גבריאל בטיסטוטה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
||
| מידע אישי | ||
|---|---|---|
| שם מלא | גבריאל עומאר בטיסטוטה | |
| תאריך לידה | 1 בפברואר 1969 | |
| גובה | 1.89 מטרים | |
| כינוי | בטיגול | |
| תפקיד | חלוץ | |
| מידע על המועדון | ||
| מועדון נוכחי | פרש | |
| מועדוני נוער | ||
| נואל אולד בויז | ||
| מועדונים מקצועיים* | ||
| 1988-1989 1989-1990 1990-1991 1991-2000 2000-2002 2002 2003 2003-2005 |
נואל אולד בויז ריבר פלייט בוקה ג'וניורס פיורנטינה רומא אינטר מילאנו רומא אל ערבי |
24 (7) 21 (4) 34 (13) 269 (168) 51 (26) 12 (2) 12 (4) 18 (25) |
|
נבחרת לאומית** |
||
| 1991-2002 | ארגנטינה | 78 (56) |
| * מידע על מספר ההופעות (השערים) במועדון נכון לגבי הליגה המקומית בלבד לתאריך {{{תאריך עדכון}}} ** המידע על מספר ההופעות (השערים) בנבחרת |
||
גבריאל בטיסטוטה (נולד ב-1 בפברואר 1969), כדורגלן ארגנטינאי בעל שם עולמי, סמל קבוצת פיורנטינה האיטלקית.
בטיסטוטה, המכונה "באטיגול", נולד בסנטה פה שבארגנטינה. עקב גובהו הרב התעניין בכדורסל בתחילה, אולם עם נצחון ארגנטינה במונדיאל 1978 בכדורגל, הוא קיבל השראה מכישוריו של מריו קמפס והחל להתמסר כדורגל. לאחר ששיחק עם חבריו התקבל לקבוצה הצעירה של פלטנסה המקומית.
קבוצתו המקצועית הראשונה של בטיסטוטה הייתה קבוצת הכדורגל ניול'ס אולד ביוס. כמו כן, הוא כיכב במדיה של נבחרת ארגנטינה הצעירה. לאחר אליפות העולם לנוער שבה כיכב, עבר לפיורנטינה האיטלקית, שבמדיה עשה פלאות ואשר אותה העלה לליגה האיטלקית הראשונה. הוא המשיך לשחק במדי פיורנטינה שנים רבות, והוא מחזיק בתואר מלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים. לכבודו הוקם פסל בדמותו מול האצטדיון המקומי, פסל העומד שם עד יום זה.
לאחר כ-12 שנים שבו שיחק בפיורנטינה עבר לרומא תמורת סכום של כ-30 מיליון דולר. אף על פציעתו הוביל בטיסטוטה את הקבוצה לאליפות ראשונה מאז 1983. לאחר מכן עבר לאינטר מילאנו, שם לא הצליח להרשים את מאמניה ואוהדיה. השחקן קבע באיטליה שיא כיבושים יחסית למספר המשחקים ששיחק.
בנבחרת הלאומית של ארגנטינה בלט בטיסטוטה בצורה ניכרת. בשנת 1991 זכה לראשונה עם ארגנטינה בקופה אמריקה, כאשר כבש שישה שערים במהלך הטורניר. שנתיים לאחר מכן כבש שלושה שערים, שהספיקו לארגנטינה לזכות שוב בקופה אמריקה. למרות ההישגים היבשתיים, במסגרת המונדיאל ארגנטינה לא זכתה במונדיאל בתקופתו (בשני המוניאלים ששיחק כבש 10 שערים). בסך הכול כבש במדי הנבחרת 56 שערים ב-78 משחקים (ממוצע של 0.72 שערים למשחק).
הוא סיים את הקריירה שלו בקבוצה קטארית במרץ 2005, לאחר סדרה של פציעות קשות.
ב-4 במרץ 2004 נבחר לאחד מ-125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם.
 |
נבחרת ארגנטינה - מונדיאל 1998 | |
|---|---|---|
|
1 רואה | 2 אז'אלה | 3 צ'אמוט | 4 פינדה | 5 אלמיידה | 6 סנסיני | 7 ק. לופז | 8 סימונה | 9 בטיסטוטה | 10 אורטגה | 11 ורון | 12 בורגוס | 13 פאז | 14 ויבאס | 15 אסטרדה | 16 ברטי | 17 קבלארו | 18 באלבו | 19 קרספו | 20 גאלרדו | 21 דלאגדו | 22 זנטי | מאמן: פסרלה |
||
|
נבחרת ארגנטינה - מונדיאל 2002 | |
|---|---|---|
|
1 בורגוס | 2 אז'אלה | 3 סורין | 4 פוצ'טינו | 5 אלמיידה | 6 סמואל | 7 ק. לופז | 8 זנטי | 9 בטיסטוטה | 10 אורטגה | 11 ורון | 12 קבלארו | 13 פלסנטה | 14 סימונה | 15 חוסאיין | 16 איימר | 17 ג. לופז | 18 גונזלס | 19 קרספו | 20 גאלרדו | 21 קאניג'ה | 22 צ'אמוט | 23 בונאנו | מאמן: ביילסה |
||
