גיטרת סלייד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גיטרת סלייד או צוואר בקבוק הם שיטה או טכניקה מיוחדת לנגינה בגיטרה. במקום לשנות את גובה הצליל בדרך הרגילה (על ידי לחיצה על המיתרים), סלייד מוחלק על המיתרים לאורך צוואר הגיטרה כדי לשנות את אורך הרעידות וגובה הצליל.
גיטרת סלייד מנוגנת בדרך-כלל (בהנחה שהנגן הוא ימני והגיטרה גם היא לא שונתה לשמאליים):
- כאשר הגיטרה בתנוחה הרגילה, משתמשים בסלייד שנקרא צוואר בקבוק על אחת מאצבעות היד השמאלית; טכניקה זו נקראת גיטרת צוואר בקבוק.
- כאשר הגיטרה מוחזקת במאוזן, עם ביטנה כלפי מעלה ומיתר הבס כלפי הנגן, סלייד שנקרא פלדה מוחזק ביד שמאל; טכניקה זו נקראת גיטרת פלדה.
טכניקת "גיטרת הסלייד" ניתנת להבחנה במיוחד בסגנון ה"בלוז" ובפרט בסגנון ה"דלתא בלוז". למעשה נגני בלוז הראשנים משנות ה20 וה30 הם אלה אשר המציאו למעשה את טכניקת "הסלייד". הם היו חותכים ומשייפים צוואר של בקבוק זכוכית וכך בעצם המציאו את ה"סלייד".
כיום ישנם שני סוגים של "סלייד": סלייד מזכוכית וסלייד ממתכת. לכל אחד מהם צליל שונה ומגוון.