גיטרה אקוסטית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גיטרה אקוסטית היא כלי נגינה, פיתוח אמריקאי של הגיטרה הקלאסית.
בעוד שהגיטרה הקלאסית משמשת סגנונות קלאסיים ונגני מוזיקה עממית-קלאסית, הגיטרה האקוסטית משמשת נגנים מודרניים יותר. הגיטרה האקוסטית התפתחה כתוצאה מהדרישה להגברת צלילי הגיטרה בקרב הנגנים, ולכן קופסת העץ הוגדלה פי שניים, והוכנס השימוש במיתרי מתכת כדי לקבל צליל בהיר יותר. צורת הגיטרה השתנתה כליל, במטרה לשרת את הצרכים החדשים. בנוסף פותחו במהלך השנים סוגים שונים של גיטרות אקוסטיות, בניסיון להגביר את צלילי הגיטרה כדי שיוכלו להשמע יחד עם שאר הלהקה ככלי מרכזי, ולא ייבלעו ברקע. כתוצאה מפיתוחים אלה עוצבה הגיטרה החדשה בדרכים חדשות, וכך נוצרו מספר פיתוחים שונים לגיטרות אקוסטיות. כל מותג פיתח גרסה משלו.
מספר גרסאות נפוצות הן "חצי נפח" שבה מגבר והחורים בצורת f, דגם OM בעלות אגן והכתפיים הצרות, "גוף קטן" שנועדו למקומות קטנים או לאנשים קטנים, ה-Dreadnaught הגדולות והמגושמות, והדגם המפורסם שהמציאה חברת גיבסון (Gibson) - ה-GRANDCONCERT בעלות הצורה העגלגלה.
לעתים מאפשרות גיטרות אקוסטיות חיבור למגבר, כך שאפשר להשתמש בהן כמו בגיטרה חשמלית.
קטגוריות: קצרמר מוזיקה | גיטרה | כלי פריטה | כלי מיתר
