סרוטונין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| סרוטונין | |
|---|---|
| שם כימי | 5-Hydroxy-tryptamine or 3-(2-aminoethyl)-1H-indol-5-ol |
| נוסחה כימית | C10H12N2O |
| מסה מולקולרית | 176.22 g/mol |
| מספר CAS | 50-67-9 |
| נוסחה לינארית | NCCC1=CNC2=C1C=C(O)C=C2 |
 |
|
סרוטונין (Serotonin) הוא מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר) השייך לקבוצת המוליכים העצביים המונואמיניים יחד עם דופמין ונוראפינפרין.
[עריכה] ביוכימיה
שמו הכימי של סרוטונין הוא 5-הידרוקסיטריפטאמין (Hydroxytryptamine). סרוטונין מופק מחומצת האמינו הארומטית טריפטופן. שני אנזימים מובילים לייצורו, בתחילה האנזים טריפטופן הידרוקסילאז ואחריו אנזים המכונה AAAD (ראשי תיבות של Aromatic amino acid decarboxylase, "דקרבוקסילאז של חומצות אמינו ארומטיות"; דקרבוקסילאז הוא אנזים הנוטל קבוצת קרבוקסיל מתרכובת כלשהי).
טריפטופן מצליח לעבור את מחסום הדם-מוח באמצעות נשא ביולוגי ייחודי. הימצאות אינסולין בדם תורמת לקליטת הסרוטונין, שכן האינסולין גורם לספיגה מוגברת של חומצות ארומטיות בגוף ולפיכך מקטין את התחרות על ההסתייעות ב"נשא" זה, ושיעור הסרוטונין במוח גדל. באיור הבא ניתן לראות את תהליך הסינתזה של סרוטונין מחומצת האמינו טריפטופן בעזרת שני האנזימים:
סרוטונין משתנה על ידי פעילות של האנזים מונואמין אוקסידאז והופך לחומצה 5-הידרוקסיאינדולאצטית (Hydroxyindoleacetic acid). מרבית הסרוטונין משתחרר למרווחים שבין תאי העצב במוח - הסינפסות - ומסולק על ידי תאי העצב במנגנון של ניצול מחדש.
[עריכה] השפעה פיזיולוגית
לסרוטונין תפקיד ראשי בתחושות וברגשות הקשורים ל"מצב רוח", כגון התרוממות רוח, דיכאון, תוקפנות, התנהגות אימפולסיבית וכדומה. לסרטונין יש תפקיד גם בוויסות טמפרטורת הגוף. סמי הזיות כמו LSD ואקסטזי, כמו גם תרופות נגד דיכאון, בנוסף לאלכוהול, פועלים על הקולטנים לסרוטונין. סרוטונין, יחד עם דופאמין, משפיע ככל הנראה על תחושת התיאבון, שיכוך כאבים, הנאה מינית והנאה בכלל. שני המוליכים מביאים למניעת כאבי ראש, מיגרנה, חרדות והפרעות אכילה.
כמו מוליכים עצביים אחרים, בעיקר נוראדרנלין, גם הסרוטונין חשוב במניעת מצבי דיכאון; משום כך פוגעות תרופות פסיכיאטריות חדשות בתהליך הניצול מחדש שלו.
רוב האזורים הסרוטוניניים הם מחוץ למערכת העצבים המרכזית, אך בגרעין "רפה" (Raphe) שבמוח יש מרכז סרוטוניני חשוב, הקשור גם לשינה ולשובע. מזונות המכילים אנזימים, חומצות אמינו ורכיבים אחרים שמסייעים לגוף לייצר סרוטונין הם מרכיב חשוב בדיאטות. לעומת זאת, תפריט מופחת כולסטרול קשור לירידה ברמת הסרוטונין במוח, וכנראה לעלייה בתוקפנות.
הסרוטונין מצוי גם בדפנות המעיים, במערכת העצבים ההיקפית, במערכת העצבים המרכזית (CNS) ובדם. בעת דימום הוא גורם לנימי דם להתכווץ, מה שמאפשר יחד עם טסיות דם וגורמי קרישה נוספים את עצירת הדימום. בה בעת משדר הסרוטונין לגוף דרך מערכת העצבים תחושת כאב. בין היתר עשוי הסרוטונין אשר מופרש ממערכת העצבים המרכזית לגרום להרפיית השרירים שהתכווצו בהשראת אצטילכולין. כמו כן משמש הסרוטונין כחומר מקדים בייצור ההורמון מלטונין בבלוטת האצטרובל.
