גורדי שחקים בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

גורדי שחקים מתחם הבורסה ברמת גן, מבט מצפון מערב. הבנין הימני ביותר הוא שרתון סיטי טאוור

גורדי שחקים נמצאים כיום כמעט בכל עיר מרכזית בישראל, כחלק מהליך העיור, העיבוי והציפוף של מרכזי הערים, המאפיין את כלל הערים בישראל, ובמיוחד ערי גוש דן.

גורד השחקים הראשון בישראל, מגדל שלום, החזיק שנים ארוכות בתואר "גורד השחקים הגבוה בישראל". מאז, בתהליך ארוך שנמשך למעלה מ-40 שנה, וביתר שאת משנות ה-90 ואילך, מתרבים גורדי השחקים המתוכננים ונבנים כמעט בכל עיר מרכזית בישראל. התהליך, שהחל בתל אביב רבתי, החסרה שטחים פנויים לבנייה רוויה, המשיך והתרחב לשאר חלקי הארץ, וכיום ישנם גורדי שחקים מתוכננים וקיימים הגבוהים ביותר מ-100 מטרים ממגדל שלום.

בישראל יש כיום למעלה מ-150 גורדי שחקים של למעלה מ-20 קומות, מהם שלושים וחמישה מעל ל-25 קומות ושמונה מעל ל-33 קומות (כ-140 מטרים).

תוכן עניינים

1 גורד השחקים הגבוה בישראל
2 התפתחות גורדי השחקים בישראל
3 ישראל והעולם
4 גורדי השחקים הגבוהים בישראל - 2006 ו-2010
5 ראו גם
6 קישורים חיצוניים

[עריכה] גורד השחקים הגבוה בישראל

142 מטר	187 מטר	244 מטר	כ־270 מטר	$\begin{bmatrix} 300\\275\\250\\225\\200\\175\\ 150\\125\\ 100\\ 75\\ 50\\ 25\\ 0 \end{bmatrix}$
שלום מאיר	עזר' העגול	משה אביב	טראמפ טאוור	שם
1965-1999	1999-2001	2001-2007	-	שנים
34 שנה	שנתיים	7 שנים	-	תקופה

רק שלושה מגדלים החזיקו בתואר "גורד השחקים הגבוה בישראל". מגדל שלום, שנבנה בשנת 1965 על חורבות הגימנסיה העברית הרצליה ברחוב הרצל בתל–אביב היה הראשון שבהם, והתנשא לגובה של 142 מטרים ו-36 קומות.

מגדל שלום החזיק גם בתואר "גורד השחקים הגבוה במזרח התיכון" במשך 14 שנים. בתואר המקביל בישראל החזיק המגדל 34 שנים, עד שאיבד את הבכורה לטובת מגדל עזריאלי העגול, שנבנה בשנת 1999 ומתנשא לגובה של 187 מטרים ו-49 קומות - גבוה ביותר מ-40 מטרים ממגדל שלום.

מגדל עזריאלי החזיק בתואר שנתיים בלבד, עד בנייתו בשנת 2001 של מגדל משה אביב ברמת גן, המתנשא על 68 קומותיו לגובה של 244 מטרים.

הבדלי הגבהים בין מגדל שלום למגדל עזריאלי העגול, ובינו לבין משה אביב, נחשבים לגדולים (45 ו-57 מטרים בהתאמה), כאשר על-פני 40 השנים האחרונות לא יותר משלושה מגדלים שונים החזיקו בתואר הבכורה. מפתיעה עוד יותר העובדה שההבדל בין המגדל הגבוה בישראל (מגדל משה אביב) למגדל השני בגובהו (מגדל עזריאלי העגול) הוא משמעותי מאוד. למרות זאת, כיום בתכנון רק מספר קטן של מגדלים אשר צפויים לעלות בגובהם על עזריאלי העגול, כך שככל הנראה בשנים הקרובות לא ייצא מגדל עזריאלי העגול מרשימת חמשת הגבוהים בישראל.

מניחים כי עם סיום בניית טראמפ פלאזה טאוור בשנת 2010, יזכה גורד שחקים זה בבכורה, וייטול ממגדל משה אביב את תואר "גורד השחקים הגבוה בישראל".

[עריכה] התפתחות גורדי השחקים בישראל

מגדל שלום מתנשא מעל רחוב הרצל

אזור בורסת היהלומים - מבט ממצפה מרכז עזריאלי

גורדי שחקים ברמת גן ובתל אביב במבט דרומה מגני יהושע

עד שנות ה-90 נבנו לא מעט גורדי שחקים גבוהים בישראל, ביניהם מגדל אשכול בחיפה, מגדלי דיזנגוף ומגדל גן העיר בתל אביב, חלק ממגדלי מתחם הבורסה שברמת גן ועוד רבים אחרים; אבל עיקר התנופה בבניית גורדי שחקים גבוהים בישראל התרחשה מאמצע שנות ה-90 ועד היום.
מתוך רשימת 30 המגדלים הגבוהים בישראל, רק חמישה נבנו לפני 1995, ומתוך עשרת הגבוהים, שבעה נבנו משנת 2000 ואילך.

[עריכה] שנות השישים

במהלך שנות ה-60 הוקמו מספר מבנים גבוהים מוכרים, כמו מצודת זאב, מגדל אל על בתל אביב, בניין עיריית תל אביב, בית מנורה, מגדל אגד בחיפה ומגדל שמשון בבורסת היהלומים ברמת גן (שהיה המגדל הראשון מיני רבים באזור זה). בשנת 1965 נבנה מגדל שלום במקום בו עמדה הגימנסיה העברית הרצליה. המגדל שימש במשך שנים ארוכות מקור גאווה לישראלים רבים, שראו בו סמל להתקדמות הטכנולוגית בישראל. המגדל זכה גם לביקורת שנים לאחר מכן, עקב מיקומו בלב הנוסטלגי של תל אביב והצורך בהריסת בניין גימנסיה הרצליה לצורך בנייתו.

[עריכה] הקמת בורסת היהלומים

אזור בורסת היהלומים ברמת גן מוכר בישראל במיוחד בשל הריכוז הגבוה של גורדי שחקים שבו. אזור זה כולל ארבעה מבנים אשר שייכים ישירות לבורסת היהלומים, ועוד מבנים ומגדלים רבים המשמשים לצורכי משרדים, מלונאות ומעט מגורים.

מגדל שמשון, שהוקם בשלהי שנות ה-60 וגובהו 79 מטרים הכוללים 23 קומות, הוא היום למעשה השישי בגובהו באזור בורסת היהלומים. למעלה מ-160 מטרים מפרידים בינו לבין מגדל משה אביב, המגדל הגבוה בבורסת היהלומים ובישראל בכלל.

מגדלי אזור הבורסה כוללים כיום את מגדל שמשון, מגדל מכבי (די מול) – 1978, מגדל יהלום (הגבוה מבין המגדלים ששייכים ישירות לבורסת היהלומים) – 1989, מגדל שרתון סיטי טאוור – שנת 2000 ומגדל שער העיר, שנפתח בשנת 2002. את תואר המגדל הגבוה במתחם הבורסה וברמת גן בכלל החזיקו חמישה מגדלים שונים מאז תחילת הבנייה לגובה באזור.

[עריכה] שנות השבעים

שנות ה-70 לא הפיקו מספר רב של גורדי שחקים מוכרים, אך הוקמו במהלכן בירושלים ובתל–אביב מספר מלונות גבוהים וביניהם (בשמותיהם היום) שרתון מוריה, שרתון תל אביב, קרלטון ודן פנורמה. בירושלים נבנה מגדל קראון פלאזה (1973) הנחשב למגדל הגבוה בעיר, וכן שרתון פלאזה ירושלים.

בחיפה הוקם בשנת 1978 מגדל אשכול, שבו 30 קומות. המגדל נחשב עד שנת 2002 לגבוה ביותר בחיפה בפרט ובצפון הארץ בכלל. כאשר הוקם היה למעשה המגדל הגבוה ביותר בארץ מחוץ לתל אביב. מגדל אשכול, שהוא המגדל הראשי של אוניברסיטת חיפה, היה מגדל האוניברסיטה הגבוה ביבשת אסיה עד שנת 1989, והוא עדיין המבנה מעשה ידי אדם הראשון הנגלה לכל נוסע המגיע לאזור חיפה או הקריות.

[עריכה] שנות השמונים

שנות ה-80 אופיינו בבנייה גבוהה יותר, אך עדיין לא מסיבית כמו בהתפתחות בשנות ה-90. באותו עשור נבנו דיזנגוף סנטר ומגדליו, בניין מרגנית בקריה שבתל אביב, מגדל גן העיר, וכן מגדלי פנורמה המפורסמים על הכרמל שבחיפה. באותה עת החלה להתפתח מגמת בנייני מגורים גבוהים, אך התופעה עדיין לא התפשטה לכל חלקי הארץ כבעשור שלאחר מכן.

[עריכה] שנות ה-90 ושנות ה-2000

גרף המתאר את כמות גורדי השחקים מעל 25 קומות על פי שנות סיום הבנייה מאז שנות ה-90. השפעות שגשוג או מיתון כלכלי, ניתן לראות רק כשלוש שנים לאחר התרחשותם עקב זמן הבנייה הארוך.

החל מאמצע שנות ה-90, בזכות שגשוג הכלכלי בישראל, חלה מהפכה אשר תוצאותיה נראו רק לקראת סוף העשור. בתקופה זו החלו לבנות גורדי שחקים רבים, במיוחד באזור תל אביב ורמת גן, אשר היו גבוהים משמעותית ובעלי מספר קומות רב יותר מבעבר.

להשוואה ניתן לראות כי מקום המדינה ועד 1998 נבנו בישראל פחות מ-10 גורדי שחקים מעל ל-25 קומות, בעוד בשנים 1999 ו-2000, עם שגשוג ענפי ההיי טק וענפים אחרים, נסתיימה בנייתם של 11 מגדלים שגובהם מעל ל-25 קומות תוך שנתיים בלבד, רובם מגדלי משרדים.

לקראת סוף שנת 2000, עם ההתפוצצות העולמית של בועת האינטרנט והכניסה למיתון בעולם ובישראל, תחילת אינתיפאדת אל אקצא, ותחת השפעת פיגועי ה-11 בספטמבר ב-2001, נכנס ענף גורדי השחקים למיתון עמוק. הבנייה במגדלים רבים הוקפאה או בוטלה, ולא אושרו כמעט תוכניות חדשות לבנייה. שיא אותה מגמה היה בביטול התוכנית לבניית מגדל אגד, שהיה מתוכנן להתנשא לגובה של למעלה מ-300 מטרים ולגרוף את תואר הבכורה הישראלי.

לקראת שנת 2005, עם היציאה מהמיתון הכלכלי והשיפור במצב הביטחוני בישראל, החלו מיזמי בנייה שאפתניים לחזור לחיים, הומשכה בנייתם ואושרו פרויקטים רבים נוספים. בשל הזמן הממושך יחסית הנדרש לבניית גורדי שחקים (כ-3 שנים), את תוצאות היציאה מהמיתון והחזרה לבנייה לגובה ניתן יהיה לראות באופן משמעותי רק בשנים 2007, 2008 ואילך, עם סיום בנייתם של עשרות גורדי שחקים חדשים וגבוהים יותר מבעבר.

[עריכה] מגמת פיתוח למגורים בלבד

הדמיה של פארק צמרת בתל אביב. בקדמת ההדמיה מגדלי YOO וברקע מאחור בורסת היהלומים אשר ממנה בולט במיוחד מגדל משה אביב

מגדלי YOO במהלך בנייתם, אפריל 2006

אחד המאפיינים הבולטים שהחלו להתחזק ולהשפיע לקראת סוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, הוא בנייתם של גורדי שחקים יוקרתיים למטרות מגורים בלבד. מגדלים אלה נבנים בעיקר באזור תל אביב ורמת גן, ברמת גימור גבוהה, ונועדו לאוכלוסייה האמידה בישראל כתחליף לווילות בפרוורים וביישובים באזור. המגמה החלה במספר קטן של גורדי שחקים שנבנו למטרה זו, ביניהם שלושת מגדלי צמרת ומגדלים בודדים נוספים, אך ללא ספק שיאה בא לידי ביטוי בבניית "פארק צמרת".

"פארק צמרת" בתל אביב הוא אחד הפרויקטים המשמעותיים והגדולים ביותר בישראל בתחום גורדי השחקים. הפרויקט, אשר בנייתו החלה בשנת 2005 לאחר שנים רבות של עיכובים בירוקרטיים, נמצא בין דרך נמיר לנתיבי איילון, מול בורסת היהלומים שברמת גן. פרויקט הפיתוח כולל שכונה חדשה המורכבת מ-12 גורדי שחקים בני 30-47 קומות, שייעודם למגורים בלבד. השכונה, בחלקה כבר בבנייה, מאופיינת בשטחי ציבור ופארקים רחבי ידיים. על אף התיאום בתכנון המגדלים והפיתוח הסביבתי, אין מדובר בפרויקט אחד אלא בשכונה שבה כמעט כל בניין או שניים נבנים על ידי יזם אחר.

בניית שכונת "פארק צמרת", על 12 מגדליה הגבוהים, יוצרת רצף אורבני ממתחם הבורסה ברמת גן מערבה ודרומה ומחזקת את מגמת בניית גורדי שחקים למגורים בלבד באזור תל אביב. כפי הנראה, מגמה זו של בניית גורדי שחקים ושכונות למגורים בלבד תמשיך ותתפתח באזורים נוספים במרכז. כבר כיום ניתן לראות מספר שכונות דומות, אם כי עדיין לא באותו היקף, בערים נוספות בישראל.

[עריכה] גורדי שחקים כיום

כיום, לאחר אותה תנופה מסיבית בבניית גורדי שחקים של אמצע שנות ה-90 ועד היום, גורדי השחקים הינם קו רקיע קבוע ומוכר בערים הגדולות בישראל, אם כמגדלי מגורים ואם כבנייני משרדים. מאות המגדלים שנבנו בישראל כבר הפכו חלק מהנוף העירוני המוכר כיום.

אף שהיום גורדי השחקים אינם עוד חריג בנוף, צמד המגדלים הידוע כמגדלי עזריאלי הוא ללא ספק המוכר ביותר בישראל ומהווה בעיני הציבור והתקשורת את סמל של הקדמה וההתפתחות של האדריכלות הישראלית. קו הרקיע של המגדלים הפך לאחד מסימני ההיכר הבולטים של תל אביב, עד כי כמעט אין אדם בישראל שאינו מכיר נקודת ציון זו.

[עריכה] ישראל והעולם

הנתונים עדכנים לספטמבר 2006:

מגדל משה אביב - המגדל הגבוה בישראל, ממוקם במקום ה-112 בעולם, 61 באסיה, וקיימים רק 3 מגדלים גבוהים ממנו באירופה (שניים בפרנקפורט, גרמניה ואחד במוסקבה, רוסיה).
מגדל עזריאלי העגול - ממוקם במקום ה-258 באסיה.
מגדל שלום מאיר - היה המגדל הגבוה ביותר במזרח התיכון במשך 14 שנה, ושלוש שנים היה גם הגבוה ביותר באסיה.
שרתון סיטי טאוור - נמצא במקום ה-86 ברשימת המלונות הגבוהים בעולם.
מגדל הקריה - המגדל ה-11 בגובהו בעולם וה-6 באסיה, שמשמש כמגדל משרדים ממשלתי.
מגדל אשכול - היה, כאשר הושלמה בנייתו, בניין האוניברסיטה הגבוה ביותר באסיה.
בשנת 2001 הייתה אמורה להתחיל בנייתו של "מגדל אגד", מעל לבית אגד שבתל אביב ובגובה של 326 מטרים, עובדה שהייתה ממקמת אותו במקום ה-18 בעולם, אך לאחר אסון התאומים גובהו המתוכנן הונמך ולבסוף בעקבות המיתון שאליו נכנס המשק, בוטלה התוכנית זמנית ותעמוד להצעה שוב בקרוב.

[עריכה] גורדי השחקים הגבוהים בישראל - 2006 ו-2010

ראו גם: גורדי שחקים בישראל - מעל ל-100 מטרים

מגדל המפרש, בקריית הממשלה על שם יצחק רבין בחיפה, הפך מאז הקמתו לאחד מן הסמלים הויזואליים המזוהים עם העיר

רשימה עדכנית לשנת 2006:

מספר	שם	גובה (במטרים)	קומות	שנת בנייה	עיר
1	מגדל משה אביב	244	68	2001	רמת גן
2	מגדל עזריאלי העגול	187	49	1999	תל אביב
3	שרתון סיטי טאוור	170	37	2000	רמת גן
4	מגדל עזריאלי המשולש	169	42	1999	תל אביב
5	מגדל הקרייה	158	42	2005	תל אביב
6	מגדל שלום מאיר	142	36	1965	תל אביב
7	מגדלי תל אביב 1	140	34	2000	תל אביב
8	מגדלי תל אביב 2	140	34	2000	תל אביב
9	מגדל המפרש	137	29	2002	חיפה
10	מגדל חברת החשמל	130	30	2003	חיפה

רשימה משוערת לשנת 2010:

מספר	שם	גובה (במטרים)	קומות	שנת בנייה	עיר	מצב
1	טראמפ פלאזה טאוור	עד 270	68-75	2010	רמת גן	בתכנון
2	מגדל משה אביב	244	68	2001	רמת גן	הושלם
3	מגדל עזריאלי העגול	187	49	1999	תל אביב	הושלם
4	שרתון סיטי טאוור	170	37	2000	רמת גן	הושלם
5	מגדל עזריאלי המשולש	169	42	1999	תל אביב	הושלם
6	מגדל הקרייה	158	42	2005	תל אביב	הושלם
7	W Tower	156	46	2008	תל אביב	בבנייה
8	מגדל עזריאלי המרובע	154	42	2008	תל אביב	בבנייה
9	מגדל נווה צדק	147	44	2008	תל אביב	בבנייה
10	מגדל שלום מאיר	142	36	1965	תל אביב	הושלם

מלבד גורדי שחקים אלו, מתוכננים גורדי שחקים רבים נוספים כגון "מגדל אמקור" (236 מטרים), "מגדלי שאול המלך" (שניים מעל 180 מטרים ושנים מעל 160 מטרים) ומגדלים נוספים בתל אביב, בני ברק ורמת גן, אך עקב חוסר הוודאות לגבי בנייתם או זמן התחלת הבנייה הם אינם מופיעים ברשימה לעיל.

130 מטר	137 מטר	140 מטר	140 מטר	142 מטר	158 מטר	169 מטר	170 מטר	187 מטר	244 מטר	$\begin{bmatrix} 250\\225\\200\\175\\150\\125\\100\\75\\50\\25\\0 \end{bmatrix}$
חב' החשמל	מג' המפרש	מג' ת"א 2	מג' ת"א 1	שלום מאיר	מג' הקריה	עזר' המשולש	סיטי טאוור	עזר' העגול	משה אביב	שם
חיפה	חיפה	תל אביב	תל אביב	תל אביב	תל אביב	תל אביב	רמת גן	תל אביב	רמת גן	מיקום