גשר ריו-ניטרוי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| גשר ריו-ניטרוי | |
|---|---|
| מיקום | בין ריו דה ז'נירו וניטרוי שבברזיל |
| שנת ההקמה | 1969 |
| מתכנן | A.A. Noronha |
| עלות ההקמה | 22 מיליון דולר |
| שימוש | מכוניות |
| אורך | 13.29 ק"מ |
| גובה | 72 מטר |
| חומרים | בטון מזוין |
| מבנה | |
גשר ריו-ניטרוי אשר רשמית נקרא "גשר קוסטה אה סילבה" (אשר ב-1968 אישר בניית הגשר), נמצא במפרץ גואנברה ומחבר בין הערים ריו דה ז'נירו וניטרוי שבברזיל.
העבודות החלו באופן סמלי ב-23 באוגוסט 1968 בנוכחות אליזבת השנייה מלכת הממלכה המאוחדת והנסיך פיליפ דוכס אדינבורו לצד מריו אנדראזה, שר התחבורה של ברזיל. לא התאפשר רישום למכרז של חברות מאנגליה בנפרד, ובלונדון נחתם מסמך עם רוטשילד על אספקת המבנה המתכתי. מימון בניית הגשר נעשה ע" הלוואת מבנקים אנגליים וממשלת ברזיל.
בפועל העבודות החלו ב-1969 ונמשכו עד 1974. אורכו 13.29 ק"מ, מתוכם 8.836 ק"מ על פני הים. רוחבו של הגשר 26.60 מטר. הגובה המרבי של המקטע המרכזי 72 מטר מעל פני הים. שני נתיבי נסיעה של 12.20 מטר כל אחד, ובכל אחד מהם שלושה מסלולים. הגשר נמנה עם 7 הגשרים הארוכים בעולם.
בסיום בנייתו הוא היה הגשר ללא מגדלים הארוך ביותר בעולם. מגדלים לא באו בחשבון לגשר זה מאחר והוא ממוקם בנתיב הטיסה של שדה התעופה העירוני ומגדלים על פני הגשר היו חוסמים את נתיבי הגישה אל שדה התעופה.
עם סיום העבודות, צפי המעבר היומי עמד על 4,868 משאיות, 1,795 אוטובוסים ו-9,202 מכוניות. בסך הכול 15,865 כלי רכב. כיום עוברים בממוצע יותר מ-230,000 כלי רכב על הגשר. משנת 1995 ניהול הגשר מתבצע על ידי חברה פרטית.
[עריכה] קישורים חיצוניים
אתר המציג צילום תנועת מכוניות על הגשר
