ג'רביס (אי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

האי ג'רביס (באנגלית: Jarvis Island) הינו אי בלתי מיושב ששטחו 4.5 קמ"ר הנמצא 0°22′ דרום 160°03′ מערב בדרום האוקיינוס השקט, בחצי הדרך בין הוואי לאיי קוק.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 ממשל 3 גאוגרפיה 4 ראו גם 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

האי התגלה ב-21 באוגוסט 1821 על ידי האנייה הבריטית "אליזה פרנסיס" ונקראה על שם מפקדה - רב החובל ג'רביס בראון. בשנת 1858 סופח האי לארצות הברית במסגרת חוק איי הגואנו וננטש בשנת 1879 לאחר שנכרה כל הגואנו מהאי. בריטניה סיפחה את האי בשנת 1889. ארצות הברית תפסה מחדש את שטח האי ותבעה אותו כשטחה בשנת 1935.

בצדו המערבי של האי ישנה התיישבות בשם "מלירסוויל" אשר שמשה תחנת חיזוי מזג אוויר בין 1935 ועד שננטשה במלחמת העולם השנייה. התחנה נפתחה מחדש בשנת 1957 ונסגרה שוב ב-1958.

[עריכה] ממשל

האי מנוהל על ידי משרד הדגה והבר במשרד הפנים של ארצות הברית. הכניסה לאי אסורה בלא אישור ממשרד הדגה והבר - וכיום מותרת הכניסה לאי רק לחוקרים הבאים לחקור את חיי הבר והצומח באי.

[עריכה] גאוגרפיה

גובה השיא של האי מעל פני הים כ-7 מטרים. מרביתו של האי חולי והוא מוקף שונית אלמוגים. באי גדלים עשבים ושיחים נמוכים. האקלים באי טרופי, והוא משמש כאתר קינון לעופות ים רבים. אין באי מים מתוקים.

באי אין נמלים ומעגנים, וניתן להגיע אליו רק בסירות.

[עריכה] ראו גם

• רפובליקת האולנד, בייקר וג'רביס

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר הבית של האי ג'רביס