משפחת רוטשילד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משפחת רוטשילד היא שושלת בנקאים יהודית ממוצא גרמני אשר קיבלה במרוצת השנים תארי אצולה שונים, הן משלטונות האימפריה האוסטרו-הונגרית והן מהממשלה הבריטית. אחד מענפי המשפחה, וביחוד הברון אדמונד דה רוטשילד התפרסם בזכות תרומתו הגדולה לחידוש ההתישבות היהודית בארץ ישראל.
שמעון פרס, בהיותו ראש ממשלה, צוטט באומרו על הרוטשילדים כי: "מעולם לא קמה משפחה אשר תרמה והקדישה כה רבות מהונה הפרטי ליצירת ההיסטוריה כמו משפחת רוטשילד".
תוכן עניינים |
[עריכה] ההיסטוריה של משפחת רוטשילד
תחילתה של השושלת במאיר אנשל רוטשילד (1744-1812). מאיר אנשל נולד בגטו היהודי שבפרנקפורט בשם מאיר אנשל בוייר, וכבר בנערותו נתגלה בו חוש עסקי מפותח. אביו, משה אנשל בוייר היה בנקאי וסוחר במטבעות, אשר ברשותו היה בית עסק קטן. בימי חייו של אביו, עבד מאיר אנשל בחנותו ועם מותו, עבר לעבוד כפקיד זוטר בבנק בבעלות יהודית בהאנובר. כעבור מספר שנים הפך מאיר אנשל לשותף משני בבעלות על הבנק וזמן קצר לאחר מכן מכר את חלקו על מנת לפתוח לו בנק משלו. כאשר הפך מאיר אנשל לבנקאי מצליח, הוא אימץ את סמל העסק המשפחתי - מגן צבוע אדום, כשם משפחתו החדש: רוטשילד (Red Shield = Roth Schild= "מגן אדום") ומאז נושאת המשפחה בשם זה.
הבנק אותו הקים מאיר אנשל התפתח עד מהרה והפך לרשת מוסדות פיננסיים ענפה, אשר מחזיקה סניפים בכל רחבי אירופה. כדי לשמר את כוחה הכלכלי של האימפריה הבנקאית אותה הקים, פיזר מאיר אנשל את חמשת בניו ברחבי היבשת, כדי שינהלו כל אחד את סניפי הבנקים שבתחומו. מאיר אנשל, ששם לו למטרה לשמור את הונה של המשפחה ולא לאפשר לו להתפזר, חיתן את בניו בנישואים אשר שרתו את מטרתו ולמעשה השאירו את ההון העצום בתוך המשפחה.
חמשת בניו של מאיר אנשל היו:
- אנשל מאיר רוטשילד (1773-1855) - פרנקפורט
- סלומון (שלמה) מאיר רוטשילד (1774-1855) - וינה
- נתן מאיר רוטשילד (1777-1836) - לונדון
- קלמן מאיר רוטשילד (1788-1868) - נאפולי
- ג'יימס (יעקב) מאיר רוטשילד (1792-1868) - פריז
סמלה של המשפחה מורכב מאגרוף קמוץ המוצב על גבי מגן אדום ובו חמישה חיצים המסמלים את חמשת בניו של מאיר אנשל. תחת המגן מופיעה ססמתם של בני המשפחה בלטינית: "Concordia, Integritas, Industria" - "אחדות, יושרה, שקידה"
בשנת 1816 זכו ארבע מהאחים לתואר ברון מהשליט האוסטרי פרנסיס השני (שליטה האחרון של האימפריה הרומית הקדושה), האח החמישי, נתן, זכה בתואר בשנת 1818. לאחר קבלת תואר האצולה החלו מספר בני המשפחה להוסיף לשמם את הקישוריות "דה" ו-"פון" כדי לציין את ייחוסה הגבוה של משפחתם. בשנת 1885 הוענק לבנו של נתן, נתן מאיר רוטשילד השני (1840-1915) התואר "הברון רוטשילד" (מכאן גם כינויו: "הברון רוטשילד הראשון"), תואר שהפך לתואר אצולה רשמי בבריטניה.
בתקופת התיעוש באירופה היוותה מערכת הבנקים של המשפחה את אחד היסודות הכלכליים האיתנים לביצוע המהפכה התעשייתית. מסילות ברזל הוקמו בסיוע המשפחה וממשלות שונות השתמשו בשירותי הבנקאות שלה למימון פרויקטים מיוחדים כגון כרייתה של תעלת סואץ. במרוצת השנים הפך השם רוטשילד למילה נרדפת לבנקאות ועושר רב.
רבים מבני המשפחה תמכו תמיכה כלכלית גדולה בהקמתו של היישוב היהודי בארץ ישראל ויהוד הארץ. הברון אדמונד דה רוטשילד היה פטרונן של מספר מושבות צעירות דוגמת ראשון לציון, יסוד המעלה וזכרון יעקב, ודאג למעטפת הכללית של צרכי היישובים הצעירים. וולטר רושילד, הברון רוטשילד השני, היה אחראי במידה רבה לפרסומה של הצהרת בלפור המביעה את הכרתה של ממשלת בריטניה בזכאותו של העם היהודי לבית לאומי. כתוצאה ממעורבותם הרבה בענייני היהודים, כמו גם עסקיהם הקורצים לעין, הייתה המשפחה מקור להתקפות אנטישמיות במרוצת השנים. אחת מבנות המשפחה אליזבת' דה רוטשילד נרצחה בידי הנאצים בשואה ורבים אחרים נרדפו במהלך מלחמת העולם השנייה.
[עריכה] בנקים ואחזקות בבעלות המשפחה
כיום מתחלקת המשפחה לשני ענפים עיקריים: הענף הבריטי והענף הצרפתי.
[עריכה] הענף הבריטי
מייסד הסניף הבריטי של הבנק של רוטשילדים היה נתן מאיר רוטשילד. הוא נולד בשנת 1792, והיה הבן השלישי של אנשל מאיר. הוא התיישב בלונדון והשקיע בצורה נבונה בבורסה הבריטית את הכספים, שהעביר לו האציל הגרמני, וילהלם התשיעי. הוא נעשה במהרה לאחת הדמויות החשובות ביותר בבורסה הבריטית, ושירת את אנגליה בהעברת סכומי כסף רבים בכל רחבי אירופה, בעזרת אחיו. את רוב העושר שלו הוא הרוויח על ידי כך שהלווה כסף לאנגליה למימון המלחמה בנפוליאון בונפרט. נתן מאיר התחתן עם גיסתו של סר משה מונטיפיורי. הוא מת בשנת [1836]. בנו הבכור והיורש החוקי של נתן היה ליונל נתן רוטשילד. הוא נולד בשנת 1808, והמשיך לנהל את העסק המשפחתי בלונדון. הוא הרוויח כסף רב מזה שמימן לאנגליה את מלחמת קרים ואת חפירת תעלת סואץ. הוא היה אחד מהמנהיגים של הקהילה היהודית באנגליה. הוא פעל למען מתן שוויון זכויות (אמנסיפציה) ליהודים באירופה. כמו כן, ליונל היה היהודי הראשון שנבחר אי פעם לפרלמנט הבריטי. בשל היותו יהודי, סירב ליונל להשבע את השבועה הנוצרית בטקס ההשבעה לפרלמנט. לכן, נמנעה ממנו הכהנה בפרלמנט [מספר פעמים], עד ששינו את החוק בנוגע להשבעה והסכימו לקבל את שבועתו של ליונל על ספר תנ"ך.[הוא החל לכהן כחבר פרלמנט בשנת 1858] ליונל נפטר בשנת 1879. נתנאל מאיר, הבן של ליונל, שנולד בשנת 1840, היה מנהיג יהודי חשוב מאוד בבריטניה. כמו כן, הוא היה נשיא האיחוד של בתי הכנסת. נתנאל היה נגיד הבנק של אנגליה, ובשנת 1885 הוענק לו התואר לורד רוטשילד, הלורד היהודי הראשון בבריטניה.
[עריכה] הענף הצרפתי
הענף הצרפתי מורכב למעשה משני ענפים מקבילים. הראשון הוקם על ידי ג'יימס מאיר רוטשילד אשר יסד בהוראת אביו את "בנק רוטשילד" בפריז. לאחר מלחמות נפוליאון הוא מילא תפקיד חשוב במימונם של מפעלי רכבות וכריה אשר הפכו את צרפת למעצמה כלכלית. בניו של ג'יימס גוסטאב דה רוטשילד ואלפונס ג'יימס דה רוטשילד המשיכו לנהל את העסק שייסד אביהם, והם היו אלו אשר ממנו את דרישת השילומים של הכובשים הפרוסים עם שוך מלחמת צרפת-פרוסיה בשנות השמונים של המאה ה-18. הדורות הבאים במשפחה שימרו את העסק המשפחתי והפכו אותו עם השנים לאחד מהמובילים בבנקאות ההשקעות העולמית. התחרות המתמדת מול בנקים בבעלות ציבורית וחברות סחר גדולות (בעיקר מארצות הברית), הביאו את צאצאי הענף הצרפתי להודיע בשנת 2003 על איחוד עסקיהם עם דודניהם מהענף הבריטי, וזאת כדי ליצור ארגון גדול ורווחי יותר.
הענף הצרפתי השני נוסד על ידי נתנאל דה רוטשילד (1812-1870). נתנאל, אשר נולד בלונדון, היה בנם הרביעי של מייסד הענף הבריטי של המשפחה, נתן מאיר רוטשילד, ונכדו של מייסד המשפחה מאיר אמשל. בשנת 1850 עבר נתנאל להתגורר בפריז, וזאת כדי לעבוד אצל דודו ג'יימס מאיר. אולם, בשנת 1853 עזב נתנאל את עסקי הבנקאות המשפחתיים, ורכש את "שאטו ברן מוטון", יקב קטן בצרפת. הוא שינה את שמו של היקב ל"שאטו מוטון רוטשילד" והפך אותו לאחד ממותגי היין המפורסמים בעולם כולו. בשנת 1868, רכש דודו של נתנאל, ג'יימס, יקב שכן בשם "שאטו לאפיט", ותוך זמן קצר הפך גם יקב זה לאחד ממפיקי היין היוקרתיים ביותר.
העסק הצרפתי ספג מהלומה קשה בשנת 1982, כאשר ממשלתו הסוציאליסטית של פרנסואה מיטראן הלאימה את עסקי המשפחה והעניקה להם שם חדש. אולם הבארון בן ה-39 דוד דה רוטשילד, החליט שלא לנטוש את הענף בו עסקה משפחתו במשך יותר ממאתיים שנים, ויחד עם שלושה עובדים ומימון זעום של מיליון דולר בלבד, הקים מחדש את עסקי המשפחה שמחזיקים כיום בנתח גדול משוק ההשקעות העולמי.
[עריכה] הענף האוסטרי
בני המשפחה שהתמקמו בוינה, הקימו בשנות העשרים של המאה ה-19 בנק שהפך אותם לאזרחים מכובדים ונערצים. ההתרסקות של 1929 הביאה עמה תקופה קשה לעסקי המשפחה באוסטריה וראש הענף, לואיס פון רוטשילד עשה ככל שביכולתו להציל את הבנק. אולם, במהלך מלחמת העולם השנייה נאלצו בני המשפחה לוותר על רכושם, ובכלל זה הבנק המצליח אותו ניהלו, למוסרו לכובש הנאצי ולנוס מהמדינה. מספר בני משפחה נמלטו והשתכנו בארצות הברית. בשנת 1999 הסכימה ממשלת אוסטריה להשיב לידי צאצאי המשפחה כ-250 יצירות אומנות אשר הוחרמו בידי הנאצים.
[עריכה] הענף האיטלקי
הבן הרביעי של מאיר אמשל, קרל קלמן מאיר, שנולד בשנת 1788, התיישב בנאפולי וייסד שם את הסניף האיטלקי של העסק המשפחתי. סניף זה העניק הלוואות כספיות רבות למדינות איטליה השונות וגם למדינת האפיפיור. עם איחוד איטליה, חוסל סניף זה של העסק בשנת 1861. קרל קלמן מאיר מת בשנת 1855. היורש של קרל מאיר, אדולף קרל, חזר למשפחתו בפרנקפורט. הבנק שהוא ייסד היה הבנק הלאומי של אוסטריה. העסקים שלו התמוטטו בשל המשבר הפוליטי, הכלכלי והמדיני שאוסטריה הייתה בו לאחר מלחמת העולם הראשונה.
[עריכה] הענף הגרמני
בשנת 1901 משלא נמצא יורש זכר לנהלו, נסגר ענף הבנקאות המשפחתי אשר בפרנקפורט לאחר יותר ממאה שנות פעילות עסקית. רק בשנת 1989, לאחר השקעה משותפת של הסניפים הבריטי והשוויצרי של הבנק המשפחתי, נפתחה מחדש הנציגות בפרנקפורט.
[עריכה] אילן יוחסין
- באילן יוחסין זה מופיעים הענפים הצרפתי (צד ימין) והאנגלי (צד שמאל) של המשפחה.
[עריכה] מבני משפחת רוטשילד
- מאיר אמשל (1812–1744) - סוחר בכסף ובמטבעות.
- נתן מאיר (1836–1777) - השקיע את כספי אביו, מאיר אמשל, בניירות ערך בבורסה הלונדונית. הוא הצליח בעיסוקיו, ונעשה מומחה בעל שם בתחום השקעות הון. אחיו הקימו בנקים בנאפולי, פרנקפורט, פריז ווינה.
- ליונל נתן - בנו של נתן מאיר. ניהל את עסקי הסניף הלונדוני של המשפחה, ובמקביל עמד בראש המאבק למען השגת שוויון זכויות ליהודי בריטניה.
- נתנאל מאיר (1915–1840) - בנו של ליונל נתן. היה ממנהיגי יהודי בריטניה, נגיד הבנק הממלכתי ונשא תואר לורד – הלורד היהודי הראשון במדינה זו.
- ג'יימס יעקב (1868–1792) - אחיו הצעיר של נתנאל מאיר. ייסד בפריס את חברת "האחים רוטשילד" ותמך באינטרסים של הקהילה היהודית בצרפת.
- בנימין אדמונד (1845-1934) - בנו של ג'ימס יעקב, ידוע בכינוי "הנדיב הידוע". תומך עיקרי ביישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה.
מוריץ דניאל אופנהיים נהג לצייר את בני משפחת רוטשילד וזכה לכינוי "הצייר של הרוטשילדים".
[עריכה] הנצחת זכרם של הרוטשילדים במפת ישראל
הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד הנציח את בני משפחתו בשמות של המושבות שהוא טיפח ותמך בהן : זכרון יעקב נקראת על שם אביו, יעקב ג'יימס מאיר רוטשילד; מזכרת בתיה נקראת על שם אמו. על שמו של מייסד שושלת הרוטשילדים, מאיר אנשל רוטשילד נקרא המוסר החינוכי מאיר שפיה. המושבה בת שלמה נקראת על שמו של שלמה, מייסד הענף של רוטשילדים באוסטריה.
על שמו של אדמונד ג'יימס (בנימין) רוטשילד נקראים : בנימינה, גבעת בנימין, קריית בנימין – שכונה בעמק זבולון בתחום קריית אתא, גן ציבורי "גן בנימין" בלב חיפה, מרכז תרבות חשוב "בית רוטשילד" על רמת הכרמל ואחד הרחובות הראשונים והסואנים של תל אביב "שדרות רוטשילד". על שם אשתו, עדה, נקראת גבעת עדה, בעבר מועצה מקומית וכיום חלק מבנימינה. כמו כן, היישוב שדמות דבורה שבגליל התחתון, נקרא על שם אשת בנו של אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, דורותי (דבורה) דה רוטשילד.
