עור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

עור אנושי

ערך זה עוסק בעור העוטף את הגוף. לערך העוסק בעור כחומר, ראו עור (חומר גלם).

העור הוא מעטפת גופם של בעלי חיים.

העור, אשר מכסה כמעט את כל שטחו של הגוף ותופס 15% ממשקלו, הינו האיבר הגדול ביותר בגוף. העור משתייך למערכת הכסות (באנגלית: Integument), אשר כוללת גם את השיער, בלוטות הזיעה ואיברי החישה השונים שמצויים בעור.

בנוסף מהווה העור לפי הגדרות רבות חלק ממערכת החיסון, שכן רבים מתאי הדם הלבנים אינם שוכנים כלל בדם אלא ברקמות השונות של העור. העור משתייך למערכת החיסון המולדת; פירוש הדבר הוא שהגנתו בפני זיהומים וכימיקלים מזיקים אינה ספציפית, אלא כללית, ונעשית ללא הבחנה.

עוביו של העור משתנה בחלקי הגוף השונים. בכפות הרגליים, למשל, יכול עוביו להגיע לסנטימטר אחד, ואילו באזור המצח קטן עוביו ממילימטר.

תאוריות ומדדים שונים קישרו בין צבעי העור של בני האדם לגזעם; דוגמה למדד כזה המקשר בין צבעו של עור האדם לגזעו הוא הסולם הכרומטי של פון לושאן.

[עריכה] תפקידי העור

טומוגרפיה של העור באזור קצה האצבע. ניתן לראות בבירור את החלוקה לשכבות ואת צינורות הזיעה

העור מווסת את טמפרטורת הגוף. פליטת חום נעשית על ידי בלוטות הזיעה וכלי הדם. בלוטות הזיעה גורמת לפליטת חום והתרחבות נימי הדם גורמת לאיבוד החום. כמו כן, השומן וכלי הדם הנמצאים בשכבות התחתונות של העור משמשים כמבודדי חום, ועוזרים לשמירת חום הגוף בסביבות קרות. אמצעי נוסף להתמודדות עם קור הוא השערות הצומחות מהעור. בסביבות קרות מזדקרות השערות, לוכדות בתוכן אוויר וגורמות להעלאת טמפרטורת העור והגוף. עורם של בעלי חיים רבים מכוסה בפרווה או בנוצות, אשר שומרות על טמפרטורת הגוף ביעילות רבה מאוד.
העור משמש כאיבר תחושה חשוב. הוא מאבחן תחושת חום, קור, מגע, לחץ וכאב.
העור משמש מאגר לחומרי מזון, כגון שומן, מים, סוכרים ומלחים.
העור מגן על הרקמות שמתחתיו מפני פגיעה מכנית או התייבשות.
כפי שצויין לעיל, מהווה העור חלק ממערכת החיסון. העור מהווה את המחסום הראשוני בפני פתוגנים וכימיקלים. האזורים בגוף אשר אינם מכוסים בעור, או שבהם קיימים פתחים אל תוך הגוף (מערכת הנשימה, העיניים, מערכת השתן), הינם מועדים לזיהומים הרבה יותר מאזורים בגוף המוגנים על-ידי העור.

[עריכה] מבנה העור

מבנה העור והרכבו שונים בחלקי הגוף שונים. העור נחלק באופן כללי לשלוש שכבות:

[עריכה] עילית העור (אפידרמיס)

שכבות העור

עילית העור (אפידרמיס, 1 ו-2 באיור משמאל) מורכבת מרבדים צפופים של תאי אפיתל פעילים, שכל הזמן מתרבים ומתלכדים לרקמת קרטין. עובייה כמעט ואינו עולה על 0.2 מילימטר. בין תאי עילית העור פזורים מלנוציטים, המשווים לעור את גוונו. בעילית העור אין כלי דם ועצבים. עילית העור מורכבת משתי שכבות, השכבה הקרנית והשכבת הנביטה:

השכבה הקרנית (1 באיור משמאל) שונה בעוביה במקומות שונים בגוף והיא עבה ביותר בכפות הידיים והרגליים.
שכבת הנביטה (2 באיור משמאל) נחלקת לשלושה אזורים משניים:
- השכבה הגרגרית: שכבה בה יש תאים שטוחים ועשירים בקרטו-היאלין (חומר קרני שקוף).
- השכבה הקוצית: שכבה בה יש תאים שקשורים זה לזה הנראים כמכוסי קוצים.
- השכבה הבסיסית: שכבה בה יש תאים בצורת גליל, בעלי גרעין מוארך. בתוך שכבה זו מצויים מלנוציטים.

[עריכה] העור (דרמיס)

חשיפה לאור השמש משנה את המבנה הכימי של המלנוציטים ומביא לשינוי בגוון העור (שיזוף). חשיפה ממושכת גורמת להזדקנות מוקדמת של העור ועלולה לעורר מספר מחלות, ובראשן סרטן העור

העור (דרמיס, 3 באיור משמאל) קשה וגמיש. הוא עשוי רקמת חיבור מוצקה שבה יש סיבים גמישים, ובהם שפע של עצבים וכלי דם, המעבירים גירויי חום, קור, כאב, מגע ולחץ. הצרורות של סיבי קולגן שברקמת החיבור של הדרמיס ערוכים בתלמים אופייניים הנראים על פני העור, במיוחד בכפות הידיים וטביעת האצבע שבקצות האצבעות המיוחדת לכל אדם והנשמרת ללא שינוי למשך כל חייו. הדרמיס מורכב משתי שכבות, השכבה העליונה של הדרמיס היא השכבה הפטמתית והשכבה התחתונה היא השכבה הרשתית:

השכבה הפטמתית: שכבה זו חודרת לתוך האפידרמיס, ומכך נוצרים רכסים שניתן לראותם על העור. הפטמות עשירות בנימי דם ומזינות את האפידרמיס.
השכבה הרשתית: שכבה זו בנויה מרקמת חיבור ובה כל מיני תאים, בהם פיברוציטים ותאי פיטום. בשכבה זו מצויים שורשי השיער, בלוטות החלב, שרירי העור ורשת כלי דם מסועפת.

[עריכה] תת-העור (היפודרמיס)

השכבה התת-עורית (היפודרמיס, 4 באיור משמאל) עשויה רקמת חיבור רופפת ורקמת שומן. היא מחברת את העור עם הרקמות שמתחתיו. ההיפודרמיס הוא העבה ביותר מבין שלושת שכבות העור האחרות. הוא מצויד בכלי דם רבים ושרוי במגע ישיר עם השרירים ועם רקמות אחרות שמתחתיו.