נבחרת ארגנטינה בכדורגל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
| כינוי | לבן וכחול שמיים | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| התאחדות | התאחדות הכדורגל הארגנטינאית | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| מאמן | אלפיו באסילה (2006-?) | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיאן ההופעות בנבחרת | רוברטו אז'אלה (107) | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| מלך השערים | גבריאל בטיסטוטה (56) | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
משחק בינלאומי ראשון אורוגוואי 2 - 3 ארגנטינה  (מונטווידיאו, אורוגוואי; 16 במאי, 1901) |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
הניצחון בהפרש הגבוה ביותר ארגנטינה 12 - 0 אקוודור  מונטווידיאו, אורוגוואי; 22 בינואר 1942 |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
ההפסד בהפרש הגבוה ביותר צ'כוסלובקיה 6 - 1 ארגנטינה היינסבורג, שבדיה; 15 ביוני 1958 אורוגוואי 5 - 0 ארגנטינה גואיקיל, אקוודור; 16 בדצמבר 1959 ארגנטינה 0 - 5 קולומביה  בואנוס איירס, ארגנטינה; 5 בספטמבר 1993 |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
| גביע העולם בכדורגל | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| הופעות | 14 (הראשונה ב-1930) | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| המקום הגבוה ביותר | מקום ראשון, 1978 ו-1986 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| קופה אמריקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| הופעות | 37 (הראשונה ב-1916) | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| המקום הגבוה ביותר | מקום ראשון, 14 פעמים | ||||||||||||||||||||||||||||||||
נבחרת ארגנטינה בכדורגל היא נבחרת הכדורגל הלאומית של מדינת ארגנטינה. הנבחרת מנוהלת על ידי התאחדות הכדורגל הארגנטינאית. נבחרת ארגנטינה נחשבת לאחת מנבחרות הכדורגל החזקות בעולם, ולזכותה שתי זכיות בגביע העולם בכדורגל, 14 זכיות בקופה אמריקה וזכייה אחת במדליית הזהב האולימפית.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
נבחרת ארגנטינה היא אחת הנבחרות הוותיקות בעולם. התאחדות הכדורגל הארגנטינאית הוקמה כבר ב- 21 בפברואר 1893.
ארגנטינה הופיעה לראשונה בגמר במונדיאל הראשון ב-1930, בו הפסידה לנבחרת אורוגוואי בתוצאה 4:2.
לאחר מכן באה תקופה שחורה שנמשכה קרוב ל-30 שנה, החונטה הצבאית ששלטה במדינה במהלך התקופה השתמשה בנבחרת ככלי פוליטי ואף לא אפשרה לנבחרת להשתתף במונדיאלים שנערכו ב- 1934, 1938 ו- 1954 למרות שנבחרתה נחשבה לאחת הטובות בעולם. ארגנטינה שבה והשתתפה בגביע העולם רק ב- 1958. היא זכתה במהלך אותן שנים בלא פחות מ- 7 גביעי קופה אמריקה.
המונדיאל שנערך באנגליה ב- 1966 נכנס להיסטוריה בגלל משחק רבע הגמר מול אנגליה, משחק שבעצם החל את היריבות הגדולה בין ארגנטינה לאנגליה. אנטוניו ראטין, קפט ארגנטינה, הורחק על ידי השופט הגרמני בטענה שראטין קילל אותו, השופט הגרמני שלא דיבר ספרדית נימק את החלטתו שהתרשם שמדובר בדברי נאצה "לפי הטון ולפי מבטו של השחקן". לאחר ההרחקה סירה ראטין להתפנות מהמגרש והתרצה רק לאחר שכנועים מרובים. מאמן אנגליה, אלף ראמזי, אסר על שחקנין ללחוץ את ידי הארגנטינאיים בתום המשחק וכינה אותם "חיות" בטענה שהם שיחקו בצורה ברוטלית.
ב-1978 אירחה ארגנטינה את המונדיאל, וניצלה את הביתיות כדי לזכות בגביע, לאחר שניצחה את הולנד בגמר 3:1. השחקן המצטיין בנבחרת היה מריו קמפס שכבש 6 שערים והוכתר למלך השערים בטורניר. החונטה הצבאית ניצלה את הטורניר גם למטרות פוליטיות והציג תמונה מעוותת של מצב אזרחי ארגנטינה באותן שנים.
ב-1986 זכתה ארגנטינה בתואר בפעם השנייה, לאחר שניצחה במשחק הגמר את מערב גרמניה בתוצאה 3:2. את ארגנטינה הנהיג דייגו ארמנדו מרדונה, שכבש חמישה שערים במהלך הטורניר. זכורים בעיקר שני השערים שכבש מול אנגליה במשחק רבע הגמר: את השער הראשון כבש מרדונה בעזרת ידו, בשער שמכונה "יד האלוהים". את השער השני כבש מרדונה לאחר שכידרר לאורך חצי המגרש של האנגלים, תוך שהוא עובר בדרך כמה שחקני הגנה אנגלים בדרך לכיבוש השער.
המשחק עצמו קיבל משמעות רבה גם בגלל היריבות הספורטיבית בין שתי המדינות שהחלה עוד מ- 1966 וגם בגלל המחלוקת בין שתי המדינות לגבי איי פוקלנד (איי מלבינס), מחלוקת שהביאה למלחמה בין שתי המדינות ב- 1982. ב-1990 הופיעה ארגנטינה בפעם הרביעית במשחק הגמר, אך הפעם הפסידה לגרמניה בתוצאה 1:0. ארגנטינה הציגה נבחרת בינונית באותה מונדיאל והצליחה להגיע לגמר בעיקר בזכותו של דייגו מראדונה. מראדונה שיחק בטורניר למרות פציעה ופרץ בבכי לאחר ההפסד בגמר.
בשלושת המונדיאלים הבאים (1994, 1998, 2002 ו-2006) איכזבה נבחרת ארגנטינה ולא הצליחה להגיע מעבר לשלב רבע הגמר, כאשר לשיא השפל הגיעה ב-2002 כאשר הודחה כבר בשלב הראשון. ארגנטינה הגיעה ליפאן כפייבוריטית הגדולה לזכייה בגביע, נבחרתו של מרסלו בייאלסה נחשבה לטובה בעולם באותם ימים אך לרוע מזלה היא הוגרלה ב"בית המוות" יחד עם אנגליה, שבדיה וניגריה. ארגנטינה הצליחה לנצח את ניגריה במשחק הראשון משער של בטיסטוטה אך נחלה הפסד במשחק השני מול אנגליה משער מפנדל של בקהאם, עבור בקהאם היה מדובר בנקמה על הרחקתו במשחק שמינית הגמר במונדיאל 1998. ארגנטינה התייצבה למשחק השלישי מול שבדיה בידיעה שרק נצחון יעלה אותה, ארגנטינה שלטה לאורך כל המשחק אך לא הצליחה לנצח וסיימה בתיקו 1:1 ואכזבה את מיליוני הארגנטינאים שקיוו לרגע של נחת שישכיח את הבעיות הקשות שפקדו את המדינה.
ארגנטינה מחזיקה יחד עם אורוגוואי בשיא הזכיות בטורניר הקופה אמריקה, כשלזכותן 14 זכיות. כמו כן, זכתה ארגנטינה בגביע הקונפדרציות בשנת 1992.
מאז 1993 ארגנטינה לא זכתה בתואר חשוב בכדורגל העולמי למעט מדליית זהב באולימפיאדת אתונה (2004). באולימפיאדה זו השיגה ארגנטינה דאבל ייחודי כאשר זכתה במדליות זהב בכדורגל ובכדורסל לגברים.
נבחרות ארגנטינה ואורוגוואי מחזיקות בשיא המשחקים בין שתי נבחרות, לאחר ששיחקו זו מול זו 161 משחקים. המשחק הראשון בין שתי הנבחרות התקיים ב-1906, והיה המשחק הבינלאומי הראשון בין שתי נבחרות כדורגל שמחוץ לבריטניה (למרות שנבחרות קנדה וארצות הברית שיחקו ביניהן ב-1885 ו-1886, אך משחקים אלו אינם נחשבים למשחקים רשמיים).
[עריכה] גביע העולם בכדורגל
[עריכה] נבחרת ארגנטינה במונדיאל 2006
[עריכה] נבחרת ארגנטינה במוקדמות המונדיאל
הנבחרת הדרומית ביותר ששיחקה במונדיאל 2006 העפילה למונדיאל בקלות יחסית, אומנם ברזיל בקדימה אותה בהפרש שערים, אך השאלה מי תסיים ראשונה הייתה היחידיה שהציקה לניבחרת הארנטינאית שכן בשום שלב של קמפיין המוקדמות לא הוטל ספק בעלייתה הוודאית למונדיאל.
[עריכה] המאמן של נבחרת ארגנטינה במונדיאל
חוסה פקרמן קיבל את תפקיד המאמן הלאומי בספטמבר 2004, אך קריירת האימון שלו מתחילה הרבה קודם לכן. פקרמן, בן 57, היה כדורגלן שמעולם לא השאיר את חותמו על המשחק ופרש ממנו בגיל צעיר יחסית. לאחר הפרישה, התפרנס פקרמן מנהיגת - מונית ובמקביל התחיל לאמן קבוצות נוער. למרות המומחיות שפיתח בתחום, הרבה גבות הורמו בארגנטינה כאשר מונה למאמן הנבחרות הצעירות של ארגנטינה. פקרמן הוכיח את עצמו עם 3 זכיות במונדיאל הצעירים בשנים - 1995, 1997 ו - 2001.
[עריכה] סגל השחקנים
|
|
פקרמן הפתיע רבים כשהשאיר שחקנים כמו חבייר זנטי, וולטר סמואל ומרטין דמיקליס מחוץ לסגל. הוא גרם גם לאכזבה גדולה בארגנטינה כשהעדיף לא לזמן את שני הצעירים הלוהטים של ארגנטינה באותם ימים, סרחיו אגוארו ופרננדו גאגו.
[עריכה] נבחרת ארגנטינה בשלב הבתים
נבחרת ארגנטינה הוגרלה בשלב הבתים לבית ג' ביחד עם הנבחרות של חוף השנהב, הולנד וסרביה מונטנגרו. בית זה זכה לכינוי "בית המוות" טרם תחילת הטורניר.
המשחקים:
- המשחק הראשון שלה היה באצטדיון המבורג מול נבחרת חוף השנהב. המשחק הסתיים בתוצאה 2 - 1 לארגנטינה משערים של הרנן קרספו וחבייר סביולה.
- המשחק השני שלה היה באצטדיון גלזנקירשן מול נבחרת סרביה ומונטנגרו. המשחק נחשב לאחד המשחקים הטובים בתולדות גביע העולם והסתיים במצחונה המוחץ של ארגנטינה בתוצאה 0:6. מאקסי רודריגס (צמד), אסטבן קמביאסו, קרספו, קרלוס טבז וליונל מסי כבשו לארגנטינה. שערו של מסי נבחרת ליפה מבין שערי הטורניר, קמביאסו סיים מבצע קבוצתי מרהיב במהלכו התמסרו שחקני ארגנטינה 23 פעמים לפני כיבוש השער.
- המשחק השלישי והאחרון שלה בשלב הבתים היה באצטדיון פרנקפורט מול נבחרת הולנד. המשחק הסתיים בתוצאה 0 - 0. שתי הנבחרות התייצבו למשחק אחרי שכבר הבטיחו את עלייתן לשלב הבא והמשחק בהתאם לא התעלה לרמה גבוהה.
- ארגנטינה סיימה את שלב הבתים במקום הראשון עם 7 נקודות והפכה בכך לפייבוריטית הגדולה לזכייה בטורניר.
[עריכה] נבחרת ארגנטינה בשלבי ההכרעה
שלב שמינית הגמר:
בשלב שמינית הגמר נבחרת ארגנטינה פגשה את נבחרת מקסיקו באצטדיון לייפציג. המכסיקאיים שממלאים את תפקיד הכבשה השחורה של ארגנטינה הדהימו את הארגנטינאים בשער יתרון מוקדם כבר בדקה ה- 6, 4 דקות מאוחר יותר הצליח הרנן קרספו להשוות ובתום 90 הדקות התוצאה הייתה 1 - 1. בהארכה כבש מאקסי רודריגס שער מרהיב והעניק לארגנטינה ניצחון 2 - 1 והעפלה לשלב רבע הגמר.
שלב רבע הגמר:
בשלב רבע הגמר נבחרת ארגנטינה פגשה את נבחרת גרמניה באצטדיון ברלין. המחצית הראשונה הסתייה ס- 0:0 כאשר שתי הנבחרות מציגות משחק שקול. 4 דקות לאחר תחילת המחצית השנייה (דקה 49) העלה הבלם רוברטו אז'אלה את ארגנטינה ליתרון אחרי שכבש שער בנגיחה מהרמת כדור קרן של חואן רומן ריקלמה. במהשך נפצע שוער ארגנטינה רוברטו אבודנסיירי ובמקומו נכנס שוערה של אתלטיקו מדריד לאו פרנקו. גרמניה החלה ללחוץ ואז ביצע פקרמן, מאמן ארגנטינה, החלטות שגויות במהלכן החליף את ריקלמה בקמביאסו ואת קרספו בחוליו קרוז הגלמוני תוך כדי שהוא משאיר על הספסל חלוצים זריזים כגון מסי וסביולה. מירוסלב קלוזה מצא את השיוויון בדקה ה- 81 ושתי הקבוצות עברו להארכה. בהארכה התוצאה לא השתנתה והמשחק המשיך לבעיטות הכרעה מ - 11 מ' (פנדלים). יאנס להמן שוערה של נבחרת גרמניה הדף שתי בעיטות בעוד שנבחרת גרמניה הבקיעה את כל הבעיטות שלה כך שארגנטינה הפסידה בבעיטות 4 - 2 וסיימה את משחקי המונדיאל שלה בעוד שנבחרת גרמניה הפעילה לשלב הבא, שלב חצי הגמר.
[עריכה] ארגנטינה אחרי מונדיאל 2006
לאחר ההדחה ברבע הגמר החליט פקרמן להתפטר מתפקידו כמאמן הנבחרת למרות רצונה של ההתאחדות שימשיך בתפקידו והשבחים בהם זכה מכלי התקשורת בארגנטינה ובעולם. אחרי התלבטויות החליטה התאחדות הכדורגל הארגנטינאית להעניק את המשרה למאמן בוקה, אלפיו באסילה. באסילה, הידוע בכינויו "קוקו" אימן בעבר את הנבחרת בין השנים 1990-1994 ובמונדיאל 1994. הופעת הבכורה המחודשת של באסילה כמאמן הייתה בספטמבר 2006 במשחק שחנך את אצטדיון האמיריות בלונדון מול נבחרת ברזיל, המשחק הסתיים בתבוסה צורבת 3:0 למרות שארגנטינה החזיקה בכדור יותר מיריבתה. באסילה נחל הפסד שני נוסף גם מול נבחרת ספרד (2:1) והשיג את נצחונו הראשון מול נבחרת צרפת בפאריס (0:1 משער של סביולה). באסילה, מודע לבעיות הכרוכות בזימון שחקנים המשחקים באירופה, החליט להקים שתי נבחרות - נבחרת המורכבת מהשחקנים המופיעים בליגות האירופאיות שאמורה להיות הנבחרת הרשמית שאמורה להתמודד במשחקים החשובים (גם כחלק מהסכם עסקי עם חברה רוסית המארגנת את המשחקים עבור ארגנטינה) ונבחרת נוספת המורכבת משחקנים המופיעים בליגה המקומית, נבחרת זו אמורה על פי התכניות להשתתף בתחרות הקופה אמריקה אשר תיערך בקיץ 2007 בונצואלה.
[עריכה] קופה אמריקה
[עריכה] נבחרת הנוער
נבחרות הנוער של ארגנטינה נחשבות לטובות בעולם.
[עריכה] הנבחרת עד גיל 17
הנבחרת עד גיל 17 של ארגנטינה זכתה פעמיים באליפות דרום אמריקה עד גיל 17 (1985, 2003). היא סיימה כסגנית 4 פעמים (1988, 1995, 1997, 2001) ובמקום השלישי פעמיים (1991, 1993). היא מעולם לא זכתה באליפות העולם עד גיל 17, מיקום השיא שלה בקטגוריית גילאים זו הוא המקום השלישי (1991, 1995, 2003).
[עריכה] הנבחרת עד גיל 20
הנבחרת עד גיל 20 היא גאוות ההתאחדות הארגנטינאית. ארגנטינה מחזיקה בשיא הזכיות בגביע העולם בכדורגל עד גיל 20 עם 5 זכיות (1979, 1995, 1997, 2001, 2005). היא סיימה כסגנית פעם אחת (1983) ושלישית גם כן פעם אחת (2003). ארגנטינה זכתה באליפות דרום אמריקה עד גיל 20 4 פעמים (1967, 1997, 1999, 2003) וסיימה כסגנית 7 פעמים (1958, 1979, 1983, 1991, 1995, 2001, 2007). בין השחקנים שזכו בתואר ב- 2005 ניתן למצוא את ליונל מסי, סרחיו אגוארו, פרננדו גאגו, אוסקר אוסטארי, פבלו זבאלטה, גבריאל פאלטה, נרי קרדוסו, לוקאס ביגליה, ואזקיל גאראי.
[עריכה] הנבחרת האולימפית
ארגנטינה זכתה במדליית הזהב באולימפיאדת אתונה (2004). בנוסף, היא זכתה במדליית הכסף פעמיים (אולימפיאדת אמסטרדם (1928), אולימפיאדת אטלנטה (1996)).
[עריכה] שחקנים מפורסמים
|
