנצי"ב ורח' השומרון. שכונת בתי ראנד נחשבת בירושלים לשכונת חצר אופיינית ובה בתים שיתופיים בני שתי קומות הבנויים מסביב לחצרות פנימיות. את בתי השכונה מייחדים אלמנטים פיסוליים רבים כמו: גרמי מדרגות, שבכות, מעקות, בורות מים והמגדלים החיצוניים של השירותים. לשכונה גם שערי כניסה ולפי השרידים שבה, ניכר שהיו בחצר השכונה גם נטיעות.

מנחם מנדל הכהן ראנד מחסידי צאנז, חי בגליציה שבתחומי פולין, אז ברוסיה, בעיירה ליטוביסק, שם היה ר' מנדל מגבירי העיר ומהאמידים בה, כאשר בבעלותו היו כמה אחוזות כפריות שהשכירן, ומפעל ששיווק חלב. בין בני עיירתו נודע מנדל ראנד בנדיבותו, וזכה לכבוד רב בציבור היהודי. ואולם הוא החליט לחסל את עסקיו בגליציה ולעסוק במצוות בארץ־ישראל.
מנדל ראנד עלה ב־1901 (תרס"א) עם כל משפחתו לצפת, מערי הקודש של ארץ ישראל. לאחר שהות בצפת החליט מנדל ראנד לעבור למרכז היישוב היהודי בארץ ישראל - לירושלים. המעבר של בני המשפחה לירושלים לא היה קל ואשתו של מנדל אפילו חלתה בטלטלות הדרך ב'מחלת ים' בשל טילטולי העגלה.
בהגיעו ב־1901 לירושלים התגורר תחילה בשכונה המודרנית מאה שערים שמחוץ לחומות, ולאחר מכן עברה משפחת ראנד לתוך העיר העתיקה והתיישבה בחצר ורשה שבקצה רחוב היהודים. בעיר העתיקה רכש מנדל ראנד עוד חצרות ובהן הבית שבחצר ראנד ברח' הגיא, סמוך לרח' מנפצי הכותנה, על גבול הרובע המוסלמי, ולשם עבר עם משפחתו ובשאר הדירות בחצר יישב אברכים עניים שלא שילמו שכר דירה. הבית שב'חצר ראנד', היה אז הבית היהודי הקרוב ביותר להר הבית והשקיף על מקום משכנו של בית המקדש. בבית זה שכן היקב היהודי הראשון בירושלים (עד היום הבית הינו בבעלות 'הקדש בתי ראנד').

נראה כי בשלב מסוים החליט מנדל ראנד לייסד מקום יותר נוח מחוץ לחומות. הוא פנה לאזור מתפתח במערב העיר, וב־1909 (תרס"ט) רכש מנדל ראנד מהיזמים את הקרקע עליה נבנו בתי השכונה. לצורך הייחוס הגדול של קרקע השכונה, מספרים צאצאי מנדל ראנד כי בחלקת האדמה שהוצעה למכירה, היה בית אבן ובו התגורר נוצרי (בבית זה נמצא היום התלמוד תורה של בתי ראנד). את השטח שסביב לבית חכרו שני יהודים מהנוצרי לצורך גידול חיטה. הם נבדלו זה מזה בהקפדתם על המצוות. האחד הקפיד על הפרשת תרומות ומעשרות מתבואותיו אורח קבע מידי שנה ואילו השני לא הקפיד בקיום המצוות. בשנה האחרונה שבה גידלו תבואה בשדות אלו, קנו יהודים רבים מבעוד מועד, חיטה משני היהודים, כדי להכין ממנה קמח למצות בפסח. אך רק החיטה שנקנתה מהיהודי ששמר בקפידה על קיום המצוות, נשמרה עד פסח וממנה נאפו מצות. ואילו החיטה שנרכשה מהיהודי שלא שמר מצוות נרקבה כולה! המגרש שעליו בנויים בתי ראנד היה על החלקה שהופרשו ממנה תרומות ומעשרות דרך קבע.

חלקת האדמה שעליה עומד היום בית הכנסת שבבתי ראנד נזכרת בסיפור ירושלמי נוסף על דרך רכישת הקרקע ושרווח בתחילת המאה ה־20 והמתאר את המאבק העיקש שהתחולל סביב רכישת חלקות הקרקע של מרכז העיר החדשה בירושלים. שטחי הקרקע שבהם שוכנות השכונות זכרון טוביה, שבת אחים, כנסת ישראל ובתי מנדל ראנד, הוצעו למכירה ועל הקרקע הפנוייה ביקשה הכנסייה הקתולית להקים מנזר גדול. שניים ממייסדי השכונות, יוסף ריבלין ומשה מלצר קנטרוביץ, שבתוכניתם היה לרכוש את הקרקע לבניית שכונה יהודית, מיהרו לגייס סכום כסף גדול שהסכימו עליו עם בעל הקרקע, של מאה נפוליאונים זהב. הם זימנו פגישה על החלקה עם בעליה ראשיד אפנדי, כדי לגמור את העיסקה, כאשר הביאו עמם את כל הכסף במזומן ואת שיטרי המכר שלה מוכנים לחתימה. כאשר הגיעו למרום החלקה, ראו כומר המוכר להם עם כמה ממלוויו העושים דרכם לעבר החלקה. הם חששו שמא ייחשפו ובבגדיהם ייעשה חיפוש, ויתגלו שטר המכר והכסף והעיסקה החשאית תוכשל, לכן מיהרו והחביאו את שטרי המכר ומטבעות הזהב בנקיק שהיה בסלע שבראש הגבעה (במקום שבו קם לימים בית הכנסת של בתי ראנד), והסתלקו במהירות מהמקום. כאשר הכומר ומלוויו ירדו מהגבעה, שבו וגילו לדאבון לבם כי הכסף נעלם. אך קנטרוביץ וריבלין החליטו לא לוותר. הם גייסו סכום כסף נוסף ורכשו את האדמות לבניין השכונות.
מנדל ראנד שרכש מהיזמים חלק מהקרקע שבידם, ביקש להשקיע את כספו בבניית שכונת גדולה ובה יהיו בית מדרש, בית כנסת וגם בניין גדול בן שתי קומות שבו קבע כי יתגוררו תלמידי חכמים אשכנזים שידם אינה משגת לשלם עבור מגורים. כמנהג הימים ההם הוחל תחילה בכריית בורות המים המרכזיים של השכונה העתידה. בחצר הגדולה של בתי ראנד נכרו שלושה בורות מים. שני הבורות הגדולים נועדו למי שתייה. הבור הקטן נועד למי כביסה.

בבניית הבניינים נעשה שימוש בקורות ברזל ארוכות בחתך H שנודעו בירושלים כ'ריילסים'. מנדל ראנד ייבא את הקורות במיוחד מבלגיה, הן הוסעו ברכבת לירושלים, והובלו על גבי גמלים מתחנת הרכבת ועד לגבעת השכונה. כל קורת ברזל נישאה על גב שני גמלים, שצעדו בתיאום מלא, צעד מול צעד, לאורך הדרך כולה. מעקי המרפסת המסוגננים חוברו בעבודת אומן מצטיינת של אז, בחיבור בלא הלחמה.

בניית השכונה - לאחר שנרכשה החלקה פנה מנדל ראנד לבנות את שכונת בתי ראנד לפי חזונו. הבית הראשון בשכונה שנבנה ב־1909 היה הבניין הקטן שבו שוכן המקווה של השכונה. מלבד המקווה נבנו בבית עוד ארבע דירות. לאחר מכן ניגש להקמתו של הבניין המרכזי שבו נבנו 18 דירות, ולבסוף בנה את בניין בית המדרש הידוע בשמו 'זכרון מנחם', אשר נחנך ביום י"ז באלול תרס"ט, והוא נושא את שם מייסד השכונה (מנדל = מנחם). כמו בבתי ברוידא הסמוכים, נבנה גם כאן מגדל שירותים הבנוי לצד הבניין הראשי ממערבו, סמוך לפתח הכניסה לחצר ראנד. במרכז חצר בתי ראנד נראים פתחים של בורות המים הישנים של השכונה. פתח הבור הגדול המרכזי שבחצר, חתום במכסה ברזל ועליו הכתובת: 'ALIANCE ISRAELITE JERUSALEM - כי"ח'. את המכסה ייצרו תלמידי בית המלאכה הסמוך של חברת 'כל ישראל חברים'. הם בחרו בדרך זו כדי לפרסם את תוצרתם בחוצות ירושלים. לטקס חנוכת השכונה שלו, ולארוחת המצווה שלאחר הטקס נשחט צבי. החסידים שהתגוררו בשכונה עוד הראו שנים רבות לאחר מכן באחת מדירות בתי ראנד את ראשו המפוחלץ של הצבי, כמקובל בחצרות האצילים באירופה.

איכלוס השכונה - הבית הגדול והבניין שלידו אוכלסו בעשרים ואחת משפחות אשכנזיות מבני הקהילה החסידית, ונודעו בשם 'בתי ראנד'. מנדל ראנד עצמו התגורר בקומה הראשונה, בדירה הנמצאת בצד המערבי של הבניין, עד לפטירתו בשנת 1918. כיום צאצאיו של ר' מנדל מנהלים את ההקדש שעל שמו. אחת מצאצאי מנדל ראנד ובני משפחתה מתגוררים עד היום בבניין. מנדל ראנד ביקש לשכן בדירות שבנה רק משפחות חסידיות, אך במשך השנים התמתן העיקרון שקבע המייסד, וכעת נבחרות המשפחות המקבלות כאן דירה על פי אמות מידה אחרות. מתגוררים בדירות תלמידי חכמים בעלי אמצעים מועטים, ושיוכם העדתי או האידיאולוגי המדויק אינו חשוב עוד. הדיירים בבתי ראנד אינם משלמים שכר דירה כלל, והדירות אינן מועברות בירושה. את הוצאות המבנים מממנות ההכנסות מהשכרת חצר ראנד שבעיר העתיקה, וכן מהשכרת חנות המכולת שבצִדו החיצוני של הבניין, ברחוב שומרון פינת רחוב התבור.

ליד בתי ראנד שהוחל בהקמתם ב־1909, הקים היזם ב־1910 גם את בית הכנסת ובית המדרש זכרון מנחם.

מדורת ל"ג בעומר - השכונה מפורסמת במדורת ל"ג בעומר הגדולה שמידי שנה מובערת בה. בהכנת המדורה עוסקים ילדי השכונה עם סיומו של חג הפסח. הם פושטים על בניינים באזור ולמרות האזהרות מוצאות הרבה מקורות הבניין של קבלנים באזור את דרכן לערימת העצים הגדולה. לקראת ל"ג בעומר גם בני השכונה הבוגרים נותנים יד להכנת המדורה ויש המביאים לכאן משטחי פריקה במכוניות מרחבי ירושלים. אורחים מכל שכונות העיר ששמע המדורה הגיע עדיהם מתקבצים אליה. בעבר נמנו עם הבאים גם נשיא המדינה יצחק בן־צבי ורעייתו, רחל ינאית, שנהגו לבקר כאן מדי שנה בשנה בל"ג בעומר.