גורדון אולפורט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גורדון ו. אולפורט (Gordon W. Allport) - פסיכולוג אמריקני (11 בנובמבר 1897 - 1967). אולפורט הדגיש את היסודות הבריאים בנפש האדם, בניגוד לפרויד, והיה בעל השפעה על הפסיכולוגיה של האישיות.
את התכונות חילק אולפורט לשלושה סוגים: אלו אשר מקרינות על האישיות כולה (למשל הסאדיזם עבור אישיות סאדיסטית), אלו בעלות השפעה רחבה על מגוון מצבים, אם כי ייתכנו מצבים שבהם אינן דומיננטיות (למשל חביבות, תקיפות ועוד) ואלו אשר מופיעות במצבים מוגבלים בלבד. תדירותה ועוצמה של תכונה ומספר המצבים שבהם היא ניכרת קובעים את חשיבותה באישיות.
אולפורט הרבה לעסוק במחקר אידיוגרפי, מחקר הממוקד באדם אחד. הדגש אינו על השוואה בין תכונות של בני אדם, אלא על בחינת האופן שבו מאורגנות ומובנות התכונות באותו אדם. לדעתו, תכונות רבות הן ייחודיות לאחד ועל כן מדע כללי של השוואת תכונות כמעט בלתי אפשרי.
מושג מרכזי אחר במשנתו של אולפורט הוא אוטונומיה פונקציונלית. מושג זה מתאר מצב שבו התנהגות שמקורותיה בדחפים מרמה נמוכה הופכת למופנמת. למשל, התנהגות טובה שמטרתה השגת אהבת הורים יכולה להימשך ולעבור הפנמה, גם לאחר שסיבתה הראשונה כבר אינה רלוונטית.
לאולפרט הייתה ביקורת על הפסיכואנליזה. כאנקדוטה הוא תיאר מפגש שלו עם פרויד, שבו הציג לפניו מקרה שמצא בו עניין על ילד שסבל מחרדת לכלוך. פרויד תהה מייד: "והילד הזה הוא אתה ?", למורת רוחו של אולפורט הנבוך. אולפורט הציג סיפור זה כדוגמה ללהיטותה של הפסיכואנליזה לשייך כל דבר אל הנסתר והחולני (שאלתו של אולפורט כביטוי למצוקה נפשית) ולא אל הגלוי והבריא (שאלתו כביטוי לסקרנות מדעית).
