פרהיסטוריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

פרהיסטוריה (יש הכותבים פרה-היסטוריה) היא התקופה הקדומה ביותר בתולדות האנושות, המסמלת את העידן הקודם לתקופת ההיסטוריה המתועדת.

תוכן עניינים

1 גבולות התקופה
2 האנושות בתקופה הפרהיסטורית
3 מיני האדם
4 השינוי בתרבות מהתקופה הפרהיסטורית לחקלאות

[עריכה] גבולות התקופה

תקופות היסטוריות

העידן הפרהיסטורי

העת העתיקה

ימי הביניים

הרנסאנס

העת החדשה

התקופה הפוסט מודרנית

את התקופה הפרה-היסטורית מקובל למנות החל מהופעת ההומו ספיאנס - לפני כ-150,000 שנה. יש המונים אותה מהופעת האדם הזקוף (הומו ארקטוס) בערך לפני 1.8 מיליון שנה.

אחד מהאירועים הפרה-היסטוריים המפורסמים ביותר מכונה "הקפיצה הגדולה קדימה" (The great leap forward, בפראפזה על תוכניתו של מאו דזה דונג), והתרחש לפני כ-40,000 שנה. מדובר בתקופה קצרה בה הופיע האדם המודרני, הקרו מניון. לפני תקופה זו התפתחותו הטכנולוגית והתרבותית של האדם הייתה איטית ולא פורייה במיוחד, ואילו אחריה חלה האצה מרשימה. כלים, כמו חכות, כפתורים ומחטים הופיעו, ויחד איתם אלמנטים חברתיים כמו ציור, נגינה וטקסי קבורה.

בקרב החוקרים אין הסבר מוסכם לקפיצה זו. יש המשערים שהגורם לה הוא המצאת הדיבור, אך רבים (ביניהם דוקינס, פיסקר וחומסקי) מאמינים שהשפה המדוברת נוצרה זמן רב לפני כן. בכל זאת, גם ההסברים החלופיים נוטים לקשור אותה לשפה (ולא לביולוגיה). כך דוקינס העלה סברה לפיה אל הקפיצה הגדולה הובילה המצאה דקדוקית מהפכנית כלשהי (כמו למשל המצאת הכלים הלשונים המאפשרים ניסוח היפותזות או תיאור מציאות חלופית).

אירוע חשוב נוסף, מאוחר יותר, שהתרחש בתקופה הפרה-היסטורית, בקרב רוב האוכלוסייה האנושית בעולם, הוא המעבר מחברת נוודים לישיבת-קבע, והמעבר ההדרגתי מחברה של לקטים-ציידים, לחברה חקלאית.

תקופה זו מסתיימת, על פי המקובל, עם הופעת הכתב בשומר העתיקה, בסביבות שנת 3500 לפנה"ס, כאשר ההיסטוריה מתחילה להיות כתובה. זוהי תחילת העת העתיקה.

לעומת ההיסטוריון החוקר את העבר על פי תיעוד כתוב, הפרהיסטוריון חוקר את העבר על פי שרידים מוחשיים של פעילות האדם.

[עריכה] האנושות בתקופה הפרהיסטורית

פרה היסטוריה
תקופת האבן	תקופת האבן הקדומה	הפלאוליתית הקדומה
		הפלאוליתית תיכונה
		הפלאוליתית המאוחרת
	תקופת האבן התיכונה	התקופה האפיפלאוליתית
		התקופה קדם נאוליתית
	תקופת האבן החדשה
תקופת המתכות	תקופת הנחושת
	תקופת הברונזה
	תקופת הברזל

בני האדם המודרניים בתקופה הניאוליתית החלו בכיבוש הארץ על ידי הסתגלות תרבותית. הם פיתחו כלים שבעזרתם יכלו לצוד הן את הטרף והן את הטורף, וגם שיטות יעילות של ארגון ושיתוף פעולה חברתי. כך עלו לראש פירמידת המזון והפכו לציידים, מלקטי מזון ודייגים מיומנים. כושר ההסתגלות התרבותית אפשר איכלוס אזורים חדשים במזרח אסיה (לפני כ-45,000), אירופה (לפני כ-40,000 שנה), אוסטרליה (לפני כ-50,000 שנה), ואמריקה (לפני כ-15,000 שנה).

במשך התקופה הזאת חיו בני האדם בקבוצות קטנות של ציידים לקטים. שטח הקיום של קבוצה כזאת נע לפי כמות האוכל של הסביבה ויכל לנוע בין ק"מ ספורים באזורים עשירים כמו הסהר הפורה לעשרות ק"מ באזורים מדבריים וכדומה. לפי ג'ארד דיימונד בספר רובים חיידקים ופלדה הסביבה הפרהיסטורית הוותה את המקפצה לשינוי בתקופה החקלאית. לטענתו בני אדם למדו להכיר את הסביבה לזהות מה טוב בשבילם ואז לביית צמחים ובעלי חיים. עד אותה התקופה בני אדם חיו כציידים לקטים ולא התרכזו בעיבוד הסביבה אלא בניצול הסביבה.

לפני כ-20,000 שנה החלו קבוצות ציידים-לקטים בדרום מערב אסיה לפתח את החקלאות, ולפני כ-13,000 שנה היא התפשטה גם לאירופה ולשאר רחבי העולם. לפני כ-10,000 שנה החלו לפתח לראשונה כלים מנחושת. לפני כ-5,000 שנה, המציאו בני האדם את הארד (סגסוגת של נחושת ובדיל) – החלה תקופת הברונזה. תקופת הברונזה הסתיימה לפני כ-3,300 שנה בדרום מערב אסיה, כאשר בני האדם למדו כצד להכין כלי ברזל. באזורים אחרים בעולם, תקופה זו נמשכה מאוחר יותר. בסיועם של כלי הברזל הצליחו בני האדם לפתח את החקלאות לרמה גבוהה יותר, באופן שאפשר הקמת ערים.

[עריכה] מיני האדם

עד לפני כ-30,000 שנה, יחד עם ההומו-ספיאנס חי מין אדם נוסף: האדם הניאנדרתלי. במקומות מסוימים בעולם, הם חיו זה לצד זה. מערכת היחסים שהייתה ביניהם לא ברורה, ויש המשערים שמאבק בין שתי האוכלוסיות הוביל בסופו של דבר להכחדותם של הניאנדרתלים (אם כי גם תאוריה זו שנויה במחלוקת).