Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Web Analytics
Cookie Policy Terms and Conditions גיטרה - ויקיפדיה

גיטרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בכלי המיתר. לערך העוסק במגדנאות, ראו גיטרה (מגדנאות).

הגיטרה היא כלי מיתר אשר מנגנים עליו באמצעות האצבעות או באמצעות מפרט. הגיטרה מבוססת על כלים עתיקים יותר כמו העוד או הלאוטה.

תוכן עניינים

[עריכה] מבנה

  • מיתרים- לגיטרה בדרך כלל יש 6 מיתרים- 3 מיתרים בעלי צליל גבוה, המכונים "מיתרי סולו", ו-3 מיתרים בעלי צליל נמוך, המכונים "מיתרי בס"- אם כי קיימות גרסאות נוספות, ביניהן גיטרה בעלת שנים-עשר מיתרים (ובה 6 זוגות מיתרים המכוונים על אותו תו, אך לעתים בהפרש של אוקטבה), או גיטרה בס שלה רק 4 מיתרים בדרך כלל. הגיטרה מכוונת בצורות שונות למטרות שונות, כאשר הכיוון הסטנדרטי הוא (מהמיתר הנמוך לגבוה): מי, לה, רה, סול, סי, מי. כיוון זה מאפשר גישה נוחה לתווים רבים ללא תזוזה גדולה של היד: הוא מאפשר אצבוע נוח ופשוט של סולמות מוזיקליים, אקורדים ושיטות אחרות במוזיקה. מיתרי הגיטרה מחוברים בצד אחד לראש הצוואר ובצד השני לרכיב הנקרא "גשר" ומורכב על גוף הגיטרה, המשמש כתיבת תהודה.
  • צוואר- חלק ארוך וצר, המחולק לרווחים הנקראים 'סריגים' בעזרת פסי מתכת הנקראים 'פסקים' (או 'פרטים', מאנגלית - frets) ואשר לאורכו מתוחים המיתרים. נגן הגיטרה משנה את גובה הצליל שכל מיתר מפיק בכך שהוא מניח את אצבעותיו על הצוואר בין הסריגים, ובדרך זו משנה את אורך המיתר ה"חופשי". הצוואר מחובר בקצהו האחד ל"ראש הצוואר" ובקצהו האחר לתיבת התהודה.
  • ראש הצוואר- הקצה של ה"צוואר" ושל הגיטרה כולה. משמש כבסיסם של המפתחות המשמשים לכיוון מיתרי הגיטרה על ידי מתיחתם והרפייתם (לפי הצורך).
  • גשר- מעין "לוח" קטן הממוקם על תיבת התהודה, ואשר דרכו וקצת מעליו עוברים המיתרים.
  • גוף- גוף הגיטרה הוא למעשה תיבת התהודה. בצדו מחובר ה"גוף" אל ה"צוואר", במרכזו ממוקם פתח התהודה, ובצד השני ממוקם ה"גשר".
  • מפתח כיוון - המפתחות נמצאים על על ראש הגיטרה (מפתח למיתר) ומחוברות לצילינדר שהמיתר מחובר עליו. סיבוב של המפתח ימתח או ישחרר את המיתר המיוחס ובכך ישנה את הכיוון שלו. כיום ישנן גיטרות חשמליות הכוללות מערכת לקיבוע המיתרים, כך שלא ייצאו מכיוון.
  • משטח גירוד- זהו אינו אחד מחלקי הגיטרה, אלא תוספת, מעין כיסוי פלסטיק הממוקם מימין ומתחת לפתח התהודה, ומטרותו היא להגן על גוף הגיטרה מפני שריטות ומפני תיפוף הציפורניים על גבי גוף הגיטרה בעת ניגון פלמנקו (טכניקה הנקראת "גולפה").

[עריכה] סוגי גיטרות

ישנם סוגים רבים של גיטרות, המשמשות למטרות שונות ובסגנונות שונים ועונות על צרכים שונים. סוגי הגיטרות הנפוצים ביותר:

  • גיטרה קלאסית- גופה עשוי עץ, מיתריה עשויים ניילון ומיתרי הבס שלה גם מלופפים במתכת. נקראת כך משום שהיא משמשת לניגון מוזיקה עממית (כגון מוזיקת פלמנקו ספרדית) ומוזיקה קלאסית. הנגינה בגיטרה קלאסית מתבצעת בעזרת האצבעות והציפורניים בלבד.
  • גיטרה אקוסטית- סוג מודרני של גיטרה, הדומה לגיטרה הקלאסית ברוב החלקים. ההבדל העיקרי ביניהן הוא תיבת התהודה הגדולה יותר, צוואר צר יותר (ובעקבותיו רווחים קטנים יותר בין המיתרים) והמיתרים שעשוים מתכת- שני אלה עוזרים להפיק צליל בהיר וחזק. משמשת לנגינת רוק. ישנן גם גיטרות אקוסטיות בעלות 12 מיתרים.
  • גיטרה חשמלית- לגיטרה החשמלית, בניגוד לקלאסית ולאקוסטית, אין תיבת תהודה והיא מוגברת באמצעות פיקאפים (בעברית: לקטנים) מגנטיים שממירים את תנודת מיתרי המתכת לאות חשמלי ומעבירים אותו למגבר קול. לגיטרה החשמלית יש צורות שונות והיא משמשת ככלי נגינה מרכזי בבלוז, ברוק ובמטאל. בניגוד לגיטרה קלאסית, הנגינה בגיטרה חשמלית מתבצעת לרוב בעזרת מפרט.
  • גיטרה בס- גיטרת הבס דומה בצורתה לגיטרה חשמלית ומוגברת כמוה, באמצעות פיקאפים ומגבר, אשר מפיקה צלילים נמוכים מאוד (אוקטבה מתחת לגיטרה רגילה) והיא למעשה הצורה החשמלית של הקונטרבס. בגיטרת הבס הנפוצה יש ארבעה מיתרים עבים. גיטרת הבס משמשת באותם סגנונות בהם משמשת הגיטרה החשמלית הרגילה, והנגינה בה מתבצעת לרוב בעזרת האצבעות, באותה טכניקה בה מנגנים פלמנקו ("אפאיינדו").

הגיטרות הנפוצות ביותר הן גיטרות בעלות שישה מיתרים, אם כי ישנם גם מוזיקאים שמשתמשים בגיטרות בעלות שבעה מיתרים (מיתר בס נוסף) ואף שמונה. ישנן גם גיטרות 11 מיתרים, הנקראות "גיטרות וואר", אך בניגוד לגיטרות אחרות, טכניקות הפריטה בהן שונות עקב ריבוי המיתרים. וישנן גם גיטרות בעלות יכולת להחזיק מיתרים כפולים- גיטרות 12 מיתרים (בעיקר אקוסטיות). כמו כן, קיימות גם גיטרות בס בעלות 5 מיתרים, ואף בעלות 13 מיתרים.

[עריכה] הצלילים העיקריים

הכיוון המקובל ביותר לגיטרת שישה מיתרים מכונה EBGDAE, על שם התווים המתקבלים בפריטה על מיתרים פתוחים (ללא לחיצה באף סריג). כיוון זה מאפשר פריטה של כל האקורדים והתווים בקלות יחסית. משמאל "מפת תווים", כאשר השורה הראשונה מציינת את מספר השריג הלחוץ, מאפס (מיתר פתוח).

מפת תווים (בלעז) לצוואר הגיטרה

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיספר ספר לימוד בוויקיספר: למד לנגן על גיטרה
כלי נגינה מרכזיים במוזיקה המערבית
כלי נשיפה ממתכת: חצוצרה, קרן יער, טרומבון, בריטון, טובה
כלי נשיפה מעץ: פיקולו, חליל, אבוב, קלרנית, בסון
כלי פריטה: נבל, גיטרה, עוד
כלי קשת: כינור, ויולה, צ'לו, קונטרבס
כלי הקשה: תופים, מצלתיים, קסילופון, טימפני
כלי מקלדת: פסנתר, עוגב, אורגן חשמלי, מקלדת אלקטרונית

Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu