דופמין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

דופמין הוא מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר) במוח.

הדופמין, האדרנלין (אפינפרין), והנוראדרנלין (נוראפינפרין) הם הקטקולאמיניים. זוהי קבוצת משנה של קבוצת התרכובות- המונואמינים, שמכילה בנוסף גם את הסרוטונין.

הדופמין מסונתז בגוף (בעיקר ברקמות עצביות ובבלוטת יותרת הכליה) על ידי הוצאת קרבוקסילים מתרכובת ה - DOPA על ידי חומצה אמינית ארומטית דקרבוקסילזית.

את הדופמין אפשר לקחת כתרופה אשר פועלת על מערכת העצבים הסימפתטית , (חלק ממערכת העצבים הפועלת באופן אוטומטי ולא מתוך בחירה כגון: עצבים האחראים על מחזור-הדם, עיכול, נשימה וכו') על מנת להגדיל את קצב פעילות הלב ולחץ הדם.

עלייה בכמות הנוירוטרנסמיטר דופאמין במוח קשורה גם להגברת הקשב והריכוז (שלושת הנוירוטרנסמיטורים העיקריים המעורבים ב- ADHD הם דופמין, נוראפינפרין וסרוטונין והאיזון ביניהם הינו גורם בעל השפעה רבה חשוב בקשב וריכוז). כמו כן נהוג לחשוב שעליה ברמת הדופמין באזורים מסוימים במוח גורמת להתרוממות במצב הרוח. עלייה קיצונית ברמת הדופמין קשורה להזיות - חזיונות שווא (מחלת הסכיזופרניה קשורה לרמות דופמין גבוהות). "חוסר" בנוירוטרנסמיטר זה קשור בתונעתיות ובשרירים, לדוגמה הפתולוגיה הראשונית במחלת פרקינסון היא במוח האמצעי (Substancia Nigra), אזור שבו נהרסים הנוירונים הדופמינרגים (המפרישים דופמין), וכן נפגעים הסיבים של המסילות הנקראות Nigra-Striatal Ttracts. התוצאה היא חוסר בדופמין.

הדופמין הוא גם הורמון המופרש על ידי ההיפותלמוס (אזור במוח המפקח על מערכת העצבים) שתפקידו העיקרי הוא לדכא את יצור הפרולקטין מהאונה הקידמית של בלוטת יותרת המוח.

[עריכה] הרכב כימי

מולקולת דופמין

הנוסחה הכימית של הדופמין היא (C₆H₃(OH)₂-CH₂-CH₂-NH₂).

[עריכה] פעילות הדופמין במערכת העצבים

הדופמין יכול ליצור פוטנציאלי-פעולה בתר-סינפטיים מעוררים או מעכבים. הדבר תלוי בקולטן הבתר-סינפטי. לדופמין השפעות על תנועה, קשב ולמידה. מולקולת-הקדם (המולקולה ממנה החומר נגזר) של שני המוליכים העצביים דופמין ונורפינפרין היא טירוזין - חומצת אמינו בלתי חיונית שנוצרת בגוף מחומצת אמינו פנילאלנין. הטירוזין קושר אליו קבוצת הידרוקסיל והופך לL-DOPA. בשלב הבא מאבדת מולקולת אל-דופה קבוצת קרבוקסיל בהשפעת פעילותו של האנזים דופה דקרבוקסיאליז והופכת לדופמין. בשלב הבא מצטרפת לדופמין קבוצת ההידרוקסיל והופכת לנורופינפרין (נוראדרנלין).

במוח ישנן כמה מערכות של נוירונים דופמינרגיים: שלוש מהמערכות הדופמינרגיות יוצאות מהמוח האמצעי, מהחומר השחור ומאזור הטגמנטום הגחוני.

במערכת הנור-סטריאטלית: המערכת הנור-סטריאטלית היא מערכת נוירונים דופמינרגיים היוצאת מהחומר השחור ומסתיימת בנאוסטריאטום. גופי התא הללו מצויים בחומר השחור ושולחים את האקסונים שלהם לנאוסטראטום לגרעין הזנבי ולפוטמן.
במערכת המזולימבית: המערכת המזולימבית היא מערכת של נוירונים דופמינרגיים היוצאת מאזור הטגמנטום הגחוני ומסתיימת בגרעין האקומבנס באמיגדלה ובהיפוקמפוס. לנאוסטראטום יש תפקיד בבקרת התנועה של גופי התא שבמערכת המזולימבית. גרעין האקומבנס ממלא תפקיד חשוב בהשפעות המחזקות של כמה סוגי גירויים (סמים אסורים).
במערכת המזו-קורטיקלית: המערכת המזו-קורטיקלית היא מערכת של נוירונים דופמינרגיים היוצאת מאזור הטגמנטום הגחוני ומסתיימת בקורטקס הקדם-מצחי. לנוירונים הללו יש השפעה מעוררת על קורטקס המצח, ולפיכך הם משפיעים על תפקודים כגון יצירת זכרונות קצרי-טווח ועל תכנון והכנת אסטרטגיות לפתרון בעיות.
במערכת הניגרו-סטראיטלית: התנוונות נוירונים דופמינרגיים במערכת הניגרו-סטראיטלית נמצאה כקשורה למחלת הפרקינסון. המחלה מאופיינת ברעד, קשיות איברים, שיווי משקל לקוי וקושי בהתחלת תנועות.

סם הAMTP נקשר לאנזים ההופך תירוזין לאל-דופה וכך משבש את פעולתו ולפיכך נחשב לאנטגוניסט של קטכול-אמינים. הסם רזפין מונע אגירת מונואמינים בשלפוחיות הסינפטיות ולכן הוא אנטגוניסט של מונואמינים.

5 סוגים של קולטני דופמין זוהו עד כה, השניים הנפוצים הם קולטני D1 וקולטני D2. קולטני D1 הינם בתר-סיפטיים וקולטני D2 יכולים להיות בתר-סינפטיים ויכולים להיות בעמדות קדם-סיפנטיות. גירוי קולטני D1 יהיה אגוניסט לדופמין (מגביר את ייצור השליח השניוני לדופמין) ואילו גירוי קולטני D2, D3, D4 מפחית תהליך זה. קולטנים עצמיים מצויים בדנטריטים בגופי התא ובכפתורים הסופיים של נוירונים דופמינרגיים. הפעלתם גורמת היפר-פולריזציה ומפחיתה את הירי העציב. הם דומים ל D2.

הסם אפומרפין הוא אגוניסט אם הוא נקשר לקולטני D2 בתר-סינפטיים, ואנטגוניסט כאשר הוא ניתן במנות קטנות ונקשר לקולטני D2 קדם-סינפטיים.

סמפטימן, קוקאין ומתילפנידט מעכבים את הקליטה החוזרת ולכן משמשים כאגוניסטים רבי-עוצמה. אמפיטמין גורם פליטה של נוראדרנלין ודופמין ביחד, משום שהוא גורם לנשאים שלהם לפעול בכיוון הפוך מהרגיל. קוקאין חוסם גם תעלות נתרן תלויות מתח.