לינדון ג'ונסון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
![]()
|
לינדון ביינס ג'ונסון (27 באוגוסט 1908 - 22 בינואר 1973) הנשיא השלושים ושישה של ארצות הברית. מילא מספר תפקידים במהלך קריירה ארוכה בקונגרס, עד שנבחר לסגן הנשיא ב-1961 תחת ג'ון פ. קנדי. נכנס לתפקיד הנשיא ב-1963 לאחר ההתנקשות בחייו של קנדי. ג'ונסון תכנן והתחיל בביצוע "החברה הגדולה" - תוכנית חברתית רחבה שכללה שירותי בריאות לחולים ועניים, שיפור מערכת החינוך, מלחמה בעוני, זכויות אדם ושוויון לשחורים. ג'ונסון היה גם אחראי לעיקר ההסלמה במלחמת וייטנאם, כאשר ב-1963 היו בוייטנאם כ-16,000 חיילים אמריקאיים ובתחילת 1968 היו בה כ-550,000 חיילים ו-1000 הרוגים מדי חודש.
ג'ונסון נבחר לנשיא ברוב גדול ב-1964, אבל במהלך כהונתו התמיכה בו ירדה עד כדי כך שאף על פי שהחל את מערכת הבחירות של 1968 כמועמד מוביל החליט לפרוש כבר בשלביה המוקדמים.
תוכן עניינים |
[עריכה] כהונתו כסגן נשיא
ג'ונסון התמודד למועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות בבחירות של 1960 מול קנדי בוועידה הדמוקרטית, אך הפסיד. קנדי הציע לג'ונסון, בצעד מעט מפתיע, לשמש כמועמד לסגן נשיא. לפי דיווחים מאוחרים יותר, ייתכן שההצעה הייתה מחוות נימוס בלבד של קנדי, שלא ציפה שג'ונסון יקבל על עצמו את התפקיד. ייתכן גם שקנדי הצפוני רצה לנצל את התמיכה האדירה לה זכה ג'ונסון הטקסני במדינות הדרום במערכת הבחירות מול ריצ'רד ניקסון.
במהלך כהונתו כסגן נשיא, ניתנו לו סמכויות מועטות וסמליות בעיקרן, אבל הוא ניצל את תפקידו כ"ראש הוועדה הנשיאותית לשוויון הזדמנויות בעבודה" לעבודה מרובה עם קהילות של שחורים ומיעוטים אחרים. ג'ונסון אילץ את קנדי ליישם רפורמות לזכויות אדם ולמרות היותו דרומי קידם את שוויון הזכויות לשחורים מהר יותר ובמידה רבה יותר מזו שהתכוון אליה קנדי.
[עריכה] כהונתו כנשיא

ג'ונסון הושבע לנשיאות במטוס הנשיאותי אייר פורס 1 בשדה תעופה בדאלאס לאחר ההתנקשות בנשיא קנדי. לצורך חקירת ההתנקשות בקנדי הוא הקים את ועדת וורן.
ג'ונסון היה הנשיא האמריקני האחרון שכיהן ללא סגן נשיא לצידו, מיום כניסתו לתפקיד עם רצח קנדי ועד ליום 20 בינואר 1965 (שאז הושבע סגן הנשיא הנבחר, יוברט האמפרי). הסיבה הייתה חוקת ארצות הברית, שלא קבעה שום דרך למינוי סגן-נשיא, אם התפנתה משרה זו (והרי היא התפנתה, כשג'ונסון הושבע לנשיא). לאחר מכן תוקנה החוקה (התיקון ה-25) ונקבע כי במקרה של פינוי משרת סגן-הנשיא, ימנה הנשיא, באישור שני בתי הקונגרס, את סגן-הנשיא.
[עריכה] בחירות 1964
ב-1964 נערכו בחירות וג'ונסון התמודד מול המועמד הרפובליקני בארי גולדווטר. ג'ונסון ניצח בבחירות בפער גדול של יותר מ-20% לאחר קמפיין אגרסיבי, שכלל את תשדיר החרציות. אף על פי שפרסומת הפחדה זו שודרה רק זמן קצר לפני שהורדה, היא הייתה בין הגורמים שהביאו לניצחון הגדול ביותר של נשיא בבחירות בהיסטוריה של ארצות הברית.
[עריכה] המלחמה בוייטנאם
גישתו של ג'ונסון להתערבות (ולאחר מכן, למלחמה) בוייטנאם נבעה מכך שהאמין בתאוריית הדומינו, שגרסה כי נפילתה של מדינה אחת לידיים קומוניסטיות תגרור בהכרח נפילתן של מדינות נוספות.
בשנת 1964 ארעה במפרץ טונקין הסמוך לוייטנאם תקרית. משחתת אמריקנית נפגעה מאש שמקורה לא ידוע. בעקבות תקרית זו הצליח להכריז בקונגרס על מצב חירום ולפתוח מלחמה ללא אישור הקונגרס (דבר האסור ע"פ חוקת ארצות הברית), וכך למעשה התחילה המלחמה ב-1965.
ג'ונסון דיבר רבות על הצורך בהסלמה, והאמין כי עם עוד מעט משאבים והשקעה כוחות הוייטקונג יכנעו, אך למעשה יחס ההרוגים עלה ככל שהיו יותר חיילים אמריקנים בוייטנאם.
[עריכה] "החברה הגדולה"
הנשיא ג'ונסון לא עסק רק בענייני חוץ - הוא היה אחד המובילים בקידום זכויות האזרח ובחקיקה חברתית. בזמן כהונתו היה למפלגה הדמוקרטית רוב בשני בתי הקונגרס, וג'ונסון הצליח להעביר חוקים שקידמו מאוד את מאבק האפרו-אמריקאים לשוויון זכויות, וקירבו את ארצות הברית למודל מדינת הרווחה. חלומו הגדול היה על "חברה גדולה" של צדק ושוויון.
[עריכה] בחירות 1968
לקראת שנת הבחירות ב-1968, המחאה כנגד מלחמת וייטנאם החריפה - הפגנות נערכו על בסיס קבוע, בהם מגוייסים שרפו את צווי הגיוס שלהם וצעקו סיסמאות כגון "ל.ב.ג' [ ראשי תיבות של שם הנשיא], כמה ילדים הרגת היום?". למעשה, המחאה הייתה כה גדולה עד שג'ונסון פרש מהמרוץ מייד אחרי הבחירות המקדימות בניו המפשייר (למרות שניצח בהן), וויתר על נסיון להיבחר לתקופת כהונה נוספת.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הספרייה והמוזיאון של לינדון ג'ונסון
- ביוגרפיה של לינדון ג'ונסון באתר הבית הלבן
- תמליל נאום הפרישה של הנשיא ג'ונסון
- על חקיקת זכויות האזרח שהוביל הנשיא ג'ונסון
- פרק ראשון מתוך ספר ביוגרפיה על ג'ונסון דורש הרשמה - (חינם)
- "סרט בשם path to war העוסק בכהונת הנשיא ג'ונסון ומלחמת ויאטנם", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- הקלטות קול של הנאומים החשובים של הנשיא ג'ונסון
- תומר ריבל, התפתחות ממשל קנדי וג'ונסון
[עריכה] לקריאה נוספת
- תום שגב, 1967 - והארץ שינתה את פניה, כתר, 2005.
הקודם: ג'ון פיצג'רלד קנדי |
נשיאי ארצות הברית | הבא: ריצ'רד ניקסון |
ג'ון אדאמס · תומס ג'פרסון · אהרון בר · ג'ורג' קלינטון · אלברידג' גרי · דניאל תומפקינס · ג'ון קולדוול קלהון · מרטין ון-ביורן · ריצ'רד ג'ונסון · ג'ון טיילר · ג'ורג' דאלאס · מילרד פילמור · ויליאם רופוס קינג · ג'ון ברקינרידג' · חניבעל המלין · אנדרו ג'ונסון · שוילר קולפקס · הנרי וילסון · ויליאם א. וילר · צ'סטר ארתור · תומס הנדריקס · לוי פ. מורטון · אדליי סטיבנסון · גארט הוברט · תאודור רוזוולט · צ'ארלס וורן פיירבנקס · ג'יימס שרמן · תומס מרשל · קלווין קולידג' · צ'ארלס דאווס · צ'ארלס קרטיס · ג'ון גארנר · הנרי ואלאס · הארי טרומן · אלבן ברקלי · ריצ'רד ניקסון · לינדון ג'ונסון · יוברט האמפרי · ספירו אגניו · ג'רלד פורד · נלסון רוקפלר · וולטר מונדייל · ג'ורג' הרברט ווקר בוש · דן קווייל · אל גור · דיק צ'ייני | ![]() |