דופק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דופק הוא הכינוי להתכווצות והתרחבות קצבית של עורק באמצעות זרימת דם על ידי הלב. באמצעות הדופק ניתן לבדוק את מספר פעימות הלב בדקה, כלומר את קצב הלב.
ניתן להרגיש את הדופק בעורקים הקרובים לעור. הדופק הסטנדרטי של מבוגר במצב מנוחה הוא 60-80 פעימות לדקה ושל תינוקות - 130 פעימות.
הדופק מושפע מנפח הפעימה של הלב, מכמות הדם שמזרים הלב בכל פעימה, ומכמות הדם שהלב צריך להזרים בדקה. במצב מנוחה, על הלב להזרים בדקה אחת את כל כמות הדם שבגוף, כ-5 ליטרים למבוגר. בזמן מאמץ, פעילות גופנית, התרגשות או פחד, על הלב להזרים יותר דם על מנת לספק יותר חמצן לשרירים, ולפיכך הדופק עולה.
אצל ספורטאים, אשר מתאמנים דרך קבע במצב של דופק מהיר, שריר הלב מתפתח וגדל, וכך גם גדל נפח הפעימה של הלב ובהתאם יורד קצב פעימות הלב במצב מנוחה. ערכי דופק במצב מנוחה לספורטאים נעים סביב ה-60, וכך גם לאנשים אשר שומרים על כושר גופני גבוה.
בדרך כלל מודדים את הדופק בעזרת מישוש העורק החישורי בקרבת שורש כף היד או בעזרת מישוש העורק התרדמני בצוואר. לעתים תרים אחר דופק באתרים אחרים בגוף כדי להתרשם מאספקת הדם לאזור. למשל, מישוש העורק השוקתי האחורי באזור הקרסול לשם קבלת ידיעה על זרימת דם תקינה לגפה התחתונה.
במדידת דופק בעזרת מישוש העורק החישורי מניחים שלוש אצבעות בין גיד שריר הכף הארוך (הגיד הבולט ביותר בקדמת האמה) לגידי האגודל הסמוכים לו (באזור שורש האגודל) ולוחצים בעדינות על המקום עד שמאתרים את הפעימות. לחישוב מספר פעימות הלב בדקה מונים את הפעימות במשך שש שניות ומכפילים את התוצאה בעשר, או לחילופין מונים את הפעימות במשך 15 שניות ומכפילים את התוצאה בארבע, או שמשתמשים בשיטת מנייה והכפלה אחרת על פי הנוחות ולפי רמת הדיוק הנדרשת (ככל שזמן המנייה ארוך יותר כך התוצאה מדויקת יותר).
