מחנה יהודה (ירושלים)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחנה יהודה היא שכונה גדולה בצפון מערב העיר החדשה בירושלים, המאוכלסת על ידי יהודים. השכונה, אשר נוסדה בשנת 1887 (תרמ"ז), וגובלת בדרומה ברחוב יפו, אחד מצירי התנועה העיקריים בעיר החדשה. מצדו השני של רחוב יפו נמצא שוק מחנה יהודה, שלמרות שאינו נכלל בגבולות השכונה, חולק את שמה. בשכונה בתי כנסת רבים, ישיבות, בתי ספר ומוסדות ציבוריים שונים. יש גם השוגים וקוראים לשכונת בית יעקב, הסמוכה לשוק שהתרחב גם לחלקים בה, בשם "מחנה יהודה".
מחנה יהודה הוקמה שלטון האימפריה העותמנית בארץ ישראל ביוזמה משולשת של שלושה אישי ציבור ירושלמים: יעקב פרוטיגר, מנהלו של בנק פרוטיגר ומסיונר לשעבר, שלום קונסטרום הידוע בשם המשפחה בלכר (על שם עיסוקו כפחח בתרגום ליידיש) ויוסף נבון שנודע בשל הזיכיון שקיבל על הנחת פסי הרכבת עבור הקו מיפו. לפרוטיגר היה מגרש ברחוב יפו עליו ביקש להקים במהלך 1888 שכונה יהודית למעוטי יכולת, שהבתים בה ימכרו בתשלומים. השכונה נקראה על שם אחיו של היזם יוסף נבון, יהודה נבון, שהלך לעולמו באותה תקופה.
בין האתרים המרכזים בשכונה, נמצאים בית הכנסת זהרי חמה, המוכר על פי שעוני הענק המוצבים בחזיתו המשמשים לקביעת זמני התפילה, ישיבת עץ חיים, משרד הבריאות, מבנה המשטרה ובית הספר כי"ח (אליאנס).
בשנים האחרונות הולכת ומשתנה רוחה של השכונה בדומה לשכונות ישנות רבות בארץ והיא מתאכלסת בסטודנטים וצעירים רבים ממעמד סוציו אקונומי גבוה יותר. האזור היה רווי פיגועים במהלך שנותיה הראשונות של האינתיפאדה השנייה.
