דוג דה בורדו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוג דה בורדו (Dogue de Bordeaux) הידוע גם כמסטיף צרפתי, הוא כלב בית ושייך למשפחת הכלביים.
[עריכה] היסטוריה של הגזע
מוצאו של הכלב איננו ודאי.כלב בין היקרים בעולם. יש הטוענים שמוצאו בכלבים עתיקים בשם מולוסרים, כלבי הגנה, שמירה וסחיבת מסעות, שהופצו על ידי היוונים ברחבי אירופה. הצרפתים טוענים שמקורו בצרפת, ומסתמכים על ממצאים ארכיאולוגים של כלבים גדולים ומסיבים מהתקופה הפרהיסטורית. בשל יכולת השמירה שלו, היה הדוג דה בורדו פופולרי מאוד בבתי אצילים בצרפת. הוא אומן להגן על רכוש, לשמור על עדרי בקר, לצוד חזירי בר, לסחוב את עגלות הקצבים, לעייף שוורים לפני שחיטה וככלב שמירה בנמלים כנגד פשיטות של פירטים. מימי הקיסרות הרומית ועד תחילת המאה ה-20 שימש לקרבות כנגד כלבים וחיות אחרות, כמו דובים, שוורים ואף כנגד בני אדם. במאה ה-16 השתמשו בכלבים אלו כאמצעי להענשת אסירים. ב-1863 התקיימה תערוכת הכלבים הראשונה בצרפת, שקבעה תקני גזע טיפוסיים ואחידים של כל הגזעים החיים בצרפת, ובה זכה הגזע בשמו, על שם עיר הבירה של המחוז בו פותח - בורדו. את גבולות צרפת יצאו הכלבים רק בשנות ה-60 של המאה ה-19.
[עריכה] מבנה כללי
הפרווה קצרה וצבעה הוא חום אדמדם. לעתים מופיעה מסיכה שחורה-אדומה באזור הפנים.
גובה זכר 60-68 ס"מ, נקבה 58-66 ס"מ.
משקל זכר כ-50 ק"ג, נקבה כ-45 ק"ג.
תוחלת החיים: 8-10 שנים.
[עריכה] אופי
כלב רגוע ועדין, בעל אופי יציב ונוח וביטחון עצמי רב. אינו אגרסיבי, אך מצטיין ככלב שמירה בזכות הטריטוריאליות והערניות שלו. מסתדר מצוין עם ילדים, ואין לו בעיה לקבל מהם מרות.
